הפסד במחוזי לקיבוצים אושה ורמת יוחנן שבגליל המערבי: עתירתם נגד תמל/1024 נדחתה

שני הקיבוצים טענו ל"פגיעה בלתי מידתית" בקרקעותיהם, וכן כי לא היה מקום לפעול לפי חוק הוותמ"ל "בדרך דרקונית" • סגן נשיא המחוזי בחיפה, השופט אברהם אליקים: "לא נפל פגם בדרך שבה בחרה הותמ"ל לפעול" • פסק הדין המלא - בכתבה

קריית אתא (שאטרסטוק)
קריית אתא (שאטרסטוק)

הקיבוצים אושה ורמת יוחנן נגד הוותמ"ל, סיבוב שלישי: לאחר ששני הקיבוצים עתרו בטענה לניגוד עניינים בתמל/1024, היא התוכנית להקמת שכונה חדשה בקריית אתא, וזכו; ולאחר שהוגש ערעור על כך לעליון, שהפך את ההחלטה; כעת הגישו שני הקיבוצים עתירה נוספת, לבית המשפט המחוזי בחיפה, נגד התוכנית – ונדחו.

"הפגיעה בעותרים מידתית"

צמד הקיבוצים העלה שתי טענות מרכזיות. האחת – לפגיעה "בלתי מידתית", לטענת שני הקיבוצים, שנגרמה לקרקע החקלאית שבבעלותם; השנייה – כי לא היה מקום לפעול לפי חוק הוותמ"ל "בצורה דרקונית", לדבריהם, וזאת בשל העובדה שקיימות עתודות קרקע לבנייה שטרם נוצלו. כך, למעשה, נשאלה בעתירה שאלה מהותית: מהו המסלול התכנוני הראוי ליישום בתוכנית המדוברת - האם הליך תכנוני לפי חוק התכנון והבנייה, או המסלול שנבחר על ידי מדינת ישראל, תכנון לפי חוק לקידום הבנייה למתחמים מועדפים לדיור?

סגן נשיא בית המשפט, השופט אברהם אליקים, התייחס לשתי הטענות במפורט. באשר לטענה הראשונה, קבע כך: "על פי תצהיר מתוקן מיום 24.6.2020 מטעם הוותמ"ל, מתוך שטח של 4,141 דונם משטחי קיבוץ אושה מתבקשת השבת 296 דונם (כ-11.5% מהשטח נטו); ומתוך שטח של 5,814 דונם משטחי קיבוץ רמת יוחנן נדרשת על פי התוכנית השבת 75 דונם (1.4% מהשטח נטו).

סבירות ההחלטה נלמדת גם מהעובדה כי חלק מטענות העותרים התקבלו. בסופו של יום שוכנעתי כי לא נפל פגם בתהליך. לטעמי מדובר באיזון סביר בין צורכי יישום התוכנית לבין שמירה על הקרקע החקלאית, ואין עילה ראויה להתערב בקביעות אלו"

רשות מקרקעי ישראל, בעלת רוב הקרקעות במתחם, הבהירה כי היא מסכימה להמשך עיבוד השטחים עד למועד שבו ישווקו הקרקעות בהתאם להוראות התוכנית; לצד זה, הוותמ"ל אימצה את המלצות החוקר בנושא זה, לקבל חלק מההתנגדויות ולצמצם חלק מהשטחים החקלאיים.

שוכנעתי כי הפגיעה בעותרים מידתית ונמצאת במתחם הסבירות, לרבות בשל החלק היחסי הקטן של שטחי ההשבה ביחס לשטח החקלאי כולו שנותר לעותרים, ובשל מתן אפשרות להמשיך לעבד את השטחים המיועדים להשבה גם בעת יישום התוכנית ולפי שלבי היישום. סבירות ההחלטה נלמדת גם מהעובדה כי חלק מטענות העותרים התקבלו. בסופו של יום שוכנעתי כי לא נפל פגם בתהליך. לטעמי מדובר באיזון סביר בין צורכי יישום התוכנית לבין שמירה על הקרקע החקלאית, ואין עילה ראויה להתערב בקביעות אלו".

"טענות תכנוניות מקצועיות מובהקות שאין כל הצדקה להתערב בהן"

באשר לטענת "הפעלת" חוק הוותמ"ל קבע השופט: "לאחר בחינת טענות העותרים, כפי שעלו בדיון ובכתב העתירה, נראה כי מדובר בטענות תכנוניות מקצועיות מובהקות שאין כל הצדקה להתערב בהן. קיום חלופה תכנונית - גם אם ניתן לראותה כסבירה - אינה שוללת את סבירות המסלול התכנוני שנבחר, וחשוב להדגיש כי לא נקבע בחוק הוותמ"ל כי הוא בבחינת ברירת מחדל וכי יש להעניק את הבכורה לחוק התכנון והבנייה. 

לטעמי, לפי תכליתו של חוק הוותמ"ל לעיתים ניתן להשיג מטרותיו רק בפעילות תכנונית שנעשית על פיו, והכול לפי שיקול דעת מוסד התכנון המקצועי, במקרה זה הוותמ"ל - שמעמדו בהיררכיית מוסדות התכנון גבוה. מדובר בהחלטה מקצועית סבירה שאין הצדקה מתחום המשפט המנהלי לשנותה, ואזכיר כי הרכב הוועדה שקיבל את ההחלטה כולל נציגי ממשלה, נציגי שלטון מקומי ונציגי ציבור - הרכב מקצועי ורחב דעות.

לא מצאתי כל פגם במדיניות יישום תכליתו של חוק הוותמ"ל והחלטת הממשלה להגדלת היצע יחידות הדיור בקריית אתא כדי לתת מענה ברמה האזורית והארצית ולהביא לאפשרות מעבר אוכלוסייה מחלקי הארץ השונים לתחום התוכנית. חוק הוותמ"ל נועד בדיוק למטרה זו"

לא מצאתי כל פגם במדיניות יישום תכליתו של חוק הוותמ"ל והחלטת הממשלה להגדלת היצע יחידות הדיור בקריית אתא כדי לתת מענה ברמה האזורית והארצית ולהביא לאפשרות מעבר אוכלוסייה מחלקי הארץ השונים לתחום התוכנית. חוק הוותמ"ל נועד בדיוק למטרה זו, ולא נקבע בפסיקה או בחוק כי תחום תחולתו מוגבל לעניין השלב שבו ניתן להחילו. לסיכום, לא נפל פגם בדרך שבה בחרה הוותמ"ל לפעול. התוכנית מקדמת את מטרות חוק הוותמ"ל ובהתאם להמלצות החוקר היא תואמת את מדיניות התכנון בכל הרמות – מקומית, מחוזית וארצית".

בהתאם לכך, החליט סגן נשיא בית המשפט המחוזי לדחות את העתירה ולחייב את העותרים, ביחד ולחוד, לשלם לוותמ"ל, ליו"ר הוותמ"ל ולרמ"י הוצאות משפט בסכום של 10,000 שקל; עוד קבע כי העותרים ישלמו, נוסף על כך, סכום דומה כהוצאות משפט לעיריית קריית אתא.

נציין כי תמל/1024 חולשת על שטח של כ-1,690 דונם, בחלקה הדרומי של קריית אתא. שכונת המגורים המתוכננת על השטח תכלול כ-4,050 יחידות דיור וכ-500 יחידות לדיור מוגן. נוסף על כך, מתוכננים בה שטחים למבנים ולמוסדות ציבור בהיקף של כ-240 דונם, שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של כ-12 דונם ושטחים פתוחים בהיקף של כ-280 דונמים.

לעיון בפסק הדין המלא - לחצו כאן

קראו עוד במרכז הנדל"ן

כתבות נוספות שיעניינו אותך
  • © כל הזכויות שמורות
search