למרות צוואה מ-2014 שבה הורישה המנוחה את מלוא הדירה לבנה, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי בן זוגה במשך יותר מ-20 שנה זכאי למחצית ממנה. השופטת קבעה כי תשלומי המשכנתה, ההשתתפות בשיפוץ והחיים המשותפים הוכיחו כוונת שיתוף בדירה, אף שנרכשה לפני תחילת הקשר: "אין אדם יכול להוריש יותר ממה שיש לו"
בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת האישה לבטל את הסכם הממון, אך קבע כי הפנטהאוז, ששוויו הוערך בעד 4.5 מיליון שקל, הוא נכס משותף; הבעל טען כי קיבל אותו במתנה מהוריו והסתיר אותו בשל "סוד משפחתי", אך הקלטות והעברות כספים הובילו את השופט למסקנה כי מדובר בעסקת רכישה
ידועה בציבור שרכשה יחד עם בן זוגה המנוח דירת מגורים, טענה כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר שעליו חתם המנוח הקנה לה את זכויותיו בדירה, וביקשה לבטל את רישום היורשים. מנגד טענו היורשים כי המסמך אינו מוכיח שהושלמה עסקת מתנה מחייבת וכי הזכויות בדירה עברו אליהם במסגרת הירושה. ביהמ"ש פסק בצורה חד משמעית
בת אשתו של המנוח ניסתה להעביר את מחצית הדירה שבבעלותו באמצעות ייפוי כוח בלתי חוזר מ-2005. ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי המסמך אינו מהווה עסקה במקרקעין, דחה את התביעה ושמר את רישום הזכויות על שם יורשי המנוח, לאחר שטענות על חוסר תום לב והיעדר ראיות למימון הדירה לא הוכחו
בית המשפט לענייני משפחה קיבל חלקית את תביעת גרושתו של בעל מוגבלויות, והכיר בזכותה למחצית הדירה שנרכשה על ידי הוריו המנוחים, לאחר שקבע כי ההבטחה רבת-השנים להעניק לה קורת גג - שבאה לידי ביטוי בין היתר בהתנהלות הצדדים לאורך שלושה עשורים - מחייבת גם ללא מסמך כתוב: "הנסיבות החריגות והתנהלותם הבעייתית של המנוחים בחוסר תום לב מצדיקות לאפשר לתובעת להסתייע ב'זעקת ההגינות' כדי להגשים את ההתחייבות להעניק מתנה במקרקעין בדמות הדירה"
האם רישום מגרש על שם צאצא מקנה בעלות מלאה בנכס, או שמא עשוי הדבר ללמד כי הבן משמש "שליח נאמן" בלבד, כשהבעלות בפועל נותרת בידיו של האב? בשאלה זו פסק לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה בירושלים
ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי מסמך ההתחייבות שעליו חתמו ההורים ובני הזוג תקף גם במקרה של פירוק שיתוף במסגרת גירושין. המשמעות: ההורים, שנתנו לבנם ולכלתו מגרש במתנה, רשאים להשיבו לידיהם כל עוד אחד מהם בחיים – כנגד תשלום שווי הבית שנבנה על המגרש בלבד, כפי שייקבע בידי שמאי. בית המשפט דחה את טענות הכלה והבהיר כי מדובר במתנה עם תנאי מפסיק המאפשר להורים להחזיר לידיהם את הקרקע במקרה של שינוי במצב הזכויות
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הכריע בתיק גירושים יוצא דופן, במהלכו נמצא כי הון ורכוש בשווי עשרות מיליוני דולרים הוסתר על ידי הבעל בשלל נאמנויות ותאגידים זרים, שעל שם אחד מהם היה רשום גם בית היוקרה שבו התגוררה המשפחה, ואילו האשה נותרה בחוסר כל לאחר הפרידה. השופט: "מדובר במקרה מקומם שבו האיש שם לעצמו למטרה עליונה – לא לשלם לאישה ולו שקל אחד"
היורשים תבעו את האפוטרופוס הכללי בדרישה לביטול הסעיף החריג. ביהמ"ש קבע כי הסעיף פוגע בזכויות הקניין של היורשים: "עקרון-העל הוא כיבוד רצון המת, אך עקרון זה נסוג מפני הצורך להגביל שליטה בנכס לאחר מותו"
