"רעננה כבר לא תהיה מושבה קטנה, אבל לא נגיע למגדלים של 30 ו-40 קומות"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בעוד הוועדה הארצית למתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל) ועיריית רעננה מקדמות את תוכנית הענק להתחדשות לאורך רחוב אחוזה, וכאשר ברקע מתוכננת גם הקמת שתי שכונות חדשות -"רעננה מערב" על קרקעות רשפון, ושכונה נוספת שתיבנה בשטח בית הספר החקלאי "כפר בתיה" לאחר מאבק ממושך בין עיריית רעננה ובין בעלת הקרקע – עמותת נשות אמי"ת, ניצבת רעננה בפני אחת מתקופות השינוי המשמעותיות בתולדותיה שתהפוך אותה מכזו שעדיין נהנית מדימוי של עיר קטנה וירוקה, ליישוב עירוני אינטנסיבי.

מי שמוביל את השינוי הזה הוא ראש העירייה חיים ברוידא. בראיון ל" מרכז הנדל"ן " הוא מתייחס לחששות בעיר מפני הגדלת הצפיפות, מסביר כיצד בכל זאת העירייה מתכוונת לשמור על איכות החיים העירונית, ומציג את החזון לעיר בעשור הקרוב.

התוכנית להתחדשות רחוב אחוזה משתרעת על פני כ-523 דונם, וכוללת את פינויים של כ-1,700 יחידות דיור ותיקות והקמת כ־5,360 יחידות דיור חדשות, במקומן לצד כ־100 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה. בטבורו של הבינוי האינטנסיבי הזה צפויה לקום מי שמאפשרת אותו - תחנת המטרו העתידית "רעננה מרכז".

על אף דימוי ה"מושבה" שבו נאחזים עדיין כמה מוותיקי העיר, לפי אומדני הלמ"ס מונה אוכלוסיית רעננה כיום כ-84 אלף איש - גודל של עיר בינונית. עם זאת, חלק ניכר מהמבנים בעיר הם צמודי קרקע, וגם הבנייה הרוויה במרכז העיר נמוכה ברובה. דירוגה הסוציו-אקונומי של רעננה הוא 8 מתוך 10. באופן טבעי, יצרו הפרסומים חששות בעיר מפני פגיעה באופייה הייחודי של רעננה, כפרבר שהצליח לשמר איכות חיים סמי-כפרית.

ברוידא מודה כי העיר משתנה, ועוד צפויה להשתנות. "רעננה כבר לא תהיה מושבה קטנה, והשלמתי עם זה", הוא אומר. "עם זאת, אני עדיין נלחם נגד בניינים של 30 ו-40 קומות. באזור אחוזה אפשרנו בנייה של עד 16 קומות כדי לאפשר כדאיות כלכלית לפרויקטים, אך לא נגיע למגדלים כפי שרואים בערים אחרות".

לדבריו, הצורך בהתחדשות אינו רק תכנוני אלא גם בטיחותי. "אנחנו יושבים באזור מועד לרעידות אדמה ולאיומים ביטחוניים. לבניינים הישנים אין ממ"דים, ובמקרה של רעידת אדמה רבים מהם לא יחזיקו מעמד. המטרה היא שלכל תושב יהיה ממ"ד ותשתיות מודרניות".

לדברי ברוידא, הצורך בתוכנית נפרדת לרחוב הראשי של העיר, אחוזה, עלה מתוך מגבלותיה של תמ"א 38 . "לפני שש שנים עצרתי קידום של מיזמי תמ"א עיבוי חיזוק לבניינים הישנים בעיר. זה היה נורא. בעקבות זאת העיר עברה אך ורק למודל של הריסה ובנייה והדיירים זכו בדירה חדשה. הצורך בהתחדשות גדל מאז ה-7 באוקטובר, והצלחנו להפחית את שיעור התושבים שאין ברשותם ממ"ד מ-60% ל-28%.

"אבל באחוזה נעצרנו. הבניינים כוללים שטחי מסחר במפלס הקרקע ויותר קשה להגיע לרווח יזמי. אז החלטתי לתת יותר אחוזי בנייה, גם ל-16 קומות. אחוזה היא שכונה בת 100 שנה והתשתיות צריכות התחדשות. דילגנו ישר לוותמ"ל כדי שזה יותר מהיר. באזור של תחנת המטרו יש העצמת בנייה, זו החלטת ממשלה (בהתאם לתמ"א 70 – תוכנית להעצמת בנייה במרחב תחנות המטרו, דנ"ק) וגם אנחנו ניתן להעצים זכויות מכוח הנסיבות, אבל לא נגיע למגדלים".

איך תתמודדו עם הגידול המשמעותי במספר התושבים?
"התשתיות יהיו חדשות לחלוטין: חשמל, מים, כבישים וחניונים. במקביל אנחנו משקיעים בתחבורה הציבורית, הכפלנו את מספר קווי האוטובוס בעיר ואנחנו נערכים להגעת המטרו והרכבת הקלה". עוד לדבריו העירייה מקדמת כיום שבילי אופניים, גם על חשבון מקומות חניה. "בעתיד נראה פחות תלות ברכב הפרטי. אנחנו כבר מתכננים את העיר בהתאם. הנושא של החניה יתייתר בעוד 10-15 שנה. ניסע במכוניות אוטונומיות".

רעננה תוכל להישמר ירוקה?
"חד משמעית, יש מענה לשטחים ירוקים, על הצירים וגם בבניינים. נשנה אופני הצבה של בניינים, כך שיישמרו רצועות ירוקות. בשבוע הבא נפתח פארק 11 דונם. בתכנון המקורי רצו לבנות שם דירות, ואמרתי לא".

יותר דירות קטנות

למרות הקיפאון בשוק הנדל"ן, המחירים בעיר עדיין גבוהים ונעים בטווח של 3 עד 3.3 מיליון ש"ח לדירת 4 חדרים. ברוידא מצביע על שינוי במדיניות התכנון העירונית שנועד לאפשר גם לצעירים להישאר בעיר: "כאשר נכנסתי לתפקיד, ברעננה בנו בעיקר דירות גדולות של ארבעה חדרים ומעלה. החלטנו לקדם גם דירות קטנות יותר, של שלוש ופחות. ההפרש במחיר יכול להגיע למיליון שקל, וזה מאפשר לזוגות צעירים להיכנס לשוק, ואכן הגיעו צעירים, גם מהעיר וגם ממקומות אחרים. השכונה החדשה במערב רעננה תשווק במחיר מטרה לבני מקום".

אתה רואה את המחירים בעיר יורדים בעקבות ההאטה בשוק הנדל"ן?
"רעננה היא סוג של בועה. מה שקורה במקומות אחרים לא בהכרח קורה כאן. הביקוש לעיר נשאר גבוה בזכות איכות החיים, החינוך והאוכלוסייה".

לדבריו, בתוכניות החדשות משולבות גם יחידות דיור מוגן ופתרונות דיור לוותיקים. "בכפר בתיה מתוכננות 600 יחידות דיור מוגן, ויהיה גם במקומות אחרים. בנוסף אנחנו בוחנים הקמה של דירות סטודיו לצעירים לאחר השירות הצבאי. זה מצב שבו כולם מרוויחים: גם הצעירים וגם התושבים הוותיקים".

התוכניות החדשות כוללות גם עירוב שימושים באזורי התעסוקה של העיר, תוך שילוב של מגורים ושימושים נוספים. ברוידא סבור שזהו כיוון נכון, אך מדגיש כי יש לבצע אותו באופן מדוד: "יש אסטרטגיה של עירוב שימושים באזור התעשייה. אבל זה לא אזור תעשייה קלאסי, אין שם זיהום ופחם, הכול שם הופך להייטק. אני מאמין במקומות האלה. נבנה בהם יחידות דיור, מלונאות, שרווקים וזוגות יוכלו לגור במקום ובערב לרדת לבילוי, אבל לא נפתח בהם בתי ספר וגני ילדים. זה לא למשפחות.

"מבחינת ארנונה אנחנו לא נקבל ארנונה של מסחר, ועדיין יש כאן אינטרס חברתי. אנחנו מחפשים את המינון הנכון. ברגע שנראה מקומות בעלי פוטנציאל להסבה למגורים נבחן אותם, כדי שיביאו תועלת גם מבחינת המסחר והבילוי בערב".

לסיכום, איך אתה רואה את העיר 5-6 שנים מהיום?
"רעננה תהיה עיר חדשה. הרחובות יתחדשו, התחבורה תהיה מתקדמת יותר, יהיו יותר שבילי אופניים ותשתיות טובות יותר. המטרה היא להפוך את רעננה לעיר מודרנית, בלי לאבד את איכות החיים שמאפיינת אותה".