search

מכה נוספת ליזמי תמ"א 38: לא יהיה דיון בבקשה להיתר ללא הרוב הדרוש

המחוזי קבע כי הסכמת רוב בעלי הדירות היא תנאי סף לדיון בבקשה להיתר בוועדה מקומית • עו"ד מיכה גדרון: "ההחלטה תגביר את כוח הסחיטה של הדיירים הסרבנים"

בית המשפט המחוזי בתל אביב מנחית מכה נוספת על יזמי תמ"א 38: השופטת יהודית שטופמן קבעה בימים האחרונים, כי תנאי סף לדיון בוועדה המקומית בבקשה להיתר בנייה מכוח תמ"א 38 הוא שבידי היזם יהיו חתימות והסכמות בכמות הנדרשת לפי חוק המקרקעין. במילים אחרות, רק יזם שיוכל להציג 66% חתימות שכנים במסלול של חיזוק (תמ"א 38/1) או 80% חתימות במסלול הריסה ובנייה מחדש (תמ"א 38/2) יוכל להגיש את הבקשה לדיון בנוגע למתן היתר בנייה לפרויקט. 

מדובר בהחלטה תקדימית של בית המשפט המחוזי, שתקשה על קידום פרויקטים של תמ"א 38. עד היום, הוועדות המקומיות לא דרשו מיזמים להוכיח כי בידיהם הרוב הדרוש מבחינה קניינית לצורך קליטה ודיון בבקשה להיתר של תמ"א. בפועל, הוועדות החלו לדון באלפי תוכניות של התחדשות עירונית לפני שהיזמים אספו מספיק חתימות, תחת ההנחה הבורה כי עד שהיזם יגיע לדיון בפני המפקחת על המקרקעין (אחרי שהוועדה המקומית תאשר את היתר הבנייה) הוא יצליח להחתים את הרוב הדרוש, בין השאר בעזרת הרוח הגבית שהוא קיבל מהוועדה.

לפסק הדין המלא - לחצו כאן

[quote]

עו"ד מיכה גדרון, ששימש בעבר יו"ר ועדת ערר המחוזית של תל אביב, מדגיש כי ההחלטה הטרייה של בית המשפט המחוזי "תקשה מאד על קידום פרויקטים של תמ"א 38". לדברי גדרון, "בפרקטיקה, במקרים רבים הרוב הדרוש לפי חוק החיזוק מתגבש במקביל ותוך כדי ההליך התכנוני, כאשר עצם קידום הפרויקט בוועדה המקומית הוא שמשכנע את הדיירים הסרבנים להצטרף ולחתום. הדרישה שליזם יהיו את כל החתימות כדי להתחיל את ההליך התכנוני, רק תגביר את כוח הסחיטה של הדיירים הסרבנים".

במסגרת העתירה לבית המשפט המחוזי (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים), ביקשו יזמי פרויקט תמ"א 38/2 ברחוב שמעון התרסי 11 בל אביב, הכולל היום 9 דירות בבניין בן 3 קומות, לקדם דיון בבקשה להיתר לחיזוק הבניין והוספת דירות, חרף התנגדות חלק מהשכנים. העותרים טענו, כי "הוועדה המקומית צריכה להתמקד בשאלות תכנוניות, ולא בשאלה הקניינית".

בית המשפט המחוזי אימץ כעת את החלטת ועדת הערר, שקבעה בפברואר אשתקד כי "ללא הסכמתם של מעל שליש מבעלי הזכויות ברכוש המשותף, אין מקום לדון בבקשה בשל העדר היתכנות". השופטת שטופמן קבעה, כי "על אף טענות העותרת לפיהן יש לקבל תחילה היתר בנייה, כפוף לתנאים, ורק לאחר מכן לדון בסוגיות הקנייניות, אינני סבורה שמסלול זה יעיל, ותואם את הוראות החוק והפסיקה. הליך הוצאת היתר בנייה הוא הליך ארוך ויקר לכל הצדדים הנוגעים בדבר. לא בכדי קבע המחוקק תנאי סף בחוק החיזוק, ומשלא מתקיימים תנאיי הסף, אין להתחיל בהליך התכנוני. קבלת עמדת העותרת עלולה לגרום לבזבוז משאבים ניכר ודיוני סרק, משברור שבמצב הנוכחי העותרת אינה עומדת בתנאי הסף, ואין בידה הסכמתם של שני שלישים מבעלי הזכויות ברכוש המשותף".

לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את  אפליקציית מרכז הנדל"ן
אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה

קראו עוד במרכז הנדל"ן

רוצים לדעת יותר על מרכיב המס בעסקאות מקרקעין - שהולך ונעשה משמעותי יותר ויותר בשנים האחרונות? רוצים להתעדכן בשינויים החשובים בתחום? הצטרפו עכשיו לקורס מיסוי נדל"ן של מרכז הנדל"ן - קורס Online עם אנשי המקצוע המובילים בתחום! להרשמה לחצו כאן

כתבות נוספות שיעניינו אותך
  • © כל הזכויות שמורות