החוק שיקבע לראשונה מועד אחד להגשת תביעת פיצויים והיטל השבחה

משרד הפנים פרסם תזכיר לחוק התכנון והבנייה שמקדם מנהל התכנון, ולפיו הזכאות לפיצויים או החובה בהיטל השבחה יתקיימו רק לאחר אישורה של תוכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה. "הדין הקיים לפיו נדרש להגיש שתי תביעות, מוביל לעיתים קרובות לפיצוי חסר או פיצוי יתר", נכתב בדברי ההסבר לחוק, שיחול רק על תוכניות עתידיות

שיתוף הכתבה
אתר בנייה (שאטרסטוק)אתר בנייה (שאטרסטוק)

משרד הפנים פרסם השבוע להערות הציבור תזכיר לחוק התכנון והבנייה, שמבקש לעשות סדר בנושא התביעות לפיצויים והיטלי ההשבחה, ולקבוע מועד מדויק לשלב שבו ניתן יהיה להגיש תביעות פיצויים בגין ירידת ערך עקב אישור תוכנית פוגעת, או לגבות היטל השבחה עקב אישורה של תוכנית משביחה. את הצעת החוק מקדם מנהל התכנון והיא תהיה פתוחה להערות הציבור עד ל-12 במרץ. יש לציין כי החוק יחול רק על תוכניות עתידיות ולא רטרואקטיבית. 

על פי התיקון, מוצע כי הזכאות לפיצוי בגין ירידת ערך והחבות בהיטל השבחה יקומו רק לאחר סיום הליכי התכנון המפורט ואישורה של תוכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה, ללא צורך בתוכנית נוספת. כיום ניתן להגיש תביעה לפיצויים גם בעת אישור תוכנית מתאר וגם בעת אישור תוכנית פרטנית. משמעות התיקון לחוק היא דחיית הפיצוי כולו למועד קובע אחד - והוא מועד תחילתה של התוכנית המפורטת. במועד זה תתגבש הזכאות למלוא הפיצוי בגין הפגיעה התכנונית, כך שחישוב המצב הקודם, יהיה בהתעלם מתוכנית המתאר והזכאי לפיצוי יהיה הבעלים במועד זה.

"רק כאשר חלה על הקרקע תוכנית מפורטת שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה, ניתן ונכון לקבוע שהנזק התכנוני התגבש לרמת ודאות מספקת וקונקרטית, על מנת לזכות בפיצוי בגינו", נכתב בדברי ההסבר לחוק. "מצב זה (הקיים),המאפשר הגשת תביעות גם על אישור תוכנית מתארית, על אף שאיננה כוללת הוראות של תכנון מפורט, ולמרות שטרם הוצאת היתר, נדרשת תוכנית מפורטת נוספת אשר תדייק את שטח הפגיעה ואת עוצמתה, מקשה על מוסדות התכנון בקידום תוכניות מיתאריות.

"זאת, ללא הצדקה מספקת לראות באישורה של תוכנית כאמור כמי שמזכה בפיצוי, ובכך יוצא הציבור כולו נפסד. יתרה מזו, הדין הקיים לפיו נדרש להגיש שתי תביעות, הראשונה - על התכנית המתארית, השנייה - על התוכנית המפורטת, לעיתים קרובות, מוביל בסופו של דבר לפיצוי חסר או פיצוי יתר".

עוד נכתב בדברי ההסבר כי "עצם החובה הקיימת לפיצול התביעות והגשת תביעה עקב כל תכנית פוגעת, דורשת כפל הליכים, תוך הכבדה הן על בעלי הזכויות והן על הוועדה המקומית והערכאות השונות שדנות בתביעות. שכן פיצול כאמור מאלץ להגיש שתי תביעות, הן על התוכנית המתארית הראשונה ובנפרד על התוכנית המפורטת השנייה, וזאת למרות שמדובר בהליך תכנוני שראשיתו בתכנון מתארי וסופו בתכנון מפורט. המורכבות גדלה, בין השאר, עקב חוסר הוודאות המובנה בהערכת הפגיעה עקב תכנית מתארית שעה שהליכי התכנון המפורט טרם הסתיימו".

בנוסף מוצע כי התיקון ייכנס לתוקף ביום פרסום החוק לאחר אישורו, וכי הוא יחול על תוכניות שיופקדו החל ממועד זה ואילך ולא רטרואקטיבית. 

עו"ד צבי שוב מומחה לתכנון ובניה, התייחס לתיקון לחוק: "התיקון לחוק התכנון והבנייה המוצע לעניין קביעת גובה היטל השבחה , הוא חלומם הרטוב של הרשויות המקומיות זה זמן רב. ההמתנה לתוכניות מפורטות  בדרך כלל לוקחת שנים ארוכות ובינתיים שווי הקרקע מאמיר ובהתאמה גם ההיטל עצמו. אם יתקבל התיקון לחוק, הרשויות המקומיות עתידות להכניס לכיסן מיליארדי שקלים. בנוסף לגבי פיצוי בגין תוכנית פוגעת (סעיף   197) אני סבור, שהכיוון הוא נכון אלא שלדעתי יש לבצע שינוי מהותי בכל הקשור לירידת ערך לקראת הפקעה , צריך לדאוג שהפיצוי יינתן במסגרת ההפקעה ולא במסגרת סעיף 197 ולקבוע כי הנפגע, יוכל לבחור אם לקבל פיצויי פגיעה או פיצוי בגין הפקעה מלאה. ההליך הכפול הינו מיותר לחלוטין"


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:מנהל התכנוןהיטל השבחהחוק התכנון והבנייהמשרד הפניםהיתר בנייה

 
מחפש...