שתי חוות דעת שמאיות שנערכו במסגרת הליך גירושים בטבריה הציגו פער של 350 אלף שקל בשווי דירתם המשותפת של בני הזוג. בית הדין הרבני החליט במסגרת הוויכוח ההלכתי, שלא להסתפק בממוצע בין השומות, העניק משקל כפול לחוות הדעת שמצא יסודית יותר וקבע את שווי הנכס על 1.383 מיליון שקל. ברקע: מחלוקת נוספת על כתובה בסך 522 אלף שקל, שאמורה להתקזז מחלקו של הבעל בדירה עם מתן הגט
לאחר גירושין התחייב הבעל להעביר לגרושתו את מלוא זכויותיו בדירה בחיפה, אך לאורך השנים נרשמו על חלקו עיקולים, חלקם עוד לפני ההסכם וחלקם לאחריו; האישה טענה כי זכותה גוברת, בעוד הנושים טענו כי מדובר בהתחייבות שאינה עדיפה על זכויותיהם. כך הכריע ביהמ"ש
בית המשפט העליון דחה על הסף עתירה של גרוש שביקש לבטל התמחרות שנערכה כבר ב־2017 על דירת בני הזוג, לאחר שטען כי שוויה זינק מאז. השופטים קבעו כי סמכות בית הדין הרבני להורות על פירוק שיתוף ומכירת הזכויות אינה תלויה בהסכמת אחד השותפים, וכי המחלוקת שנותרה היא כספית בלבד, ולא עילה לפתיחת השומה מחדש
ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי מסמך ההתחייבות שעליו חתמו ההורים ובני הזוג תקף גם במקרה של פירוק שיתוף במסגרת גירושין. המשמעות: ההורים, שנתנו לבנם ולכלתו מגרש במתנה, רשאים להשיבו לידיהם כל עוד אחד מהם בחיים – כנגד תשלום שווי הבית שנבנה על המגרש בלבד, כפי שייקבע בידי שמאי. בית המשפט דחה את טענות הכלה והבהיר כי מדובר במתנה עם תנאי מפסיק המאפשר להורים להחזיר לידיהם את הקרקע במקרה של שינוי במצב הזכויות
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הכריע בתיק גירושים יוצא דופן, במהלכו נמצא כי הון ורכוש בשווי עשרות מיליוני דולרים הוסתר על ידי הבעל בשלל נאמנויות ותאגידים זרים, שעל שם אחד מהם היה רשום גם בית היוקרה שבו התגוררה המשפחה, ואילו האשה נותרה בחוסר כל לאחר הפרידה. השופט: "מדובר במקרה מקומם שבו האיש שם לעצמו למטרה עליונה – לא לשלם לאישה ולו שקל אחד"
בפס"ד שניתן פה אחד, קבע הרכב בן 3 שופטים כי ניתן להתייחס לתשלום משכנתה מצד גבר עבור הדירה שבה גרה אשתו לשעבר כתשלום מזונות שאינו חייב בהחזר, ובלבד שהתשלום יהיה בגובה "שכר דירה רעיוני" בשכונה
