מהרצל ועד שוק לוינסקי: "אם יבדקו, ימצאו שרוב הבניינים הישנים בת"א נדרשים להריסה"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

ימים לאחר שהתפרק פיזית בערב חג הפסח, ממשיך אירוע הקריסה של הבניין הוותיק בדרך יפו בתל אביב להעסיק את הציבור, ובעיקר מלמד על כך שברגעים אלו ממש מצויים עשרות אלפי תושבים, המתגוררים במבנים רעועים ברחבי הארץ, בסכנה חמורה.

תזכורת קצרה לגבי העובדות: קומותיו העליונות של מבנה בן שש קומות קרסו באופן חלקי ביום ד' האחרון והביאו לפציעתם של שניים מהדיירים שפונו לקבלת טיפול רפואי. נוכח קריסת המבנה פונו גם בניינים סמוכים, ברחוב מרחביה 2–6, מחשש כי גם הם מסוכנים. בדיקה מול עיריית תל אביב בעלתה כי בשנת 2018 הגדירה העירייה את הבניין כ" מבנה מסוכן " וחייבה את בעלי הדירות בביצוע תיקונים שונים, ואלו אכן נעשו. בעקבות זאת בוטלה ההכרזה. עם זאת מלכתחילה לא מדובר היה באותם הליקויים שהביאו לקריסה בשבוע שעבר.

הבניין שקרס בתל אביב (דוברות איחוד והצלה): 

מעיריית תל אביב נמסר למרכז הנדל"ן כי "בשנת 2020 נסגר התיק לאחר תיקון הליקויים במסגרת הצו. חשוב לציין כי הליקויים שאותרו בעבר לא היו בקומות העליונות שבהן אירעה הקריסה". עוד ציינו בעירייה כי "האחריות לתחזוקה תקינה ולהסרת סכנות במבנים בבעלות פרטית מוטלת על בעל הנכס".

בדיקת התשתית החוקי לאירוע, מעלה תמונה מטרידה. זאת כאשר מצד אחד האחריות לתקינות ולשלמות המבנים הא אכן באחריות בעלי הנכסים, אך בפועל – רובם אינם מבצעים ביוזמתם בדיקות הנדסיות, למעט במקרי קיצון שבהם הרשות המקומית מחייבת אותם לבצע תיקונים באמצעות צו מבנה מסוכן . וכך אנו עדים לעוד ועוד מקרים של קריסות מסכנות חיים, דוגמת זו שהתרחשה רק לפני שלושה חודשים, עם קריסת מרפסת על ראשו של עובר אורח ברחוב הרצל, גם כן בתל אביב.

לדברי ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים, "באירופה יש חוק שמחייב את בעלי הדירות להזמין מהנדס מדי כמה שנים. אצלנו אין חוק כזה, בעבר היתה הצעה שכזו שנגנזה, ומאז הנושא לא עלה שוב. לאחר הקריסה בחולון ניסו לחוקק זאת, אך הממשלה  בסוף דחתה את המהלך". לאחרונה הוגשה הצעה דומה על ידי ח"כ וואליד אלהושלה מרע"מ, וזו הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם. אולם אם לשפוט מניסיון העבר, סיכוייה אינם גבוהים.

"הרבה בניינים עם ריבוי בעלים שאין להם אינטרס לבצע התחדשות". ישראל דוד, ממלא מקום יו''ר איגוד המהנדסים ( דוד מהנדסים )

לגבי המקרה שארע ברחוב יפו אמר דוד: "הבניין עצמו ישן מאד ונבנה לפני כ-90 שנה. עם החומרים החדשים שאנחנו בונים היום אורך החיים של בניין הוא כ-50 שנה. כאן מדובר בבניין שנבנה לפני 90 שנה, ואמור להחזיק מעמד פחות זמן. זה בניין לא מתוחזק, עם מספר בעלים לכל היותר עשו לו שיפוץ קוסמטי. בסופו של דבר הוא נכס מניב, והבעלים אינם גרים בדירות. בניין כזה היה צריך להרוס ולבנות חדש, ובסיטואציה של ריבוי בעלים יש קושי בהתחדשות עירונית. זה גם בניין בודד, וכמות הקומות והשטח בעיר הלבנה מוגבלת, ולכן מושכים אותו עד סוף חייו".

ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים: "יש הרבה בניינים בארץ עם ריבוי בעלים שאין להם אינטרס לבצע התחדשות עירונית או לשפץ. זה לא משהו שהעירייה יכולה לשלוט בו. זו זכות הקניין" 

עוד לדברי דוד, "יש הרבה בניינים בארץ עם ריבוי בעלים שאין להם אינטרס לבצע התחדשות עירונית או לשפץ. זה לא משהו שהעירייה יכולה לשלוט בו. זו זכות הקניין. כשיש הרבה בעלים ללא אינטרס לשפץ, זה המצב. מדובר בפגמים סמויים, אם מבנה נרקב, אי אפשר תמיד לראות את זה. מדובר באזור עם אקלים אגרסיבי, קרוב לים. השפעת הקורוזיה והמלח דרמטית, ופוגעת גם בברזל וגם בבטון"

ובכל זאת העירייה הכריזה עליו בעבר כמבנה מסוכן.
"יש שתי רמות של מבנה מסוכן - מבנה שמחייב תיקון ומבנה שמחייב פינוי. הבניין קיבל הגדרה של מבנה מסוכן לתיקונים. כאשר עיריית תל אביב מכריזה על מבנה כמסוכן, היא נותנת התייחסות לפגמים גלויים. מציאת פגמים סמויים מחייבת בדיקה מקיפה שכרוכה בעלויות ושיתופי פעולה, ואין חוק שמכריח זאת. בבניין היו פגמים סמויים שהצטברו לאורך חיים של כ-90 שנה. זה פלא שהוא החזיק עד היום. אם יערכו בדיקה, ימצאו שרוב הבניינים הישנים בתל אביב נדרשים להריסה", הוא מסכם.

עו"ד ברק קינן (סטודיו תומאס)

עו"ד ברק קינן, שותף ומוביל תחום תכנון ובניה במשרד פירון, אומר לגבי אירוע הקריסה כי "במצב כזה עולה השאלה האם הייתה התרשלות של הגורמים או הצדדים. קשה לדעת בלי להבין את הפרטים. ברמה הכללית, כדי למנוע מקרים כאלה, המנגנון הנוכחי בחוק העזר העירוני אינו מספק. יש צורך לאפשר לעירייה, כאשר מתגלה מצב מסוכן, לבצע תיקון ולחייב את הדיירים בעלות במקום מכתבי התראה ודיונים, שלא יעילים ולא עובדים. אם מדובר בסכנה ממשית, יש צורך בגיוס כספים מכמה בעלי דירות, ויש למצוא דרך לקדם התחדשות עירונית במבנים מסוכנים, גם בעניין המבנים שניזוקו מהטילים.

"המנגנון מול בעלי הדירות שלא תיקנו את המבנה המסוכן מסורבל. עד שהדיירים אוספים כסף ובוחרים בעל מקצוע, זה לא מתאים לבניין עם 15 דירות. חלק כלל לא רוצים לשאת בהוצאה, כי הם מקבלים דמי שכירות. יש הרבה בניינים כאלה, לא רק בתל אביב. כפי שהעירייה הצליחה לקדם חקיקה לשיפוץ חזיתות, כך יש לאפשר לה לשמור לעצמה את הזכות לבצע את העבודות אם הדיירים לא יעשו זאת".