דירקטור בחברה שפשטה רגל נדרש להשיב 5 דירות, אך כבר מכר את רובן. מה קרה לכסף?

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

במאמר זה נסקור את הכרעות בית המשפט המחוזי בשתי סוגיות מרכזיות: האחת - השבת כספים לקופת הכינוס על ידי דירקטור ובעל מניות לשעבר והשנייה - פסיקת שכר טרחה חריג למפרק ולכונס הנכסים עבור ניהול הליכים משפטיים ממושכים ומורכבים נגד דירקטור ובעל מניות לשעבר.

הסוגיה המשפטית המרכזית נוגעת לניהול הליכי חדלות הפירעון של חברת "מגדלי השמש מ.ה. 1990 בע"מ", ובפרט לשני היבטים: ראשית, סוגיית השבת כספים לקופת הכינוס מדירקטור ובעל מניות לשעבר, בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון שביטל החלטה קודמת לטובתו; ושנית, סוגיית פסיקת שכר טרחה חריג למפרק ולכונס הנכסים עבור ניהול הליכים משפטיים ממושכים ומורכבים נגד הדירקטור לשעבר, שנמשכו 14 שנים והביאו תועלת לקופת הנושים. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת בעלי התפקיד בשתי הסוגיות, הורה על השבת הכספים לקופה ואישר פסיקת שכר טרחה שעתי.

נסיבות המקרה:

חברת "מגדלי השמש מ.ה. 1990 בע"מ" הוקמה לצורך בניית פרויקט מגורים בראשון לציון. הפרויקט שועבד לבנק דיסקונט בע"מ כנושה מובטח, והחברה נקלעה להליכי פירוק וכינוס נכסים. במסגרת הליכים אלו התנהל מאבק משפטי ממושך, שנמשך 14 שנים, בין בעלי התפקיד, המפרק וכונס הנכסים, לבין הדירקטור לשעבר, שהיה דירקטור ובעל מניות בחברה. המאבק החל בשנת 2000, אז הגיש הדירקטור לשעבר תביעה להכרה בזכאותו לחמש דירות בפרויקט.

בית המשפט המחוזי פסק תחילה לטובתו, וכונס הנכסים העביר לו סך של 1,421,700 שקל וזכויות בארבע דירות נוספות. בעקבות זאת ערער כונס הנכסים לבית המשפט העליון, אשר ביטל ביום 26.02.2012 את החלטת בית המשפט המחוזי. הדירקטור לשעבר ניצל את פסק הדין המחוזי, שהבקשה לעיכוב ביצועו נדחתה, כדי למכור ארבע מתוך חמש הדירות. בעלי התפקיד השקיעו עמל רב בניהול הליכים אלו, שהניבו הצלחה מעשית חלקית בלבד, כאשר שווי דירה אחת מתוך חמש הושב לקופה.

השאלות המשפטיות:

השאלות המשפטיות המרכזיות שעמדו בפני בית המשפט היו:

א. האם כונס נכסים רשאי לפנות לבית המשפט של פירוק בבקשה למתן הוראות, כדי להורות לדירקטור ובעל מניות לשעבר להשיב כספים לקופת הכינוס, כאשר ההשבה נובעת מפסק דין של בית המשפט העליון שביטל החלטה קודמת, גם אם פסק הדין של בית המשפט העליון לא נקב בסכום ספציפי להשבה? והאם טענת השתק שיפוטי יכולה למנוע השבה זו?

ב. האם מוסמך בית המשפט לפסוק לבעלי תפקיד שכר טרחה שעתי חריג, שאינו בהתאם לתקנות הייעודיות, בגין ניהול הליכים משפטיים מורכבים וממושכים, וזאת בהסכמת הנושה המובטח וכונס הנכסים הרשמי?

הכרעת בית המשפט:

בית המשפט המחוזי הכריע בשתי הסוגיות כדלקמן:

א. בנוגע להשבת הכספים (פסק הדין של בית המשפט העליון מיום 26.02.2012): בית המשפט קיבל את בקשת כונס הנכסים והורה למשיב להשיב לקופת הפירוק סך של 1,421,700 שקל. בית המשפט קבע כי כונס הנכסים רשאי היה לפנות לבית המשפט של פירוק בדרך של בקשה למתן הוראות, שכן לא מדובר במחלוקת עובדתית מורכבת, אלא בבקשה להשבת כספים הנובעת מפסק דינו של בית המשפט העליון. כמו כן, בית המשפט דחה את טענותיו של הדירקטור לשעבר בדבר השתק שיפוטי וחוסר תום לב, וקבע כי אין סתירה בין פעולותיו הקודמות של הכונס לבקשתו הנוכחית.

ב. בנוגע לפסיקת שכר הטרחה (פסק הדין המחוזי מיום 09.08.2015): בית המשפט נעתר לבקשת בעלי התפקיד לפסיקת שכר טרחה שעתי. בית המשפט הדגיש כי מסקנתו מבוססת על פסיקות בתי המשפט, שקבעו כי במקרים מיוחדים יש מקום לפסוק שכר לבעל תפקיד שלא בהתאם לתקנות הייעודיות, כגון טיפול בתביעה הכרוכה בהשקעה ניכרת מצד בעלי התפקיד ושהייתה בה תועלת לנושים. זאת, בין היתר, לנוכח הסכמת הנושים, הנושה המובטח וכונס הנכסים הרשמי.

הערת המחברת:

הליכי פירוק נתפסים לא פעם כ"בור ללא תחתית", שבו הנושים הרגילים רואים רק פירורים. הסיבה לכך היא לעיתים חוסר הכדאיות הכלכלית של בעלי תפקיד לנהל מלחמות ממושכות ויקרות. החלטת בית המשפט לפסוק שכר טרחה שעתי חריג למפרק ולכונס, לאחר 14 שנות "התכתשות", היא החלטה אמיצה ומתבקשת. כאשר בתי המשפט מאותתים לבעלי התפקיד כי עבודה קשה, יצירתית ונחושה תתוגמל בהתאם, הם מבטיחים, הלכה למעשה, הגנה טובה יותר על קופת הנושים בעתיד. זו הוכחה לכך שמשפט צדק דורש לפעמים גמישות מהוראות התקנות היבשות.

(פר"ק 225-97 מגדלי השמש מ.ה. (1990) בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי).

הכותבת היא עו"ד במשרד גינדי כספי ושות ', המתמחה בנדל"ן, תכנון ובנייה.