"יזמים כבר לא חולמים על אקזיט של 100 או 300 מיליון דולר, הם רעבים לבנות אימפריה"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

מנכ"ל משותף EY ישראל, נועם קנטי, מתאר בריאיון ל"רכבת ההשקעות" תעשייה שנמצאת בעיצומה של מהפכה: הבינה המלאכותית משנה מודלים עסקיים, חברות בוחנות להעביר פעילות לחו"ל בשל עלויות המלחמה ושער הדולר, אבל דווקא עכשיו הוא משוכנע שההזדמנות של ישראל גדולה מאי פעם. "אנחנו רואים יזמים שלא חולמים למכור ב־200 מיליון דולר, אלא לבנות חברות ענק". 

לצפייה: 

להאזנה: 

לדברי קנטי, התפיסה של ישראל כ"סטארט-אפ ניישן" כבר אינה מתארת את המציאות. "ההייטק הישראלי היום הוא דבר מורכב. הוא רחוק מלהיות סטארט-אפ ניישן. זה אירוע הרבה יותר מורכב. הוא כבר בן למעלה מ-30 שנה, יש בו שכבות שונות של חברות ומורכבות פנימית. היום יש את כל הטווח - מסטארט-אפים צעירים דרך חברות צמיחה ועד עשרות רבות של חברות פרטיות שמוכרות מעל 100 מיליון דולר וחברות ציבוריות".

קנטי מזכיר כי היקף ההשקעות שזרם לישראל בעשור האחרון שינה לחלוטין את מבנה התעשייה. "אם עד 2012-2013 נכנסו לשוק הישראלי 2-3 מיליארד דולר בשנה, בשנת 2021 כבר נכנסו 28 מיליארד דולר. גם אחרי הירידה אנחנו עדיין באזור של 16-18 מיליארד דולר בשנה. כל ההשקעות האלה יצרו שוק הרבה יותר גדול ומורכב".

לדברי קנטי, האתגר הגדול ביותר כיום הוא מהפכת הבינה המלאכותית, שמאלצת כמעט כל חברה לבחון מחדש את המוצר, האסטרטגיה והמודל העסקי שלה. "כרגע אין חברה שלא נמצאת באיזשהו תהליך של שינוי. יכול להיות שזה שינוי עסקי ויכול להיות שזה שינוי תפעולי, אבל אין חברה שלא נמצאת בתהליך כזה".

לדבריו, חלק מהחברות יידעו לנצל את השינוי לטובתן, בעוד אחרות עלולות להיעלם. "יש חברות שהשינוי הזה מאוד יעזור להן, ויש חברות שהוא יכניס אותן לסחרור. יש כאלה שיוכלו לשרוד, אבל זה ידרוש שינוי משמעותי במוצר ובהנהלה. תיאורטית הן יכולות לעשות את זה, אבל לא בטוח שהן יצליחו לבצע".

קנטי מעריך שגם מודל ה-SaaS לא נעלם, אלא משתנה. "השאלה היא מי מהחברות תדע לצאת ממצב שבו היא רק נותנת דאטה ותתחיל לעשות עבודה עבור הלקוח. הלקוחות כבר לא רוצים רק מידע - הם מצפים שהמערכת תבצע עבורם פעולות".

לדבריו, היתרון התחרותי של חברות הטכנולוגיה עובר בהדרגה מהקוד עצמו להבנת צורכי הלקוחות. "מה שהיום נותני השירות הטובים ביותר עושים הוא להבין את הלקוח. יש הבדל גדול בין לדעת ידע לבין להבין מה החברה צריכה, להיכנס לחדר, להרגיש את המוזיקה בחדר ולדעת להתאים את הפתרון לאנשים הספציפיים בסיטואציה שהתחילה באותו בוקר".

עם זאת, הוא לא מאמין שה-AI יחליף לחלוטין את בני האדם. "המערכת יכולה להציע רעיונות, אבל חלק מהרעיונות האלה יכולים לעשות נזק פנומנלי אם הם לא מתאימים לקונטקסט. מי שיצליח יהיה מי שיידע לקחת את הכלי הזה ולהבין איך הוא מוביל אותו למקומות שלא ידע להגיע אליהם קודם".

"יזמים כבר לא חולמים על אקזיט קטן"

אחת המגמות שמעודדות את קנטי היא השינוי באופי היזמים הישראלים. לדבריו, יותר ויותר יזמים שכבר מכרו חברות או עבדו בחברות ענק חוזרים להקים מיזמים חדשים - הפעם עם שאיפות גדולות בהרבה. "אנחנו רואים הרבה מאוד יזמים חוזרים שמכרו חברות, צברו ניסיון, מכירים את המשקיעים, מבינים איך בונים חברה גדולה. הם יוצאים עם ידע שלא היה בעבר, עם רשת קשרים ועם הבנה של השוק".

לדבריו, הצלחת Wiz סימנה נקודת מפנה. "אנחנו רואים יזמים שלא מפחדים ללכת על חלומות ענק. פעם הרבה חברות היו נמכרות ב-100 או 300 מיליון דולר. היום יש יותר ויותר יזמים שלא מחפשים למכור את החברה בסכומים כאלה. הם כבר עשו כסף בסיבוב הראשון, והם רעבים לבנות אימפריה".

לצד האופטימיות, קנטי מזכיר עד כמה ההייטק הישראלי תלוי בהון זר. "למעלה מ־80% מהכסף שמגיע להייטק הישראלי הוא כסף זר, ומתוך זה רובו הגדול כסף אמריקאי. התלות של ההייטק הישראלי בארצות הברית היא עצומה". לדבריו, למרות הביקורת הבינלאומית על ישראל, המשקיעים עדיין ממשיכים להגיע. "כמות החברות שסבלו מכך שלא אוהבים אותנו היא מוגבלת יחסית. יש הערכה מאוד גדולה לטאלנט הישראלי, וכל עוד הטאלנט רוצה לגור פה - הכסף יגיע לפה".

אלא שבמקביל, קנטי מזהיר מפני שילוב של מלחמה ממושכת, מחסור בטיסות, מילואים ועלויות כוח אדם שמקשות על החברות לפעול מישראל. "זה מתחיל במילואים, ממשיך בכך שאי אפשר לטוס בקלות, ומגיע לשער החליפין. אם חברה גייסה 10 מיליון דולר כשהדולר היה גבוה, ושנה אחר כך הדולר נחלש משמעותית, היא מאבדת בפועל מיליוני שקלים מתקציב הפיתוח שלה".

לדבריו, התוצאה כבר מורגשת בשטח. "אין חברה ציבורית היום שלא נמצאת בשלבים כאלה ואחרים של בחינה האם להעביר חלק מהפיתוח למדינות אחרות. זה לא בהכרח קורה בהחלטת דירקטוריון גדולה. לפעמים מנהל צוות מחליט שהמשימה הבאה תבוצע באירלנד ולא בישראל כי זה פשוט זול יותר".

למרות כל האתגרים, קנטי מסיים בנימה חיובית. מבחינתו, היתרון הגדול של ישראל נשאר זהה - היכולת לזהות בעיות ולמצוא להן פתרונות. "אני אדם אופטימי. מהפכות טכנולוגיות תמיד מביאות איתן סיכונים, אבל הן גם מביאות פתרונות אדירים. אני מחבר את זה לאופי של היזמים הישראלים, שמחפשים בעיות ואוהבים למצוא להן פתרונות. יש פה הרבה יותר אופי של יזמים מאשר של שכירים, ולכן אני בסך הכול אופטימי. אני חושב שישראל תצטרך למצוא את הדרך לייצר שלום בינינו, ואני מאמין שזה יאפשר לנו לצמוח".