הפנטהאוז הסודי בירושלים: הסתיר מאשתו נכס ששווה מיליונים - וישלם לה מחצית

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה החודש תביעה לביטול הסכם ממון כולל, אך קבע בפסק דין, שניתן על ידי השופט משה בראון, כי דירת פנטהאוז בשווי של עד 4.5 מיליון ש"ח שהבעל הסתיר מאשתו בטענה ל"סוד משפחתי", היא נכס משותף. השופט הסביר כי הבעל כשל מלהוכיח כי הנכס אכן ניתן לו במתנה, והעדר האזכור מונע את הכללת הדירה בסעיפי הוויתור הכלליים של ההסכם.

במרכז ההליך עמדה תביעתה של האישה לבטל הסכם ממון שנחתם ואושר בבית המשפט במרץ 2018, בטענה כי בעלה לשעבר הציג בפניה מצגי שווא, פעל בחוסר תום לב והסתיר ממנה נכסים יקרי ערך: פנטהאוז יוקרתי בירושלים, מחסן בבני ברק, דו-משפחתי בבית שמש ומאות אלפי דולרים בחשבון בנק בארה"ב.

להחלטה של ביהמ"ש לענייני משפחה 

הבעל לא הכחיש כי לא גילה לאישה על קיומו של הפנטהאוז בירושלים (המוערך בשווי של בין 3.5 ל-4.5 מיליון ש"ח) והודה כי הסתיר זאת ממנה במסגרת הסכם הממון. להגנתו טען כי הנכס התקבל מהוריו במתנה בשנת 2016, ולכן הוא מוחרג מאיזון המשאבים על פי חוק יחסי ממון. לגרסתו, הסתרת הדירה נבעה מרצונם המשותף של בני משפחתו לשמור על העסקה בסוד מפני אחיו האחרים, וכי החליט להסתיר זאת גם מאשתו כדי שהסוד המשפחתי לא ייחשף.

מאחר שהבעל הודה בהסתרת הדירה אך טען כי היא מוחרגת מהאיזון כיוון שהתקבלה במתנה, קבע בית המשפט כי חל כלל "הודאה והדחה". כלל זה מעביר את מלוא נטל השכנוע אל כתפי הבעל להוכיח כי אכן מדובר במתנה שהתקבלה כדין ולא בעסקה מסחרית.

הבעל כשל לחלוטין בהרמת נטל זה, ובית המשפט מצא שרשרת של ראיות חותכות המצביעות על כך שמדובר בעסקת רכישה מוסווית בתמורה ולא במתנה חינמית: בין היתר האישה הציגה תמליל שיחה עם אביו של הבעל, שבה הודה האב מפורשות כי מכר את הדירה לבנו כחמש שנים קודם לכן. כמו כן, הוצגה הקלטה של הבעל עצמו שבה הוא מודה כי שילם לאביו על העסקה, ואף שילם לו 100 אלף דולר נוספים עבור זכויות הגג. עוד האישה הציגה ראיות להעברת כספים ישירה מהבעל לאביו בשנים 2015 ו-2016 (כגון סכום של 120,000 ש"ח).

בית המשפט גם ציין כי לא סביר שהורים ל-12 ילדים, המתגוררים בעצמם בשכירות, יעבירו את דירתם היחידה במתנה רק לבן אחד ויעברו בעצמם לגור בשכירות. הבעל גם נמנע מלזמן את הוריו לעדות (בטענה שהם חולים ומפחדים מהמעמד), ולא זימן את אחיו או את עורך הדין שערך את מסמכי המתנה הנטענים. 

לאור זאת, קבע בית המשפט כי מסמכי המתנה הפורמליים ודיווחיהם לרשויות המס לא שיקפו את המציאות האמיתית, וכי הדירה נרכשה בתמורה במהלך הנישואין, ולכן היא נכס בר-איזון: "הנתבע לא הרים את הנטל המוגבר המוטל עליו לשכנע כי יש להחריג את הדירה… מהנכסים שיש לאזן בין הצדדים. התוצאה, לפיכך, היא שהדירה תאוזן באופן שהנתבע ישלם לתובעת את מחצית ערכה במועד עריכת ההסכם, 15.3.2018, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל".

הבעל טען כי מאחר שהאישה חתמה על הסכם ממון הכולל סעיפי ויתור והפרדה רכושית מלאה, היא מנועה מלדרוש זכויות בנכס שלא הוזכר בהסכם.

השופט בראון שלל טענה זו מכל וכל, תוך שהוא נסמך על פסיקות קודמות. בית המשפט הדגיש כי ויתור על זכות בנכס מקרקעין בהסכם ממון חייב להיות מפורש, מציאותי, מודע וברור. סעיפי ויתור כלליים וסטנדרטיים אינם תופסים לגבי נכסים מהותיים שהוסתרו או שלא היו ידועים לצד השני בעת החתימה. מכיוון שהדירה לא הוזכרה בהסכם והוסתרה מהאישה, לא ניתן לייחס לה ויתור עליה:  "כאשר בן זוג אחד תובע זכויות בנכס שלא גולה בהסכם, והנתבע מודה כי הנכס קיים וכי הוא לא גילה אותו, אך טוען 'הדחה' - קרי, שהנכס אינו בר-איזון מכיוון שניתן לו במתנה ולכן מוחרג לפי סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון - חל כלל "הודאה והדחה".

"הנתבע מודה בעובדות המקימות את עילת התביעה הלכאורית (קיומו של נכס שהתקבל לבעלותו במהלך הנישואין והוסתר מהתובעת), אך מוסיף עובדות המפקיעות את הזכות (היותו מתנה). במצב זה, נטל השכנוע עובר במלואו אל כתפי הנתבע להוכיח כי אכן מדובר במתנה שהתקבלה באופן שמחריג אותה ממסת הנכסים המשותפת".

לצד ההכרעה לגבי הפנטהאוז בירושלים, השופט בראון דחה את טענות האישה לגבי שאר הנכסים, תוך הצבת רף ראייתי ברור. בסיכומו של דבר, תביעת האישה לביטול הסכם הממון כולו נדחתה, אך בית המשפט קבע כי הפנטהאוז היוקרתי יאוזן בין הצדדים. הבעל חויב לשלם לאישה את מחצית משווי הנכס נכון ליום 15.3.2018 (מועד אישור ההסכם), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, לאור קבלת התביעה בנוגע לדירה בירושלים, חויב הבעל לשלם לאישה שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 40,000 ש"ח. את האישה (התובעת) ייצג עו"ד אברהם אטיאס. את הבעל (הנתבע) ייצג עו"ד דוד הכהן.