"השנה לראשונה הדחפורים ביצעו את ההריסות הראשונות - כולל של בית ילדותי"
ראש עיריית טירת כרמל, דודו כהן, מגיע לפודקאסט החזית העירונית, ומספר על המהפכה שעוברת העיר שצפויה להגיע למעל 86 אלף תושבים, על הפתרונות התחבורתיים שבלעדיהם העיר לא תוכל להתפתח, ולמה הוא רואה בהתחדשות עירונית תהליך חברתי ציבורי: "אחד מפרויקטי ההתחדשות זה בית הילדות שלי - לראות אותו נהרס זו צביטה קטנה בלב"
דודו כהן, החזית העירונית (צילום עצמי)ראש עיריית טיירת כרמל דודו כהן, מגיע לפודקאסט החזית העירונית מבית מרכז הנדל"ן , ומספר לנמרוד בוסו, עורך מרכז הנדל"ן, על המהפכה העמוקה שהעיר עוברת בעשור האחרון: הסכם גג רחב היקף, קצב בנייה מהגבוהים בצפון, גידול דמוגרפי חריג, ותוכניות שממקמות אותה כאחד ממוקדי הפיתוח המסקרנים במטרופולין חיפה. מי שעומד במרכז התהליך הוא כהן, לשעבר איש מערכת הביטחון, שמנסה לנווט בין תנופת בנייה מואצת, התחדשות עירונית ושאיפות כלכליות, לבין אתגרי תשתיות, תחבורה ושמירה על איכות החיים בעיר שהולכת וגדלה במהירות.
לצפייה:
להאזנה:
בשקט יחסי, כמעט בלי כותרות גדולות, טירת כרמל עוברת בשנים האחרונות שינוי עמוק. עיר שבעבר נתפסה כיישוב פריפריאלי קטן עם בנייה נמוכה ושכונות ותיקות, מוצאת את עצמה היום עם מנופים בקו הרקיע, שכונות חדשות, ותוכניות שאפתניות שצפויות להכפיל כמעט את מספר תושביה. את התהליך הזה מוביל ראש העיר דודו כהן, שבא לפוליטיקה המקומית ממקום לא שגרתי - אחרי כמעט 26 שנות שירות במערכת הביטחון, מתוכן כ-20 בשב"כ.
כהן לא תכנן מראש קריירה ציבורית. המעבר מהעולם החשאי אל קדמת הבמה העירונית התרחש רק בשנים האחרונות. “את האמת לא”, הוא אומר כשנשאל אם תמיד ידע שירוץ לראשות העיר. “זה התפתח בשנים האחרונות. ראינו, אני והחברים שלי לשכבת הגיל, את הפוטנציאל האדיר שיש לעיר הזאת, לטירת כרמל, וראינו שבמידה מסוימת הפוטנציאל הזה לא בא לידי מימוש ובסופו של דבר לקחנו יוזמה”. הקבוצה שהובילה את המהלך לא הגיעה מרקע פוליטי. “אלה חבר’ה מהעיר, גם חדשים וגם ותיקים, אנשים שרוצים לעשות טוב. כולנו לא היינו במערכת הפוליטית, באנו ממגזרים שונים - עסקי, ביטחוני, חינוך - ולשמחתי הציבור אהב את זה ונתן בנו אמון”.
המעבר מהשב”כ ללשכת ראש העיר לא היה פשוט. “איבדתי פה את האנונימיות ותמיד התרחקתי ממצלמות, ובתפקיד הזה אין מה לעשות - אתה חשוף כל הזמן”, הוא מודה. ובכל זאת, מבחינתו מדובר באותה שליחות. “זו אותה תחושת שליחות שהובילה אותי במערכת הביטחון לשליחות בזירה הציבורית, שאני חושב שהיום בימינו לא פחות חשובה”.
המספרים מאחורי השינוי של טירת כרמל דרמטיים. ב־12 השנים האחרונות צמחה העיר ב־71 אחוזים - שיעור הגידול הגבוה ביותר במטרופולין חיפה. “זה כתוצאה מהסכם גג שנחתם ב־2016”, מסביר כהן. “עברנו מבנייה נקודתית ובמרקם נמוך לבניית מתחמים גדולים מאוד, שכונות ענק שצומחות לגובה בעשר, חמש עשרה, עשרים קומות ואפילו יותר”. לדבריו, הגידול הדמוגרפי שינה את פני העיר מהיסוד והשפיע כמעט על כל תחום.
עד כה מומשה רק מחצית מהסכם הגג. “בשנים הקרובות אמורות להתאכלס עוד כמעט 5,000 יחידות דיור, גם בשכונות חדשות וגם בגל נוסף של התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות שנבנו בשנות ה־50 וה־60”, הוא אומר. לפי תוכנית המתאר, היעד ברור: “אנחנו נגיע בסופו של דבר למעל 86 אלף תושבים. זה מעבר לפינה. זה אוטוטו”.
האירוע הגדול הבא מבחינת העיר נמצא ממערב לכביש 4, בשטח של כ-460 דונם שבו פועלים כיום בסיסי צה”ל. מדובר בעתודת הקרקע המשמעותית ביותר של טירת כרמל, הכוללת גם רצועת חוף. “זה יהיה אזור עם עירוב שימושים : תעשייה, מסחר, תעסוקה, מלונאות”, אומר כהן. “לפי הסכם הגג מדובר על 5,000 יחידות דיור, אבל זה נמצא כרגע בתכנון בוותמ”ל”. הפינוי, שהיה אמור להתבצע כבר ב־2021, התעכב. “לצערי טירת כרמל עמדה בצד שלה בהסכם. המדינה פחות”, הוא אומר בפשטות, ומוסיף כי השטח הזה אמור להפוך לעוגן הכלכלי של העיר: “זה העורף הכלכלי של טירת כרמל. פה כל ה־Benefit התעסוקתי, המסחרי והעסקי”.
במקביל לבנייה החדשה, מקודמת בעיר התחדשות עירונית רחבת היקף, אך כהן מדגיש כי הוא אינו רואה בה רק מהלך נדל”ני. “אני לא רואה במהלך הזה דווקא מהלך כלכלי או נדל”ני, אלא קודם כול מהלך חברתי, קהילתי וציבורי”, הוא אומר. בעיר אושרו אלפי יחידות דיור במתחמי פינוי-בינוי, וב־2025 החלו גם ההריסות הראשונות. “אחד הפרויקטים זה בית ילדותי”, מספר כהן. “לראות אותו נהרס זו צביטה קטנה בלב, אבל זה מעיד על התפתחות והתחדשות”.
אלא שהצמיחה המואצת יוצרת עומסים כבדים על התשתיות, ובראשן התחבורה. “יש לנו שלוש כניסות לעיר, כולן על כביש 4. זה צוואר בקבוק”, הוא אומר. כהן מדגיש כי אי אפשר להמשיך לאכלס אלפי יחידות דיור בלי פתרונות משלימים. “אנחנו לא נוכל לאכלס שכונה של 5,000 יחידות דיור בלי חיבור לכביש 2. חייבים פתרונות נוספים - רכבת, הסעת המונים, פתרונות תחבורה אחרים”.
האתגר התשתיתי מתחדד על רקע הנתון הדמוגרפי הבולט של העיר. “31 אחוז מהתושבים בטירת כרמל הם מתחת לגיל 18. כל תושב שלישי הוא תלמיד”, מציין כהן. “זה לא רק נתון מספרי. זה נתון שמכתיב מדיניות”. העיר בונה כיום ארבעה בתי ספר במקביל - 108 כיתות - השקעה של עשרות מיליוני שקלים, שחלקה נופל על תקציב העירייה. מבחינתו, זו השקעה הכרחית כדי לשמור על אופייה של העיר. “המטרה שלנו, לצד הצמיחה ואכלוס הדירות, לשמור על הקהילתיות, על איכות החיים ועל המשפחתיות שאפיינה את טירת כרמל”.
ייתכן שזו הסיבה להגירה החיובית החזקה לעיר, כולל מזוגות צעירים מחיפה. “יש בטירת כרמל יתרונות שאין בערי המטרופולין”, אומר כהן. “אוויר הכי נקי באזור, קרבה לטבע ולים, עיר מישורית, קהילתיות, ביטחון אישי, מערכת חינוך מתפתחת”. לדבריו, השילוב הזה יוצר איכות חיים שקשה למצוא במקומות אחרים. “הכול ביחד מייצר איכות חיים”, הוא מסכם.
בסיום השיחה כהן נשמע זהיר אך אופטימי. “יש לנו עוד הרבה עבודה”, הוא אומר, “אבל אני חושב שיש לטירת כרמל עתיד ורוד מאוד בשנים הקרובות”.
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!





תגובות