יוליס נגד עיריית פ"ת: "להגיד לדייר עם דירת 70 מ"ר שהוא יקבל פחות זה קיצוני"
המשנה ליועמ"שית מתחה בכנס שמאי המקרקעין באילת ביקורת חריפה על מדיניות התמורות החדשה שמקדמת עיריית פ"ת: "זה פוגע באינטרס הציבורי שבבסיס ההתחדשות העירונית". מנהל מינהל התכנון רפי אלמליח: "80% מהתוכניות אינן כלכליות, תקן 21 חייב לעבור שינוי". יורי גמרמן: "הייתי נותן לבעלי הנכסים בחוק השיקום יותר זמן"
עקבו אחרינו בגוגל
המשנה ליועמ"שית, עו"ד כרמית יוליס (נאו מדיה)כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (אזרחי), עו"ד כרמית יוליס, מתחה אתמול (ד') ביקורת חריפה על מדיניות התמורות החדשה שמקדמת עיריית פתח תקווה בפרויקטים של התחדשות עירונית , שבמסגרתה לא תינתן לדיירים תוספת שטח לדירותיהם, ובפרויקטים שאינם כלכליים אף תיבחן השתתפותם בעלויות הבנייה באמצעות ויתור על שטח או תשלום כספי. הדברים נאמרו במסגרת ראיון שנערך עמה בוועידת לשכת שמאי המקרקעין באילת.
"אנחנו רוצים שאנשים ישפרו את איכות החיים שלהם, וזו אולי ההזדמנות שלהם", אמרה יוליס בהתייחסה למדיניות שמקדמת העירייה, שאמורה להגיע היום לדיון בוועדה המקומית. "לא צריך להעמיס עליהם עכשיו, כשהשוק תקוע, ולהגיד להם שבמקום דירה של 70 מטר יקבלו פחות. זה נראה לי קיצוני מאוד, וזה פוגע באינטרס הציבורי שבבסיס ההתחדשות העירונית: לאפשר לאנשים חיים טובים יותר, עם מיגון ועם חיזוק מפני רעידות אדמה, ולחדש את העיר. אם אנשים ייאלצו להסכים למשהו שבעולם נורמלי לא משתלם להם, זה בעייתי מאוד".
יוליס התייחסה גם למשבר הכלכליות של פרויקטים רבים בהתחדשות עירונית, ולפתרונות שנבחנים בימים אלה בשיתוף מינהל התכנון, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד האוצר, לקראת חוק ההסדרים הבא. לדבריה, אף שאין מקום להחזיר את מנגנון ההקלות שבוטל, יש למצוא דרך לאפשר את מימושן של תוכניות מאושרות שאיבדו את כדאיותן הכלכלית.
"אני לא חושבת שנכון להחזיר את ההקלות. עבדו קשה מאוד כדי להיפטר מהמוסד הזה. אבל לאשר כל כך הרבה תוכניות חשובות שלא יהיה אפשר לממש, זו תוצאה שלא מתקבלת על הדעת. השאלה היא מה הכלי התכנוני הנכון כדי להפוך אותן לכדאיות כלכלית".
בהתייחסה לרפורמה בהיטל ההשבחה, שאותה היא מקדמת במסגרת צוות בין-משרדי בראשותה ובראשות מנכ"ל משרד הפנים, אמרה יוליס כי המצב הנוכחי מאופיין בחוסר ודאות הפוגע בכלל השחקנים בשוק. "הוודאות בהיטל השבחה כמעט לא קיימת, וזה ההפך מ-win-win לכל השרשרת: לרגולטורים, לשלטון המקומי, ליזמים ולקבלנים ולבעלי הזכויות. המס הזה איתנו מאז 1936, ולשון החוק ארכאית".
לדבריה, אחת ההמלצות החשובות בדוח הביניים שפרסם הצוות ביולי היא הקמת צוות משפטי-שמאי ממשלתי שיפרסם עמדות בסוגיות מקצועיות כבר עם התעוררותן, במטרה לצמצם את אי-הוודאות בענף. "מהניסיון שלי, לעמדות כאלה יש משקל רב בשוק, גם כשהן לא מחייבות. אני מצפה שבחצי השנה הקרובה נתחיל לראות תוצרים, גם בתיקוני חקיקה וגם בצוות הזה".
מנהל מינהל התכנון: "80% מהתוכניות אינן כלכליות"
משבר הכלכליות בהתחדשות העירונית עמד במוקד גם בפאנל רגולטורים שנערך במהלך הוועידה. מנהל מינהל התכנון, רפי אלמליח, העריך כי 80% מהתוכניות אינן כלכליות במצב השוק הנוכחי, וקרא לשינוי בתקן 21, המשמש לבחינת הכדאיות הכלכלית של מיזמי פינוי-בינוי.
"80% מהתוכניות אינן כלכליות, ותקן 21 מיצה את עצמו בפורמט שבו נחקק. כשהריבית הייתה אפס זה עבד. היום מחירי התשומות עולים, והפועלים נעלמו מהאזור. אנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים ולחזור לעולם של הקלות, אבל תקן 21 חייב לעבור שינוי".
מנהל מינהל התכנון רפי אלמליח (נאו מדיה)לדבריו, מינהל התכנון בוחן כלי חדש יחד עם רשות המסים והייעוץ המשפטי. במקביל, הוא פועל לקידום שינויים בתקנות הבנייה שיאפשרו שימוש בשיטות בנייה מתקדמות. "50 שנה לא נגעו בתקנות השלד. אנחנו רוצים להפוך את הקערה ולאפשר טכנולוגיות שבעולם בונים איתן כבר 20–30 שנה, בזמן שאנחנו עדיין בונים בבלוקים. אני מעריך שבתוך חודש-חודשיים נאשר את זה".
אלמליח הציע גם לממשלה הבאה לקדם מודל של "מחיר למתפנה", שבמסגרתו המדינה תקים פרויקטים על קרקעות פנויות ותציע דירות חלופיות לדיירים שאינם מעוניינים להמתין שנים ארוכות למימוש ההתחדשות העירונית במתחם מגוריהם.
מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, יורי גמרמן, התייחס אף הוא לקושי הכלכלי במימוש תוכניות, בעיקר בפריפריה, והבהיר כי הוא מעדיף פתרונות תכנוניים על פני סבסוד ממשלתי נרחב.
"הפתרון הכי קל הוא להביא כסף, אבל מדובר במיליארדים. לפרויקט אחד, התקציב שלנו הוא עשרות מיליוני שקלים, ולכן אני מעדיף לפתור את הבעיה דרך התכנון", אמר. לדבריו, בפריפריה נדרשים לעיתים מכפילי דירות גבוהים במיוחד, כאשר עלות הקמת חניה תת-קרקעית אחת מגיעה לכ-200 אלף שקל ושוחקת את הרווח היזמי.
גמרמן ציין כי הרשות כבר החלה להמיר זכאות לקרקע משלימה בסבסוד כספי בערים כמו אשקלון ובאר שבע, וכי נבחנת האפשרות לקבוע מראש את סכום היטל ההשבחה במסגרת התוכנית עצמה.
בהתייחסו לחוק השיקום, שנועד לאפשר התחדשות מהירה במתחמים שנפגעו במלחמה, מתח גמרמן ביקורת על פרקי הזמן הקצרים שניתנו לבעלי הנכסים לקבלת החלטות. "הייתי נותן לבעלי הנכסים יותר זמן. היום הם נאלצים לקבל החלטות גורליות תוך שבוע. ומתוך תשעה מתחמים שעל השולחן, אף אחד לא עבר חלק".
"המטרו הוא פרויקט לאומי, המדינה צריכה לממן אותו"
סוגיה נוספת שעוררה מחלוקת בוועידה הייתה אופן מימונו של פרויקט המטרו בגוש דן וההשפעה של תמ"א 70, תוכנית המתאר הארצית לפיתוח סביב תחנות המטרו, על שוק הנדל"ן.
בפאנל שעסק בהיבטים השמאיים של הפרויקט תקף עמית גוטליב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, את מנגנון המימון המבוסס על גביית היטלים מבעלי מקרקעין ויזמים בסביבת תחנות המטרו.
"תמ"א 70 היא עוולה גדולה, גם בתכנון וגם ביזמות. המדינה רוצה לגבות במזומן ולשלם באשראי", אמר גוטליב. "אני מנסה לקדם פרויקטים בטבעת הראשונה, ובוועדות המקומיות לא באמת יודעים מה אפשר לאשר וכמה כסף יקבלו. רוצים להקים מגדלים ולהכניס מסחר לרחובות עירוניים, והעירייה לא רוצה. גם התושבים לא רוצים לגור במגדל של 70 קומות, ובסוף המדינה לא תקבל את הכסף".
לדבריו, על המדינה לשאת בעלויות הפרויקט מתקציבה. "פרויקט לאומי כמו המטרו המדינה צריכה לתקצב מכספה. לעשות פרויקט שמהתחלה הגבייה שלו היא 72%, זה לטעמנו כישלון מוחלט".
לעמדה זו הצטרף גם אדריכל גיא דוננפלד, יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, שאמר כי "המדינה חייבת להכניס את היד לכיס ולממן אותו. זה פרויקט לאומי, ואפשר גם לקחת הלוואות". דוננפלד קרא להקצות לרשויות המקומיות משאבים ייעודיים, ולהקים בכל רשות שבה יעבור המטרו מנהלת משותפת עם נת"ע . לדבריו, "מבחן ההצלחה יהיה לא רק אם המטרו ייבנה, אלא אם העיר שתיבנה סביבו תצליח".
מנגד, סמנכ"לית המקרקעין בנת"ע, עו"ד ענבל קנקה, הדגישה את ההשקעה הממשלתית בפיתוח סביב התחנות. "המטרו הוא לא רק פרויקט תשתית, והמדינה רואה בו פרויקט שמשנה את השוק", אמרה. לדבריה, נת"ע מקדמת 26 מתחמים בשטח כולל של יותר מ-7,000 דונם, והמדינה כבר השקיעה למעלה מ-120 מיליון שקל בתכנון התחדשות עירונית סביבם.
קנקה ציינה כי האפשרות הראשונה שתוצע לבעלי נכסים שיפונו לטובת הפרויקט היא קבלת דירה חלופית באותו מקום, וכי נת"ע נושאת בעלויות תקופת הביניים. עוד חשפה כי החברה החלה בהקמת יסודות למגדלים מעל 16 כניסות לתחנות המטרו, כדי למנוע צורך בפתיחת הרחובות מחדש בעתיד. לדבריה, השלב הראשון של המטרו צפוי להיפתח בשנת 2037.
ענת הירשברג, השמאית הראשית של בנק מזרחי טפחות, התייחסה לחוסר הוודאות שמייצרת תמ"א 70 עבור הערכות שווי של נכסים בסביבת התחנות. היא הציגה כדוגמה מתחם צמודי קרקע בטבעת הראשונה, שבו קיים פוטנציאל השבחה משמעותי, אך גם סיכון להארכת מגבלות התכנון לפי סעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבנייה. לדבריה, במצב זה נדרשים השמאים להסתמך על תוכניות כוללניות, מסמכי מדיניות ופרוטוקולים של מוסדות התכנון.
המהנדס ליאור זייטלר, יו"ר לשכת המפקחים, הדגיש את הצורך בהגנה על בעלי העסקים שיידרשו להתפנות לטובת הפרויקט. "צריך לדעת לתת מענה לבעל החנות שמפנה את הנכס שלו, כי החנות היא הפרנסה שלו", אמר, והוסיף כי יש להבטיח ודאות בלוחות הזמנים ובשלביות העבודות, כך שהמטרו יעודד התחדשות עירונית ולא יפגע בה.
רשות המסים: "כשהתמורות נמוכות, המס אינו מהווה חסם"
בפאנל שעסק בסוגיות רגולטוריות ומשפטיות בהתחדשות עירונית התייחס רו"ח יניב כהן, סמנכ"ל בכיר למיסוי מקרקעין ברשות המסים, להטבות המס הניתנות בפרויקטים. לדבריו, בעסקאות ההתחדשות העירונית הנפוצות, ובפרט כאשר התמורות לדיירים נמוכות, המיסוי אינו מהווה חסם משמעותי, הודות לפטור ממס שבח ולמע"מ בשיעור אפס עד לתקרה גבוהה.
כהן הסביר כי דמי השכירות המשולמים לדיירים בתקופת הבנייה נחשבים לחלק מהתמורה ההונית ופטורים ממס, וכי גם הפטור ממס שבח בגין דירת ירושה נשמר ביחס לדירה החדשה. "נכנסת עם דירה, יצאת עם דירה", סיכם.
באשר ליורשיהם של בעלי דירות קשישים, הבהיר כהן כי אלה אינם זכאים לפטור המיוחד הניתן לקשיש, אך יכולים להגיע להסדר מול היזם שיאפשר קבלת תמורה הזכאית לפטור הרגיל. לדבריו, הנושא עדיין נבחן בצוותים המקצועיים.
כהן הציג גם צעדים שנועדו לצמצם את התלות של עסקאות נדל"ן בהשלמת הליכי השומה ברשות המסים, ובהם מסלולי ניכוי מס במקור בשיעורים של 7.5%–15%, מתן אישור מס רכישה אם השומה לא נבדקה בתוך 60 יום, והוראת שעה שקיצרה את התקופה בעסקאות מגורים ל-10 ימים.
יו"ר מועצת שמאי המקרקעין, עו"ד יעל קוטיק, התייחסה למתח שבין הדין המשפטי לבין הערכת השווי הכלכלית. לדבריה, הפסיקה קבעה כי "השומה הולכת אחרי הדין", כלומר ההכרעה המשפטית היא שקובעת את המסגרת לעבודת השמאי, גם כאשר הנחותיה אינן תואמות בהכרח את הניתוח הכלכלי.
קוטיק הגדירה זאת כ"מורכבות מבנית בין משפט לכלכלה", והדגישה כי מועצת שמאי המקרקעין אינה מתערבת במקרים פרטניים, אלא פועלת לקביעת עקרונות באמצעות התקינה השמאית. בהקשר זה ציינה את חידוש פעילותה של הוועדה לתקינה שמאית, הבוחנת בין היתר את עדכון תקן 19, העוסק בשומות מקרקעין לצורך בטוחה לאשראי.
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!














תגובות