"מכת מוות לערי הפריפריה": המהלך שמקדם מינהל התכנון קורע את השלטון המקומי

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

לפני כשלושה שבועות עבר תיקון 5 לתוכנית המתאר הארצית ( תמ"א 35 ) שלב חשוב בדרך לאישורו, כאשר אושר עקרונית במועצה הארצית, והועבר להערות הוועדות המחוזיות.  על אף שלא זכה לתשומת לב מרובה בכלי התקשורת - מדובר בתיקון בעל השלכות מרחיקות לכת. השינוי המרכזי שנעשה במסגרתו הוא ביטולו של "לוח 2" – טבלה הנכללת בתמ"א 35, אשר קובעת את המספר מקסימלי של יחידות דיור שניתן לבנות בכל אחד מהיישובים הכפריים – קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים.

בעקבות התיקון, נוצרו שלושה דגמים של יישובים, בשלושה גדלים מקסימאליים. הדגם הקטן עשוי להגיע עד 650 יחידות דיור, הדגם הבינוני עד 1,000 יחידות דיור ועבור הדגם הגדול נקבע רף עליון של 1,400 יחידות דיור, באופן שיאפשר לעד 5,000 תושבים להתגורר בו. עם זאת, מנחה התוכנית כי השטח המרבי של יחידת דיור לא יעלה על 105 מ"ר וכי שטחן הכולל הממוצע של הדירות לא יעלה על 70 מ"ר.

כדי להבין את הסיבה לתיקון צריך לחזור 20 שנים לאחור. תוכנית תמ"א 35 אושרה בשנת 2006, כשכוונתה היתה לעודד צמיחה במגזר העירוני, לצד שמירה על שטחים פתוחים ומשאבי טבע. שפת התכנון של תמ"א 35 מגדירה את היחסים בין שימור - פיתוח תוך התאמה הכוונת הפיתוח אל המרחבים המטרופוליניים, איגוד שטחים פתוחים בעלי ערך בשדרה בעלת השתרעות כלל-ארצית, שמירה על חייצים של שטח ירוק בין הערים ועוד.

כדי לעודד את הפיתוח העירוני ולקיים את עיקרון השמירה על השטחים הפתוחים, תמ"א 35 יצרה את "לוח 2", שמהווה כאמור סף מקסימלי של יחידות דיור לכל מושב וקיבוץ. לדברי מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, "לוח 2" היווה מגבלה משמעותית על רצונם של היישובים הכפריים להתפתח באופן טבעי. "המספר המקסימלי של יחידות הדיור במרכז הארץ עמד על 250-300 ואילו בפריפריה 400-450", הוא מתאר, "אם רצינו לבנות יחידות נוספות, היה צריך להגיש שינוי לתוכנית מתאר ארצית. די מהר אחרי שנקבעה התמ"א, המושבים, בעיקר במרכז הארץ, הגיעו למה שנקבע להם בטבלה. אי אפשר היה להכניס ליישובים מחזור חיים והם הפכו להיות מאוד מבוגרים".

מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח: "'לוח 2' היווה מגבלה משמעותית על יכולתם של היישובים להתפתח באופן טבעי. המספר המקסימלי של יחידות הדיור במרכז הארץ עמד על 250-300 ואילו בפריפריה 400-450. אם רצינו לבנות יחידות נוספות, היה צריך להגיש שינוי לתוכנית מתאר ארצית".

לדבריו, תיקון התמ"א המקודם כעת הוא פרי הצלחתם של מאמצים שנעשו לאורך עבודה ממושכת: "לפני חמש שנים החלטנו שאנחנו רוצים להניע מהלך מול משרד הפנים והשרה דאז איילת שקד, שישנה את התפיסה של ישראל לגבי המרחב הכפרי. אחת הבעיות היתה שהקביעה לגבי מספר יחידות הדיור היתה קטגורית, וזה יצר אנומליה מוחלטת ביכולת של היישובים להתפתח בצורה טבעית ונורמלית. אחרי שהצלחנו לשכנע את שקד בצורך בשינוי, קמה ועדה שבחנה את הצורך לשנות את תמ"א 35 . מאז המשכנו באותו הקו. ליווינו את הפעילות של הוועדה הזו לאורך כל הדרך והסברנו איך אנחנו חושבים שנכון לשנות את התמ"א. בסופו של דבר הוולנת"ע אישרה את תיקון 5, ועכשיו נשאר להמתין לאישור הממשלה".

על התומכים הבולטים ביוזמה נמנית שרת ההתיישבות, אורית סטרוק. במכתב ששלחה לפני כשנה לראש הממשלה נתניהו ולשר הפנים דאז משה ארבל, כתבה כי "לב העניין מבחינת משרד ההתיישבות הוא הצורך האקוטי והאסטרטגי לאפשר להתיישבות הכפרית באזורי עדיפות לאומית לגדול ולהתפתח, הן במספר התושבים והן בשטח, תוך שמירה על מרחבים פתוחים. הערותינו התייחסו לאזורי עדיפות לאומית וישובים סמוכי-גדר, שכן בהם קיים אינטרס לאומי -מדינתי בחיזוק ההתיישבות הכפרית". לדבריה, "ככל שההערות לא יוטמעו, המשמעות היא הרת-אסון לאחיזה ההתיישבותית באותם חבלי ארץ, ואסור לקבלה".

"המשמעות – פרוור לכל דבר"

אולם, לא הכל שמחים מהתיקון החדש. במרכז השלטון המקומי טוענים כי התיקון יביא לשינוי מוחלט של אופיו של המרחב הכפרי, וכי מלבד תופעות מזיקות של פרוור, הדבר ייעשה על חשבון הערים הוותיקות.

במכתב שפרסמו פורום ה-15 (פורום הערים העצמאיות) ומרכז השלטון המקומי בסמוך לאישור היוזמה, הסבירו כי מדובר בשינוי מוחלט של אופיו של המרחב הכפרי. לדבריהם, למרות הטענה לפיה רצון היישובים הכפריים לפתור את סוגיית הזדקנות היישובים הוא המניע העיקרי לתיקון, לא הוצגה בדיקה מלאה של הנושא. יתרה מכך הם מסבירים כי "ברוב היישובים הכפריים בפריפריה יש מלאי מתוכנן גדול שלא מתממש, ועודף היצע על צורך, בעוד שבמרכז הגדלת היישובים משמעותה פרבור לכל עניין ודבר, שכן מרבית התושבים - ובוודאי אלה שיצטרפו ליישובים בעקבות פריצת התמ"א - אינם חקלאים ולא עוסקים בעיסוקים או שימושים כפריים או בעלי זיקה מיוחדת לקרקע".

יתרה מכך, במרכז השלטון המקומי הסבירו במכתב כי סוגיית ה"משבר הדורי", "אינו מהווה עיקרון על תכנוני הגובר על עקרונות תכנוניים חשובים אחרים". לדבריהם, יש כאן "השלכות חמורות על הביטחון התזונתי הלאומי, על התחבורה, ועל היבטי סביבה ובריאות הציבור - הן בשל זיהום האוויר הנובע מעומסי התנועה והן בשל הצורך לשמר שטחים פתוחים לצורך התמודדות עם משבר האקלים, ובכלל זה שימור 'ריאות ירוקות'".

ראש עיריית דימונה, בני ביטון: "אני לא רוצה להתנגח עם המגזר הכפרי. אבל לפני שמפתחים אותו, בוא נפתח את ירוחם, ערד, דימונה, שדרות ואופקים. רק כעת, לאחר מאמץ רב, 40% מהתושבים פה הם בני פחות מגיל 40. סוף סוף אני נהנה מהגירה חיובית. אני לא רוצה לחזור אחורה ושיברחו לנו החבר'ה הטובים שהשקענו בהם בחינוך".

לדברי ראש עיריית דימונה, בני ביטון, "כסגן וממלא מקום יו"ר השלטון המקומי אני לא רוצה להתנגח עם המגזר הכפרי. אבל לפני שמפתחים אותו, בוא נפתח את ירוחם, ערד, דימונה, מצפה רמון, וקל וחומר את שדרות, אופקים ונתיבות בנגב המערבי. כל מה שנותנים במגזר הכפרי אני יכול לתת בדימונה. במקום להשקיע בעשרות בודדות של יחידות דיור כפריות, בואו תשקיעו אצלנו. גם בנגב המערבי וגם בשאר חלקי הנגב הם (המגזר הכפרי) השתלטו על כל אדמות מדינת ישראל".

לדברי ביטון, מדובר ביוזמה שעלולה להביא לעזיבה של אוכלוסיה חזקה מערי הפריפריה: "רק כעת, לאחר מאמץ רב, 40% מהתושבים פה הם בני פחות מגיל 40. סוף סוף אני נהנה מהגירה חיובית. אני לא רוצה לחזור אחורה ושיברחו לנו החבר'ה הטובים שאנחנו משקיעים בהם בחינוך, באוניברסיטה ובצבא".

במכתב ששלח לפני כשנה למי שכיהן אז כשר הפנים, משה ארבל הסביר ביטון כי "שינוי 5 המוצע לתמ"א 35 יעצים את התחרות הלא הוגנת ויכריע את הכף לחובתה של דימונה וערי הדרום והצפון. לא תהיה זו הגזמה לכתוב כי תיקון זה לתמ"א 35 יכול לתת מכת מוות לתנופת הפיתוח של הערים ככלל ועיירות הפיתוח בפרט".

"כבר היום קריית שמונה נאבקת"

מתנגדים נוספים לתיקון הם הארגונים הירוקים. לדברי אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, המשמש כנציג ארגוני הסביבה במועצה הארצית, טוען כי "מבחינה סביבתית, כל פיתוח כזה מוביל לתוספת של תשתיות, פגיעה בתחבורה ציבורית ופיזור של אזורי תעסוקה. ההפרה של האיזון יכולה לפגוע לדעתי במגזר הכפרי וגם במגזר העירוני".

זנזורי מתאר כיצד המהלך שאותו מקדמת המדינה, עלול לפגוע בצורה דרמטית בערי הפריפריה: "ניקח לדוגמה את קריית שמונה שמוקפת בטווח הקרוב אליה בכ-10-15 יישובים כפריים. כבר היום היא נאבקת להחזיר עשרות אלפי תושבים שברחו ממנה בעקבות המלחמה. עכשיו היישובים הכפריים שלידה יגדלו וימשכו ממנה את האוכלוסייה שיכולה להרשות לעצמה לעבור למגזר הכפרי, ויהיה לה הרבה יותר קשה. זה קרה גם לבאר שבע מול היישובים הקהילתיים והכפריים כמו מיתר והיישובים החדשים שהקימו סביבה. ככה משאירים ערי פריפריה להתמודד עם הקושי הגדול להביא אוכלוסייה, ועכשיו הן צריכות להתמודד מול היישובים הכפריים לידן שיכולים לגדול בצורה משמעותית".

אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע: "מבחינה סביבתית, כל פיתוח כזה מוביל לתוספת של תשתיות, פגיעה בתחבורה ציבורית ופיזור של אזורי תעסוקה. ההפרה של האיזון יכולה לפגוע לדעתי במגזר הכפרי וגם במגזר העירוני".

במכתב ששלח זנזורי יחד עם נציג רשות הטבע והגנים הלאומיים, הלל זוסמן, מסבירים השניים כי המהלך של הרחבת היישובים הכפריים "יפגע באופן משמעותי ובלתי הפיך בשטחים הפתוחים, באזורים ערכיים ורגישים כדוגמת שטחים מוגנים, לרבות המרחב החופי".

עוד הם מסבירים כי הבעיה שהובילה לתיקון נגעה למספר מצומצם של יישובים, בעוד שהמענה שניתן מהווה שינוי דרמטי בתוכנית המתאר הארצית: "השינוי המוצע לתמ"א קובעת הגדרה חדשה של יישוב כפרי על ידי הוספת קטגוריה מירבית ליישוב של עד 4,999 נפש. התיקון גם מאפשר הגדלה מיידית וגורפת לכלל היישובים עד ל- 2,100 נפש ו- 700 יח"ד. מימוש היקפים אלו הוא דרמטי ברמת היישוב, האזור והמדינה כולה".

ארגוני הסביבה מסבירים כי ההחלטה הנוכחית בתיקון לתמ"א 35 משנה את פיתוח הארץ ודמותה, כשלדבריהם, "התיקון חותר תחת מטרותיה ועקרונותיה של תמ"א 35 , כשהתיקון מבטל את העיקרון התכנוני שמכיר בחשיבות ההכוונה של הפיתוח העירוני".

ממינהל התכנון נמסר כי "מאחר והתוכנית מצויה בשלב הערות והשגות לא ניתן להתייחס אליה כעת".