הגופים מגלגלים אחריות - ופועלי הבניין נשארים חשופים לטילים: "יש הפקרות מוחלטת"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

במהלך הדיון התגלעה מחלוקת בין נציגי פיקוד העורף, משרד השיכון, משרד העבודה, והשלטון המקומי בשאלה על מי מוטלת האחריות לבצע פעולות אכיפה על קיומם ותקינותם של מרחבי מיגון תקניים, ועל מילוי הנחיות הבטיחות לעובדים באתרי בנייה ברחבי הארץ. גופים שונים דיווחו לוועדה על פעולות הדרכה שמבוצעות לפועלי הבניין בשפתם באמצעות וובינר, רענון הנחיות, וניידות בטיחות באתרי הבנייה.

יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה כי עובדי ענף הבנייה מוגדרים כעובדי משק חיוני ועל כן פעילותם מותרת בשעת חירום בכפוף להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. "מ-7 באוקטובר נהרגו עשרות עובדים במהלך עבודתם. לצערנו בשבוע שעבר נהרגו שני פועלים שעבדו באתר בנייה ביהוד, ועובדים נוספים נפצעו".

"מ-7 באוקטובר נהרגו עשרות". ח"כ אתי עטייה (דוברות הכנסת)

משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין אמר כי בענף הבניין עובדים היום 88 אלף עובדים זרים, 66 אלף עובדים בחברות הבניה ו-12 אלף בחברות ביצוע זרות. רשם הקבלנים עמית גריידי אמר כי יש צורך במיגון לעובדים בהתאם להנחיות. " קבלן שלא יעמוד בהנחיות הבטיחות, והפרת ההוראות תוכח ע"י גוף חוקר רשמי, יובא לשימוע בפניי". גריידי הודה ואמר, "אין לנו יכולות לבדוק מי מהקבלנים עומד בהנחיות פיקוד העורף. עד היום לא הגיע אלי תיק של הפרת הנחיות מצד קבלנים ". גריידי הוסיף ואמר, "אני אשקול לכתוב הנחיות לעבודה ואכיפה ייעודית בשגרת חירום. נעשה עבודת מטה במשרד השיכון, ונקיים שיח משותף עם גורמי האכיפה המקבילים אלינו".

"הפיקוד לא מבצע אכיפה בשטח מחוסר סמכות" 

סא"ל מירי פרנקל, ראש תחום הסברה בפיקוד העורף: "נכתבו הנחיות ייעודיות לענף הבניה. ההנחיות קובעות שעובדים צריכים להתמגן במתחם מוגן תיקני. מנופאים או עובדים שנמצאים במרחק שלא מאפשר להם להגיע למרחב מוגן, נשארים על המנוף או במקום העבודה. בשטח פתוח נדרש לשכב על הקרקע". בעניין האכיפה אמרה פרנקל: "פיקוד העורף רגולטור ומספק אישור תקינות למרחב מוגן, אולם הפיקוד לא מבצע פעולות אכיפה בשטח מחוסר סמכות. לדבריה, האכיפה מוטלת על משרדי ממשלה השונים, כל משרד בתחומו".

מירה סלמון מהמרכז לשלטון מקומי אמרה כי הרשויות לא מוסמכות לבצע אכיפה של מדיניות פיקוד העורף. "הרשות אחראית לבטיחות הציבור במרחב הציבורי, ולדאוג למקלטים תקניים ומרחבים ציבורים שיאפשרו התמגנות". לדבריה, "הרשויות מוסמכות לבחון תקינות מקלטים פרטיים, כאשר הבדיקות מבוצעות בשגרה ולא בחירום".

גם ראש מנהל הבטיחות במשרד העבודה חזי שוורצמן טען לחוסר סמכות אכיפה. לדבריו, "חוק ההתגוננות האזרחית שייך למשרד הביטחון. אין לנו ידע וסמכות לבדוק תקינות ממ"דים". שוורצמן הוסיף וטען כי "פקחי הרשות המקומית לא צריכים לאכוף, אלא רק להודיע לנו אם יש מפקח עבודה, האם יש עגורן, וכן אם יש קווי מתח חשמל סמוכים. הרשות צריכה רק לדווח, וגם את המטלה הקטנה הזאת, השלטון המקומי לא מבצע". 

דן ורשבסקי יו"ר איגוד המנופאים בהסתדרות: "ראיתי מנהלי עבודה שנכנסים לחדר שלהם בזמן אזעקה ולא מעניין אותם מי מהעובדים מתמגן. מנהל העבודה צריך להיכנס אחרון למיגון, לאחר שהוא וידא שכל העובדים התמגנו". לדבריו, יש קבלנים שדוחקים בעובדים להמשיך לעבוד תחת אזעקות.

אביתר חנן מהסתדרות העובדים אמר: "יש פה הפקרות מוחלטת, צריך לוודא שהפיקוח יבוצע כבר במבצע שאגת הארי, ולא להמתין למבצעים הבאים. למנופאים אין יכולת מעשית להתמגן. ברגע קבלת התראה, המנופאי נדרש לבצע פעולות שונות על מנת לעצור את העגורן". עו"ד דיאנה בארון מארגון קו לעובד אמרה כי "העובדים מחרפים את נפשם באתרי הבניה, בזמן שהרשויות מתקוטטות ביניהם מי אחראי על האכיפה".

בתום הדיון אמרה יו"ר הוועדה עטיה כי הוועדה מודאגת מכן שאין חלוקת תפקידים וסמכויות ברורה לאכיפת מרחבים מוגנים תקניים באתרי הבנייה. הוועדה ביקשה ממשרד הבינוי והשיכון ומרשם הקבלנים להכין תוכנית אכיפה לאתרי בנייה בחירום. ח"כ עטייה קראה לפתוח קו טלפון לעובדים שידווחו על הפרת הנחיות הבטיחות.

ההנחיות מונגשות לטלפון הנייד של העובדים הזרים 

בתוך כך חברת אימפקט לעתיד בריא, המתמחה בתקשורת עם עובדים זרים בכל הענפים בישראל, השיקה השבוע את  "מגן הארי" - פלטפורמה דיגיטלית, שמנגישה ישירות לטלפון הנייד של העובד הזר את הנחיות פיקוד העורף, מידע עדכני וכלים לחיזוק החוסן האישי שלו להתמודד עם מצב החירום.

"הניסיון המצטבר מאז 'חרבות ברזל' הוא שהעובדים הזרים בישראל צריכים הנגשה בשפה שלהם גם את ההנחיות הכי בסיסיות של פיקוד העורף", מסביר דר' ינון שנקר, מנהל המיזם. "הם צריכים לשמוע בשפת האם שלהם את ההנחיות, לראות הדגמה כיצד שכיבה על הבטן והגנה על הראש בידיים מקטינה משמעותית את הסיכוי לפגיעה מרסס והדף, ולקבל חיזוקים לכך שעבודתם חשובה לנו, הישראלים. למעסיקים יש חובה חוקית וכדאיות כלכלית לוודא שכל אחד מן העובדים הזרים יקבל ויבין את הנחיות ההתנהגות בחירום". 

"מגן הארי" מאפשרת למנהלי הבטיחות וחברות הבנייה לשגר בתוך שניות ישירות לטלפון הנייד של כל אחד מעובדיהם הדרכה מצולמת של התנהגות במצב החירום. התוכן הוויזואלי מונגש בשפת-האם של העובד ומותאם לתרבות שממנה הוא בא. ערכת "מגן הארי" - ב-12 שפות - כוללת פוסטרים מוכנים להדפסה ותלייה באתרי הבנייה ודירות מגורי העובדים יחד עם פרוטוקול וואטסאפ שמאפשר למנהלי הבטיחות לקבל אישור שהעובדים נחשפו למידע.

אימפקט לעתיד בריא היא חברה פרטית ישראלית שהוקמה בשנת 2021. עיקר פעילותה המוכרת קשורה לשיתופי פעולה עם גופי ממשל בתחום הנגשת מידע ורווחה לאוכלסיות זרות היא מקימת מיזם "מטפלת" בשיתוף עם רשות האוכלוסין וההגירה, פלטפורמה דיגיטלית המיועדת לעובדים זרים בתחום הסיעוד. החברה הוכרה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה כ"ספק יחיד" לביצוע התקשרויות מסוימות הקשורות להנגשת המידע לעובדים זרים. ד"ר ינון שנקר הוא מומחה בינלאומי לבריאות הציבור, מהאוניברסיטה העברית המתמחה בתוכניות מניעה, התערבויות קהילתיות ובריאות גלובלית.