ביהמ"ש המחוזי בחיפה דחה ערעור של חברת בנייה שביקשה לסלק על הסף תביעה שהגישה נציגות בית משותף בטירת כרמל בגין ליקויים ברכוש המשותף, וקבע כי הנציגות מוסמכת לתבוע בשם כלל בעלי הדירות גם מבלי להיות צד לחוזי המכר. מנגד, נקבע כי אינה רשאית לתבוע פיצוי בגין נזקים אישיים, כגון עוגמת נפש או ירידת ערך הדירות
מכפיל חניה הוא פתרון נוח להגדלת מספר החניות על שטח מצומצם. מהן האפשרויות ביישום מכפילי חנייה? מהם היתרונות והחסרונות של כל סוג מכפיל חנייה?
בעלי דירה תבעו את שכנתם מעליהם ואת נציגות הבניין לאחר שנזקי רטיבות בדירתם נקשרו לעבודות שבוצעו במסגרת פרויקט לבניית מרפסות; המחלוקת התמקדה בשאלה האם האחריות חלה על בעלת הדירה שביצעה את העבודות או על הנציגות האמונה על הרכוש המשותף
שני בעלי בתים פרטיים שסירבו להצטרף לפרויקט פינוי-בינוי בתל אביב עמדו במרכז תביעה של היזם ובעלי הדירות, שטענו כי הסירוב מסכל את המיזם; מנגד טענו הנתבעים כי אין עילה לכפייה וכי בתיהם לא היו אמורים להיכלל מלכתחילה בתוכנית. השופטת קבעה כי לאחר אישור התוכנית הפכו כל הצדדים לשותפים במגרשי התמורה, אך העבירה את הדיון לבית משפט השלום כסמכות המוסמכת לדון בסכסוך
המחלוקת בין שני זוגות שכנים באשדוד פרצה סביב חדר אחד בן כ־12.5 מ"ר, שנמצא בפועל בדירה אחת, אך רשום מזה 45 שנה כשייך לדירה השכנה. בעלי הדירה שבה נכלל החדר ביקשו לתקן את רישום הבית המשותף כך שישקף את המציאות הפיזית, ואילו שכניהם דרשו את ההפך – שהמציאות תתוקן ותתאים לרישום. בית המשפט העליון הפך את החלטת המחוזי ובדעת רוב קבע כי מדובר ב"טעות סופר" ברישום וכי יש לתקן את המרשם כך שישקף את המצב בפועל – כך שהחדר יישאר בידי המערערים המתגוררים בו
במרכז ירושלים נבנה מבנה נוסף על חלקה רשומה כבית משותף, אך רישומו בלשכת המקרקעין לא בוצע. התובעים הציגו היתר בנייה, חוזי חכירה ואישור מטעם רמ"י, בעוד שהנתבעים טענו כי הרישום הרשמי מהווה ראייה חותכת ולא מתקיימות עילות לתיקון הרישום. ביהמ"ש המחוזי הכריע בסוגיה
נציגות הבית המשותף בירושלים החליטה להשכיר חניה מהרכוש המשותף לטובת קופת הבית. חלק מהדיירים טענו כי עומדת להם זכות לחניה חופשית על בסיס מקום פנוי, בעוד הנציגות טענה כי היא מוסמכת להחליט על אופן השימוש בשטח. המפקחת על רישום המקרקעין החליטה
כאשר דיירים באחד מתוך שני מבנים, הרשומים יחד כבית משותף מורכב בירושלים ביקשו להרחיב את יחידות הדיור ולהוסיף קומות. דיירי המבנה השני התנגדו בטענה שנדרש רוב מכלל בעלי הדירות במתחם. בית המשפט הכריע
לאחר שהבניין בנתניה הוכרז כמסוכן, נציגות הבית המשותף קיבלה החלטה ברוב קולות לבצע עבודות שיפוץ נרחבות, שכללו בין היתר תיקוני בטון, טיח ואיטום. אלא ששני זוגות מבעלי הדירות התנגדו לתשלום חלקם היחסי בטענה כי העבודות כללו שיפורים ושדרוגים מעבר לנדרש. בית המשפט נדרש להכריע
נציגות בית משותף טענה כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, כשהשתלטה על שטחים של הבית המשותף והפכה אותם לשימוש עירוני. העירייה טענה כי היא פועלת לטובת כלל הציבור וגם כי עשרות שנים הדיירים לא התנגדו - מה שיוצר הסכמה משתמעת. ביהמ"ש הכריע
רה"מ לשעבר ורעייתו עתרו לצווי מניעה למניעת התכנסויות ואירועים על הגג, לאחר שלטענתם דיירים הציבו שם "עמדת זולה" בניגוד להסכם התמ"א ותקנון הבית המשותף. הדיירים טענו מנגד כי התקנון קובע שהגג מוגדר כרכוש משותף. המפקחת על המקרקעין הכריעה בסכסוך השכנים
חברת הניהול טענה כי נציגות האגפים בבית המשותף לא טיפלה כראוי בגינה המשותפת, מה שגרם לנזקים למרכז המסחרי שבחזית הבניין. בית משפט השלום נדרש להכריע מהו היקף האחריות של כל אגף בבית משותף לנזקים שנגרמו לרכוש המשותף של כלל הבניין, והאם הסכמות פנימיות יכולות לבטל חובות שנקבעו בחוק?
שני שותפים שרכשו יחד בנין ישן בתל אביב למטרת שיפוץ ובניה, גילו באיחור כי הבניה שנקבעה בהסכם השיתוף שחתמו, פוגעת בנכסיו של אחד מהם. ביהמ"ש המחוזי הורה על הקפאת הבניה, והצדדים פנו לעליון
פרסום ראשון: נציגות בניין משותף תבעה את עיריית בני ברק בטענה כי זו בנתה במקום חדר ישיבות, חדרי שירותים ומחסן, תוך שהיא חוסמת את הגישה של הדיירים לשטח המשותף ולמקלט: "הנתבעת בנתה חדר ישיבות הכולל פינת ישיבה ומקרן, וכן חדרי שירותים ומטבחון". המפקח על המקרקעין חייב את העירייה לפרק את המרכז על חשבונה וחייבה בהוצאות של 9,000 ש"ח
במסגרת העבודות להגדלת שטח דירתם, הניחו בעלי דירה בקומה הראשונה תשתית בקומת הקרקע של הבניין, כולל קירות מעטפת וממ"ד. כעבור מספר שנים, בעל הדירה בקומת הקרקע הרחיב אותה תוך סיפוח תוספת הבנייה שנבנתה ע"י השכנים, וסרב לדרישתם לתשלום. כך הכריע ביהמ"ש
ועדת הערר דנה בבקשת היתר שאושרה על ידי הוועדה המקומית, על אף שמגישי הבקשה חסרו תימוכין קנייניים, כלומר הוכחה ליידוע של כלל בעלי הנכסים בבניין, והסכמה של לפחות 75%. על אף שמדובר בסוגיה קניינית ולא תכנונית, קבעה הוועדה באופן נחרץ כי אין הוועדה המקומית רשאית לדון או לאשר בקשת היתר שמוגשת ללא ההסכמות הנדרשות
נציגות בית משותף תבעה בעלי דירה שסירבו להשתתף בעלויות השיפוץ עליו החליטה האספה הכללית בבניין. הנתבעים טענו כי לא ניתן לחייבם בהוצאה וכי נדרשה הסכמה גורפת של כלל הדיירים לעבודות משום שמדובר בהשבחה ולא בתחזוקה. ביהמ"ש המחוזי הכריע באופן חד משמעי
המפקח על רישום מקרקעין קיבל חלקית תביעה ע"ס מיליון שקלים שהגישו חברי נציגות דיירים במגדל במרכז רעננה נגד חברי הנציגות הקודמת, בטענה לחוסרים ואי סדרים כספיים. הפס"ד קבע כי חלק מחברי הנציגות לא שילמו את מסי הוועד כנדרש לאורך שנים, אך כי לא הוכח שנטלו כספים לכיסם. עוד נקבע כי אין לחייב חברי נציגות באופן אישי על אי גבייה
דיירים בבית משותף בבני ברק אחסנו את עגלות ילדיהם בכניסה לבניין ואף הציבו שם מצלמות. נציגות הבניין טענה מנגד כי הדבר מהווה מפגע בטיחותי וכי המצלמות פוגעות בפרטיות הדיירים. כך הכריע בית המשפט המחוזי
הוועדה בראשות עו"ד אפרת יחיא-סטולמן ביקרה את התנהלות הוועדה המקומית שאישרה היתר להוספת מרפסות בבניין בשכונת ל' והזהירה כי אישור בקשות להיתר שהגשתן נעשתה ללא הרוב הנדרש, עלול להביא למימוש ההיתר ולבנייה בפועל שלא כדין: "בהעדר תימוכין קנייניים ראוי שיימנע מוסד התכנון מקיום הדיון התכנוני". עיריית ת"א: "הוועדה המקומית פועלת בהתאם לדיני תכנון ובניה ולהלכות בית המשפט העליון, וכך גם במקרה זה"
התובעים רכשו ב-2018 בית צמוד קרקע עם קיר וחצר משותפים לבית נוסף, וגילו רק לאחר מכן כי החצר מחולקת באופן לא שוויוני. השכנים מצידם טענו כי החלוקה מבוססת על הסכמה בת למעלה מ-50 שנה. זו ההכרעה שניתנה
בית משפט השלום בחיפה קיבל תביעה שהגישה בעלת דירה בבית משותף, נגד הסכמות ארוכות שנים לחלוקת שטחי החצר והגג אשר סוכמו בין הדיירים בטרם רכשה את דירתה, לאחר שמצא כי לא עוגנה בהסכם או בתקנון הבניין. בפס"ד הורתה השופטת לאפשר גישה לכלל הדיירים לכל השטחים המשותפים, אך אפשרה להותיר תוספות בנייה לא חוקיות על כנן בשל טענות שיהוי ותום לב, ובלבד שיוסדרו
נציגות בית משותף בנתניה תבעה את אחד מבעלי החנויות בבניין, שהשתלט על שני ממ"קים באופן השולל מיתר בעלי הדירות להשתמש בהם, ודרשו ממנו לפנות ציוד מהלובי. הנתבע טען כי מדובר בתביעה נקמנית ובאפליה. המפקח על רישום המקרקעין קבע כי אין כל מניעה לפנות את הנתבע מהמרחב
בעלי דירה בבית משותף בן 4 קומות תבעו את שכניהם אשר התקינו את עמדת הטעינה בגין פגיעה ברכוש המשותף, וטענו כי נדרשת הסכמה של כלל בעלי הדירות. הכרעתה של המפקחת על רישום המקרקעין היתה חד משמעית
דייר בבניין בחולון, רכש דירה בקומת קרקע שבעליה הקודמים עשו שימוש פרטי בחלק מהחצר המשותפת, גידרו אותה והתקינו דלת עם מנעול. בעקבות כך הגיש אחד השכנים תביעה, שהתקבלה חלקית, בין השאר בטענה שהשכן המתין זמן רב מדי לפני שהגיש תביעה בנושא – ועשה זאת רק כשהרוכשים ביקשו להוציא היתר לממ"ד
בפסק הדין שניתן על ידי המפקח על המקרקעין נקבע כי עמדה שהתקינה דיירת בבית משותף בצפון תל אביב מהווה שימוש לא סביר בשטח המשותף ובניגוד לחוק החשמל
נציגות הדיירים תבעה את החברה על כך שלא שילמה את חלקה במשך חודשים • החברה תשלם את חלקה בהוצאות בגין 32.5 חודשים.
