בענף מזהירים מהשלכות הצעת סבסוד המשכנתאות: "חרפה, הציבור כולו ישלם את המחיר"

לקראת דיון הצפוי היום בוועדת השרים לענייני חקיקה בהצעה לסבסוד משכנתאות בעלות מוערכת של כ-2 מיליארד שקל בשנה, גורמים בענף מזהירים כי הסיוע עלול להפוך להתערבות יקרה ומעוותת בשוק הדיור. מנכ"ל רשת דרכנו: "המדינה נותנת מתנה למי שלקח הלוואה ללא תכנון לטווח ארוך וככל שנטל משכנתה מסוכנת יותר, כך יקבל החזר גבוה יותר"

שיתוף הכתבה
אילוסטרציה (שאטרסטוק)אילוסטרציה (שאטרסטוק)

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

היום (א') צפויה להגיע לוועדת השרים לענייני חקיקה, ההצעה לסיוע לנוטלי הלוואות לדיור (סבסוד משכנתאות). לקראת הדיון, גוברת הביקורת בשוק הנדל"ן והפיננסים על המהלך שמובילים אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וצוותו במועצה הלאומית לכלכלה. אף שמטרת ההצעה היא להקל על משקי בית שנפגעו מעליית הריבית, שורה של בכירים לשעבר בענף, יועצי משכנתאות ואנשי מקצוע מזהירים כי מדובר בהתערבות בעייתית בשוק החופשי, שעלולה דווקא להעלות מחירים, לעודד נטילת סיכונים מופרזים ולהטיל את העלות על כלל משלמי המסים.

מטרת החוק היא לספק סיוע זמני וממוקד למשקי בית שנטלו משכנתאות לפני תחילת העלאות הריבית במרץ 2022, וחוו עלייה חדה בהחזרים החודשיים. הסיוע ניתן כמענק תקציבי חודשי המגלם השתתפות חלקית (עד 75%) בעלייה הריאלית של ההחזר, ללא התערבות בתנאי השוק או מחיקת חובות. החוק מתמקד במשפחות צעירות (גילי 30-40) שרכשו דירה יחידה והכנסתן הושפעה משמעותית מהשינוי בתנאי המימון. החוק מיועד לרכישת דירה יחידה לפני תום שנת 2022, בתנאי ששווי הדירה בעת נטילת ההלוואה לא עלה על פי שניים ממחיר דירה ממוצע באותה עת וההלוואה לדיור טרם סולקה במלואה. הזכאי חייב להיות תושב ישראל.

עלות ההצעה מוערכת ב-2 מיליארד שקל בשנה. הסיוע יינתן באמצעות העברה חודשית של הגופים המלווים. ההצעה מוגדרת כהוראת שעה ל-5 שנים. עם מבקרי ההצעה נמצאים, שרים לשעבר, אנשי נדל"ן, יועצי משכנתאות ורשתות תיווך.

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון (חיים צח /לע"מ)יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון (חיים צח /לע"מ)

כך למשל כתבה אתמול ברשת X  שרת הפנים והמשפטים לשעבר, איילת שקד, וכיום יו"ר קרדן נדל"ן : "הצעה הזו רעה, רעה מאד. ‏היא אולי נשמעת כמו עזרה לזוגות צעירים ונוטלי משכנתה, אבל בפועל היא עלולה להזיק לשוק הדיור ולציבור כולו. למעשה, כל התערבות (כל שכן בדיעבד) בשוק החופשי שאיננה למטרת מניעת כשל שוק, סופה להזיק לשוק.

‏"כשמדינה מסבסדת ריבית, זו הזרקה מלאכותית של מימון ממשלתי להלוואות הדיירים, ולכן התוצאה הידועה: מחירי הדירות עולים, והסיוע מתגלגל למחירי הנכסים. מי שמרוויח בעיקר הם בעלי הדירות ונוטלי ההלוואות, שלקחו סיכון והמדינה משתתפת איתם במימון, ללא מקור תקציבי ברור, ועל חשבון כלל משלמי המיסים. מעבר לכך, החוק יוצר סיכון מוסרי: הוא מעודד אנשים לקחת משכנתאות גדולות ומסוכנות יותר, מתוך הנחה שאם תהיה בעיה המדינה תתערב ותסבסד. במקום אחריות פיננסית מתקבל תמריץ להגדלת חוב על חשבון הציבור, שאמור לממן הרפתקאות פיננסיות של מי שנטל סיכון ואינו מסוגל לעמוד בו". 

"חרפה לממשלת ה'ימין'". איילת שקד (סיון פרג)"חרפה לממשלת ה'ימין'". איילת שקד (סיון פרג)

שקד אף כינתה את החוק "חרפה לממשלת 'ימין', והוסיפה כי זהו "חוק שיטיל את מימון ההלוואות שנטלו אנשים פרטיים על גבי כלל הציבור, לא יפחית את מחירי הדיור, ולא יתמרץ בעלי דירות למכור אותן לאור התייקרות ההלוואות. אסור לתת לחוק כזה לעבור, אחרת מספר מצומצם של בעלי הלוואות יקבל סבסוד באופן לא שוויוני, והחשבון יוגש לכולנו- משלמי המיסים". 

"מי שישלם את המחיר הוא הציבור כולו" 

לשקד מצטרף גם מאור אוחנה, מנכ"ל רשת דרכנו לייעוץ משכנתאות, המציין כי הצעת החוק לסבסוד המשכנתאות כמוה כפרס על חשבון הציבור למי שלקח משכנתאות לא זהירות. "שריבית הפריים היתה נמוכה. לווים זהירים לקחו משכנתאות הצופות פני עתיד למקרה שהריבית תעלה, ההחזר החודשי שלהם גדל אבל לא בשיעורים של מי שלקח משכנתה המבוססת ברובה על ריבית הפריים . כעת המדינה נותנת מתנה למי שלקח הלוואה ללא תכנון לטווח ארוך וככל שהוא נטל משכנתה מסוכנת יותר כך הוא יקבל החזר גבוה יותר".

בניגוד לנטען בשוק, אוחנה לא חושב שזה ייטיב בעיקר עם הציבור החרדי, כי "יש גם הרבה קהלים אחרים שניצלו את ריבית הפריים הנמוכה לנטילת הלוואות מסוכנות", אבל הוא מבקר את המהלך כי "מי שישלם את המחיר הוא הציבור כולו כולל חסרי דיור שנמנעו מביצוע עסקאות מסוכנות ואין בזה היגיון". 

מנכ"ל אנגלו-סכסון ובעלי Proply רון נובוטני (עוז מועלם, איבולב מדיה)מנכ"ל אנגלו-סכסון ובעלי Proply רון נובוטני (עוז מועלם, איבולב מדיה)

לדברי רון נובוטני, מנכ״ל אנגלו סכסון , יש להבחין בין הקלה נקודתית למשקי בית שנפגעו מעליית הריבית לבין פתרון מערכתי ארוך טווח לשוק הדיור. "סיוע לנוטלי משכנתאות עשוי להקל תזרימית, כלומר בהחזר החודשי על חלק ממשקי הבית, אך הוא אינו מגדיל את ההיצע, אינו מוריד את מחיר הקרקע ואינו משנה את יכולת הקנייה הבסיסית של הציבור".

נובוטני מוסיף כי "האתגר המרכזי כיום אינו רק גובה ההחזר החודשי, אלא רמת חוסר הוודאות שבה מתקבלת החלטת רכישה. רוכשים צריכים להבין מה הם יכולים לקנות, מה רמת הסיכון שהם לוקחים, וכיצד ההחזר שלהם עשוי להשתנות בתרחישים שונים של ריבית והכנסה, כפי שראינו באופן מובהק במסלולים צמודי הפריים לדוגמה. 

לכן, כל כלי סיוע חייב להיות מדויק ומבוסס על מבחני יכולת אמיתיים. אסור שמהלך כזה ייצור עיוות בשוק או יעודד משקי בית לקחת התחייבויות מעבר ליכולת הכלכלית שלהם. שוק דיור בריא נבנה על עסקאות שמחזיקות לאורך זמן, לא על סבסוד שמסתיר את הסיכון".


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

הצטרפו לניוזלטר של מרכז הנדל"ן

וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם
  • אני מאשר/ת קבלת דיוור
  • תגובות

    הוספת תגובה
    {{ commentsComp.length - index }}.
    {{ comment.message }}
    {{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
    {{ reply.message }}
    {{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
    הראה עוד
    תגיות:משכנתאותשוק המשכנתאותבנימין נתניהודרכנו ייעוץ משכנתאותאנגלו סכסון

    הצטרפו לניוזלטר של מרכז הנדל"ן

    וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם
  • אני מאשר/ת קבלת דיוור
  •  
    מחפש...