search

דובאי כמשל: מדוע גורדי שחקים מרגשים אותנו כל כך?

מדוע מדינות שאין להן הרבה מה להציע בתחרות מול המדינות המפותחות, בוחרות דווקא במגדלים גבוהים כדי לשפר את הסטטוס שלהן? • והיכן נמצאת ישראל על "מפת המגדלים העולמית"

מאת - בעלים ושותף בכיר במשרד כנען שנהב אדריכלים; יו"ר ISRAEL-CTBUH
×××× ×¢× ××× ×©× ×¡×××ס ××××§×¨× (××× ×××¢× ×פ×ס; ש××רס××ק)

כבר מילדוּת יש אצל רובנו, אם לא אצל כולנו, משיכה מסתורית לבניינים גבוהים. כמה שהם גבוהים יותר, כמה שנראה שהם קרובים יותר אל השמיים בדמיוננו – כך הם מרתקים יותר. מדוע זה קורה? למה בניינים בעלי מאות קומות גורמים לנו לסעור? הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, שבגבולותיה כמה מגורדי השחקים המרשימים בעולם, הוא הזדמנות נהדרת לבדוק זאת.

מניצול מקסימלי של מרחב מצומצם – להצהרה וסטטוס

גורדי השחקים החלו כפתרון לבנייה במקומות צפופים ומבוקשים, שבהם ערכי הקרקע גבוהים מאוד והיה צורך לייצר עוד יחידות דיור ושטחי תעסוקה יש מאין. ניו יורק היא הדוגמה המיידית שעולה לראש בהקשר זה: אזור אורבני, שוקק וסואן, המתאפיין בגורדי שחקים ובבנייה שנועדה לנצל באופן מקסימלי את המרחב המצומצם. 

בשנים האחרונות מרבית גורדי השחקים הגבוהים ביותר בעולם לא נבנים במקומות כמו ניו יורק, פרנקפורט או לונדון. המוקד עבר למזרח הרחוק והקרוב, והמובילה העולמית בבניית גורדי שחקים היא סין. לצידה ברשימת הבנייה של גורדי השחקים הגבוהים ביותר אפשר למצוא מדינות כמו דובאי, ערב הסעודית, תאילנד, הודו ואפילו מלזיה.

בניגוד לניו יורק, דובאי משופעת בשטחים ריקים ופנויים, מוקפת מדבריות. קשה להבין את ההיגיון הכלכלי בבניית מגדל כה יקר וראוותני, כאשר במקומו ניתן היה לבנות במקום בניין רחב בן חמש קומות ולקבל את אותו המטראז' - ברבע מחיר

גורד השחקים הגבוה בעולם, הבורג' ח'ליפה הנמצא בדובאי, מתנשא לגובה של 828 מטר ועלותו הסתכמה ב-1.5 מיליארד דולר. בניגוד לניו יורק, דובאי משופעת בשטחים ריקים ופנויים, מוקפת מדבריות. קשה להבין את ההיגיון הכלכלי בבניית מגדל כה יקר וראוותני, כאשר במקומו ניתן היה לבנות במקום בניין רחב בן חמש קומות ולקבל את אותו המטראז' - ברבע מחיר. מקום, הרי, לא חסר שם. 

הסיבה להקמת גורדי שחקים בדובאי ובדומותיה, המדינות משופעות המרחבים, אינה הצורך לצופף ולמקסם את השטח, אלא הצהרה: רצון להיות חלק מעולם מתקדם, עשיר וטכנולוגי. הפגנת עוצמה, נוכחות ונראוּת בעולם שאוהב למדוד ולדרג כל דבר. בעולם שכזה דווקא למדינות המתקדמות פחות והמפותחות פחות, או אלה שאינן עומדות בחזית הבינלאומית ולא תמיד מוצאות במה להתפאר, יש אינטרס להשקיע את המירב על מנת לבנות את המגדלים הגבוהים והמפוארים ביותר. זוהי תחרות יוקרה בינלאומית. 

אם פעם שליחת חללית לחלל אפשרה למדינה לקבל ערך, מיתוג ואישור קבלה לרשימת המדינות המובילות והמתקדמות, כיום גורדי שחקים הם סמלי הסטטוס שהמדינות מתגאות בהם

סוגיה זו לא נשארת גם בתחומי עולם הבנייה, אלא גם בתחום החברתי-סוציולוגי כמובן. אם פעם שליחת חללית לחלל אפשרה למדינה לקבל ערך, מיתוג ואישור קבלה לרשימת המדינות המובילות והמתקדמות, כיום גורדי שחקים הם סמלי הסטטוס שהמדינות מתגאות בהם. כל עוד ההשקעה בבטון ובשיש תמשיך להשיג את מטרתה, אנחנו נראה את התחרות הזאת ממשיכה ומתחזקת, עד להגעתו של סמל סטטוס חדש אחר.

על גובה היוהרה

מושג מעניין בהקשר זה הוא ה"Vanity Height", גובה היוהרה המלאכותי שמתווסף לבניינים הגבוהים ומקפיץ אותם גם מאות מטרים בתחרות המדידות, מטרים שאינם מאפשרים שימוש כלשהו אבל כן נמדדים בתחרות על גובה המגדל. הבורג' ח'ליפה כולל 244 מטרים לא מאוישים בראש המגדל, הכוללים בין היתר תורן ארוך – 244 מטרים שלא ניתן להשתמש בהם ומהווים 29% מגובה הבניין. קיימות דוגמאות רבות נוספות שבהן שיעור המטרים מגובה הבניין שלא ניתן להשתמש בהם בפועל מגיע עד 30%.

בישראל עדיין לא קיים גורד שחקים אמיתי (כלומר בניין בגובה של יותר מ-300 מטר), אבל בעשור הקרוב צפויים לעלות על המפה כעשרה מגדלים שיהיו בני יותר מ-100 קומות, ו-30 נוספים שיהיו בני 50 קומות ומעלה

ואצלנו? בישראל עדיין לא קיים גורד שחקים אמיתי (כלומר בניין בגובה של יותר מ-300 מטר), אבל בעשור הקרוב צפויים לעלות על המפה כעשרה מגדלים שיהיו בני יותר מ-100 קומות, ו-30 נוספים שיהיו בני 50 קומות ומעלה. בין הפרויקטים המוכרים יותר אפשר למנות את מגדל הספירלה של עזריאלי, מגדל בין ערים, מגדל הבורסה החדש, קרן הקריה ועוד. 

כבר כיום אנחנו על מפת המגדלים הבינלאומית, שכן מרבית הבנייה החדשה בארץ מתנשאת לגובה של 30-20 קומות, בעוד שברוב האזורים בעולם הבנייה הנמוכה היא עדיין הנפוצה ביותר. הייחוד של ישראל נובע מצד אחד ממחסור בעתודות קרקע פנויות לבנייה במרכז הארץ, ומצד שני מקצב ילודה גבוה וחסר תקדים ביחס למדינות מערביות מפותחות אחרות. 

אם לא נבנה לגובה נמצא את עצמנו בתוך שנים לא רבות ללא שטחים ירוקים כלל. ישראל צריכה להיות מובילה עולמית בבנייה נכונה של מגדלים, אשר יהוו את צורת המגורים והעבודה העיקרית בעתיד הנראה לעין

ניצול הקרקע בתבונה הוא כורח המציאות בישראל, ולכן בניית מגדלים היא המציאות שלנו. אם לא נבנה לגובה נמצא את עצמנו בתוך שנים לא רבות ללא שטחים ירוקים כלל, ועל כן ישראל צריכה להיות מובילה עולמית בבנייה נכונה של מגדלים, אשר יהוו את צורת המגורים והעבודה העיקרית במרכז הארץ בעתיד הנראה לעין. השאלה אינה אם, אלא כיצד: כיצד נתכנן ונבנה מגדלים אשר משפרים את העיר ואת המרחב הציבורי ולא פוגעים בהם.

הכותב הוא בעלים ושותף בכיר במשרד כנען שנהב אדריכלים ויו"ר ISRAEL-CTBUH

שריינו כבר עכשיו מקום באירוע המקצועי השנתי של ענף הנדל"ן: ב-20–21 באוקטובר - פסגת הנדל"ן 2020 ONLINE. להרשמה –https://pisganadlan2020.nadlancenter.co.il/?Link=1005

  • © כל הזכויות שמורות