בדרך לאסון הבא: הטיפול ברוב המבנים שנבנו בשיטת פל-קל לא הושלם, מאות כלל לא נבדקו

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

במאי 2001, בעיצומה של חתונה באולם האירועים "ורסאי", קרסה הרצפה בפתאומיות. האסון גבה את חייהם של 23 בני אדם והותיר 380 פצועים. ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה בעקבות המקרה, "ועדת זיילר", הצביעה על הגורם המרכזי לאסון: שיטת הפל-קל. המדובר בשיטת בנייה בלתי תקנית העושה שימוש בגופי מילוי מפח בתקרות בטון. חברי הוועדה הגדירו אותה כ"מחלה ממאירה הממתינה להתפרצותה".

בעקבות החלטת ממשלה לאימוץ המלצות ועדת זיילר, הוקם מטה מקצועי-הנדסי ייעודי לטיפול במבני פל-קל, שהחל משנת 2006 פועל תחת מינהל התכנון . תפקידו של המטה היה לאתר, למפות ולנהל בקרה ארצית על המבנים המסוכנים.

לאחר חצי יובל מפורסם היום (ג') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח ביקורת חמור החושף שורת מחדלים: מאות מבנים טרם נבדקו, פרויקטים לאומיים נגררו, ותקציבים ייעודיים נותרו בקופות המדינה, בזמן שאזרחים רבים ממשיכים לשהות במבנים המסוכנים מדי יום.

במאי 2001, בעיצומה של חתונה באולם האירועים "ורסאי", קרסה הרצפה בפתאומיות. האסון גבה את חייהם של 23 בני אדם והותיר 380 פצועים. לאחר חצי יובל מבקר המדינה מפרסם דוח ביקורת חמור החושף שורת מחדלים: מאות מבנים טרם נבדקו, פרויקטים לאומיים נגררו, ותקציבים ייעודיים נותרו בקופות המדינה

מהדוח עולה כי "מטה הפל-קל" - המנגנון שאמור היה לפקח ולבקר את השימוש בשיטה, הוא למעשה גוף משותק. המבקר מצא כי לא התכנס באופן רציף ותדיר (חלפו שש שנים מאז התכנסותו האחרונה), לא הקפיד כי בדיוניו ובהחלטותיו יוצגו עמדותיהם של מומחים ושל נציגי השלטון המקומי, ולא קבע תוכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות המקושרות לתקציב, וממילא לא פעל לפיהן. כמו כן לא ניהל באופן שיטתי וסדור מסד נתונים עדכני ומהימן, הנדרש לשם השלמת המשימה העיקרית שהוטלה עליו. עוד נקבע כי לא הגוף לא יישם מנגנון סדור למעקב אחר דיווחי הרשויות המקומיות, כפי שהן נדרשות לעשות לפי חוזר מנכ"ל משרד הפנים. משרד מבקר המדינה מעיר על חומרת ממצאים אלו, שיש להם השלכה ישירה על חיי אדם.

מנתוני הביקורת עולה כי ערב הקמת המטה, לפני כ-20 שנה, הועברו לטיפולו כ-1,400 מבנים חשודים כי נבנו בהתאם לשיטה הבעייתית. נכון למועד סיום הביקורת, הטיפול ב-769 מבנים (כ-55%) טרם הסתיים. כ-300 מבנים חשודים טרם עברו אפילו בדיקת זיהוי ראשונית, וביניהם מבנים קולטי קהל מובהקים כמו אולמות אירועים ומרכזים מסחריים. 32 מבני פל-קל בבעלות הרשויות המקומיות (מתוכם 15 מבני חינוך) נמצאו טעונים חיזוק דחוף, אך טרם דווח כי חוזקו.

המבקר מציין  כי השיהוי הניכר נעוץ גם בכך שמשרד האוצר לא הקצה תקציב ייעודי מספק. מנגד, מתברר כי המטה עצמו ניצל רק כ-46% (כ-7.1 מיליון ש"ח מתוך כ-15.5 מיליון ש"ח) ממסגרת התקציב שהועמדה לרשותו מאז שנת 2006.

 אף אחת מהרשויות לא ניהלה מעקב

על פי חוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 2007, האחריות הישירה לוודא כי המבנים מטופלים מוטלת על הרשויות המקומיות ומהנדסיהן. אולם הביקורת מצאה רשלנות גורפת בשטח. עיריות ירושלים ובני ברק, המועצה האזורית עמק המעיינות והמועצה המקומית דאליית אל-כרמל, לא ניהלו מעקב שנתי תקין אחר המבנים שבבעלותן. המועצות דאליית אל-כרמל ועמק המעיינות אף טענו בפני המבקר כי "לא ידעו שמחובתן לנהל מעקב שנתי כאמור".

במקרה אחד התגלה מבנה חינוך בעמק המעיינות שבו לא בוצע מעולם מעקב הנדסי, למרות שכבר בשנת 2011 הבהיר המטה למועצה כי מחובתה לבצע בו בדיקה מפורטת. בדאליית אל-כרמל לא בוצע מעקב אחר מבנה חינוך שבו התגלתה נזילה בתקרה לאחר עבודות חיזוק, למרות סכנה חמורה לקורוזיה של גופי הפח.

גם משרד החינוך ספג ביקורת, לאחר שנמצא כי הוא "אינו מחזיק ברשימה עדכנית ומלאה של מבני חינוך שנבנו בשיטת הפל-קל ואינו מנהל מעקב ובקרה".

עיוות נוסף שנחשף בדוח נוגע לשיטות שבהן מבוצעים החיזוקים ההנדסיים, במקרים המעטים שבהם הם מבוצעים. מטה הפל-קל לא קבע מעולם שיטות וסדרי עדיפויות לתיקון מבנים, והותיר את התחום פרוץ וללא בדיקה מקצועית אובייקטיבית. המבקר מתריע כי נסיבות אלו עלולות להביא לכדי מצב שתקרות פל-קל יחוזקו בשיטות הנדסיות שלא נבחנו. ועל כן קיים ספק בנוגע ליעילותן ולבטיחותן.

עוד עולה כי חלק מעבודות החיזוק נעשו ללא פיקוח. כך, משרד החקלאות ומכון וולקני ביצעו עבודות חיזוק למבנים בראשון לציון ללא הוצאת היתר בנייה כחוק, ועיריית ראשון לציון נמנעה מלנקוט נגדם צעדי אכיפה. הוועדה המרחבית "רכס הכרמל" פטרה באופן לא חוקי מהיתר בנייה עבודות חיזוק של מבנה פל-קל השייך למועצת דאליית אל-כרמל.

משרד מבקר המדינה חותם את התקציר באזהרה חריפה לרשויות השלטון - המרכזי והמקומי – כי עליהן להתעורר לפני התרחשותו של אסון "ורסאי 2": "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה ממצאים אלה, שיש להם השלכה ישירה על חיי אדם… אי-קיום חובת המעקב השנתי על ידי הרשויות שנבדקו… מעורר חשש כי הוראת המעקב השנתי נותרת בגדר 'אות מתה'".

מינהל התכנון : "מטה הפל-קל מיצה את כל הפעולות שבסמכותו"

ממינהל התכנון נמסר "מטה הפל-קל מיצה כבר בשנת 2019 את כלל הפעולות שבסמכותו בהתאם להחלטות הממשלה ולהוראות הדין, לרבות מיפוי המבנים, גיבוש הנחיות מקצועיות ועדכון שוטף של הרשויות המקומיות בדבר המבנים שבתחומן והטיפול הנדרש בהם.

"יש להבהיר כי בהתאם לחוק, הסמכות לפעול מול בעלי הנכסים - לרבות דרישה לביצוע בדיקות, חיזוק מבנים, תחזוקה שוטפת ונקיטת הליכי אכיפה - נתונות לרשויות המקומיות ולמהנדסי הערים בלבד. מטה הפל-קל אינו גוף אכיפה, אלא גוף מקצועי מתכלל, שתפקידו להנחות, לרכז ולעקוב אחר יישום ההנחיות.

" מינהל התכנון פנה למשרד הפנים בבקשה לקדם בהקדם החלטת ממשלה שתסדיר את סיום פעילותו של מטה הפל-קל, לצד העברת מלוא האחריות לטיפול השוטף, הפיקוח והאכיפה לרשויות המקומיות, שלהן הסמכויות החוקיות והמעשיות לפעול בנושא".

מעיריית ירושלים נמסר: "עיריית ירושלים  פועלת  לאורך השנים לטיפול במבנים שנחשדו כמבני פל-קל, בשיתוף מטה הפל-קל ובהתאם לסמכויותיה על פי דין.

"כל המבנים הרלוונטיים מתוך הרשימה המקורית אותרו ונבדקו, והרשימה העירונית, המפורסמת באתר העירייה, כוללת את סטטוס הטיפול בהם. על פי המידע המצוי בעירייה, אין כיום מבנה המוגדר ככזה שטרם טופל, ולא התקבל מידע על מבנים חדשים או תיקים פעילים בנושא.

"במסגרת הטיפול, נדרשו בעלי המבנים להציג חוות דעת הנדסיות ובדיקות מתאימות. במקרים שנדרש לכך, בוצעו חיזוקים או הוצגו דוחות שקבעו כי המבנה אינו מסוכן. במקרה הצורך, מבצעת העירייה אכיפה כנגד בעלי מבנים מסוכנים על פי חוקי העזר הקיימים.

"באשר לנושא המעקב והדיווחים, העירייה העבירה למטה הפל-קל את המידע שנדרש ותמשיך לפעול בתיאום עם הגורמים המוסמכים. לצד זאת, עמדת העירייה היא כי נדרשת חקיקה ראשית ייעודית שתסדיר את הנושא ותעניק לרשויות המקומיות כלים משפטיים ואכיפתיים ברורים.

מעיריית בני ברק נמסר בתגובה: "עיריית בני ברק רואה בשמירה על שלום הציבור ובטיפול במבנים מסוכנים יעד מרכזי. יחד עם זאת, תחום זה מאופיין במורכבות הנדסית, משפטית ותקציבית חריגה, המחייבת מענה מערכתי מתואם מעבר ליכולת פעולה עצמאית של רשות בודדת..

המדינה הטילה אחריות על הרשויות, אך לא הקצתה תקציבים ייעודיים ולא הקימה סמכויות אכיפה בחוק שיאפשרו לחייב בעלי נכסים לבצע בדיקות עומק או חיזוקים. חוק העזר העירוני הקיים משנת 1959 מיושן לחלוטין, וכל ניסיון לפעול מעבר לו נתקל בחסמים משפטיים ובסירוב של גורמי המחוז להשתתף בהליך הטיפול העירוני - דבר התוקע את היכולת לטפל בנושא באופן אפקטיבי.

למרות מגבלות אלו, עם כניסת מהנדס העיר לתפקידו חודש הקשר עם מטה הפל-קל וקודמו פעולות שיטתיות בשטח: ברחבי העיר אותרו כ-28 מבנים החשודים כבעלי שלדי פל-קל המדווחים למטה, וכ-10 מהם כבר נבדקו. אגף ההנדסה עדכן את מערכות ההנדסה תוך הטמעת מגבלות תכנוניות, שלח הודעות מסודרות לבעלי הנכסים בדרישה לביצוע בדיקות על ידי מהנדסים מוסמכים, ואף הנגיש את כלל המבנים החשודים בשקיפות מלאה לציבור על גבי מערכת ה-GIS העירונית.

העירייה פועלת באחריות, אך העברת האחריות ללא מתן כלים משלימים אינה מאפשרת טיפול אמיתי, ונדרש מענה מערכתי ארצי הכולל עדכון חקיקה והקצאת תקציבים.