"אני יכול לגמור את ההון השחור די מהר. איך? בוא נבטל את המזומן"

בפרק נוסף של הפודקאסט "רכבת ההשקעות", בהנחיית דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלי סקאלה ומרכז הנדל"ן, מתארח שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, לשיחה על השינויים הנדרשים ברפורמת הרווחים הכלואים, הסכנה שבצמצום הבנייה והאפשרות להפחתת מס הרכישה למשקיעים. וגם: מדוע באוצר רוצים למסות שכירות מהשקל הראשון?

שיתוף הכתבה
עקבו אחרינו בגוגל
רכבת ההשקעות (מרכז הנדל"ן) רכבת ההשקעות (מרכז הנדל"ן)

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בפרק נוסף של הפודקאסט "רכבת ההשקעות", שבו מארח דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלי סקאלה ומרכז הנדל"ן, בכירים במשק ומומחי השקעות, מתארח שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים. בשיחה הוא מתייחס לצורך להגדיל את הכנסות המדינה על רקע הוצאות הביטחון, לבחינת התאמות ברפורמת הרווחים הכלואים ולהשפעתה על שוק הנדל"ן, לעתיד מס הרכישה למשקיעים ולצעדים שעל הפרק למיסוי שכירות וקרקעות פנויות. לצד אלה, הוא מסביר כיצד הטכנולוגיה משנה את המאבק בהון השחור ואת הקשר של הציבור עם רשות המסים. 

לצפייה: 

להאזנה: 

"אנחנו חושבים שזה מהלך נכון, אבל צריך לדייק אותו ואנחנו נעשה עבודה", אומר אהרונוביץ' על רפורמת הרווחים הכלואים. לצד ההגנה על הרפורמה, הוא מכיר בצורך לבדוק את השפעותיה על העסקים ועל שוק הנדל"ן, ומבהיר כי הגדלת הגבייה אינה יכולה להתעלם מהפעילות הכלכלית שמייצרת אותה.

ברקע הדברים ניצב צורך תקציבי כבד. לדברי אהרונוביץ', מול יעד גבייה של 555 מיליארד שקל השנה, שעודכן כלפי מעלה פעמיים, בשנה הבאה עשויה המדינה להזדקק להכנסות ממסים של לפחות 600 מיליארד שקל. הגידול בהוצאות הביטחון, הוא מסביר, מחייב לחפש מקורות נוספים גם בתרחיש של צמיחה חיובית. "תקציב המדינה הוא קשוח, הוא קשוח מאוד ונצטרך להביא את הכסף מאיפשהו".

אחד המקורות שכבר הניבו הכנסות משמעותיות הוא מיסוי הרווחים הכלואים. להערכתו, המהלך הכניס עד כה יותר מ־20 מיליארד שקל, ובהמשך עשוי להניב בין חמישה לעשרה מיליארד שקל בשנה באופן קבוע. עם זאת, הוא מתכוון לבחון במהלך 2027, לאחר כשנתיים של יישום, מה קרה להשקעות בעקבותיו.

ביחס לחברות הקטנות, אהרונוביץ' פתוח לבחינת מרחב גדול יותר להשארת כספים בעסק. "בהחלט צריך לחשוב האם לא להשאיר להם כרית יותר גדולה", הוא אומר. לדבריו, יש לבחון את מצבו של בעל עסק שמעוניין להשתמש ברווחים שנצברו כדי להתרחב, לעומת חברה שהכספים בה מופנים בעיקר להשקעות פסיביות. במקביל, הועלתה האפשרות להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד במסלול האחר של הרפורמה מ-6% ל-8%, אך הוא מדגיש כי טרם התקבלה החלטה בנושא.

הדיון מתחדד כשקצ'נובסקי מעלה את הפגיעה האפשרית בשוק המשרדים, המתמודד עם היצע גבוה ועם שינויים בביקוש. אהרונוביץ' מודה: "הנושא הזה של נדל״ן, אני מודה, לא הצלחנו לדייק אותו עד הסוף". הוא אינו מתחייב לתיקון מסוים, אך אומר שהנושא ייפתח לבדיקה. מנגד, הוא מסביר כי החרגה רחבה של נדל"ן מחישוב הנכסים הרלוונטיים הייתה מצמצמת מאוד את הכנסות הרפורמה.

גם בשוק המגורים הוא מזהיר מפני התמקדות במצב הנוכחי בלבד. מלאי הדירות אמנם גבוה, אך אם חולשת הביקוש תביא לצמצום הבנייה וליציאת יזמים מהשוק, ההשלכות עלולות להתגלות בהמשך. "צריך לשמור גם על הקבלנים שבסוף ימשיכו לבנות", הוא אומר. הביקוש למגורים, לדבריו, ממשיך להתקיים על רקע הגידול הדמוגרפי, ועצירת הבנייה היום עלולה לייצר מחסור בעתיד.

על רקע זה עולה שאלת מס הרכישה הגבוה למשקיעים. אהרונוביץ' מבהיר כי מדובר בראש ובראשונה בכלי של מדיניות דיור, ומעלה אפשרות שהפחתתו דווקא תגדיל את הגבייה באמצעות ריבוי עסקאות. לצד זאת, הוא אומר כי באוצר תומכים במיסוי הכנסות משכירות מהשקל הראשון, ובאפשרות להפחית במקביל את מס הרכישה.

עוד לפני שינוי המס, הוא מבקש לחייב בדיווח גם משכירים הזכאים לפטור. לדבריו, ההצעה תקועה בכנסת כבר יותר משלוש שנים, בעוד שחלק מהמשכירים אינם מדווחים אף שהכנסתם חורגת מתקרת הפטור. "הרי עוד פעם מי שבסדר, מה אכפת לו לדווח ומי שלא בסדר יצטרך לשלם".

מקור הכנסה נוסף שהוא מבקש להחזיר לדיון הוא מס רכוש על קרקעות פנויות. בשונה מההצדקה ההיסטורית של עידוד בנייה, הפעם הוא מציג אותו כמס על עצם החזקת הנכס. להערכתו, ניתן לגבות באמצעותו לפחות שבעה מיליארד שקל בשנה גם ללא קרקעות חקלאיות. ההצעה תונח בפני שר האוצר הבא, שיצטרך להכריע אם לקדמה.

לצד המסים האפשריים, אהרונוביץ' מצביע על המאבק בהון השחור כמקור משמעותי להגדלת הגבייה. להערכת הרשות, מערכת "חשבוניות ישראל" כבר מנעה אובדן הכנסות בהיקף של כ-40 מיליארד שקל. מערכת שומה חדשה אמורה לרכז מידע ולהתריע על פערים בין הפעילות הכלכלית של אדם להכנסותיו המדווחות. היעד הוא לעבור מבדיקה של פחות מעשירית מהדוחות לסריקה ממוחשבת של כולם.

הטכנולוגיה אמורה גם להקל על הציבור. עד סוף העשור הוא שואף לאפשר לכל אדם לקבל באזור האישי דוח שרשות המסים מילאה עבורו מראש, לבדוק אותו, להשלים מידע ולאשרו, כדי לקבל החזר או לשלם מס בהתאם. "אני לא רוצה שכל שכיר יגיש דוח שנתי", הוא מבהיר. מימוש התוכנית, הוא מוסיף, דורש גם שינויי חקיקה.


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

הצטרפו לניוזלטר של מרכז הנדל"ן

וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם
  • אני מאשר/ת קבלת דיוור
  • האירועים הקרובים

    תגובות

    הוספת תגובה
    {{ commentsComp.length - index }}.
    {{ comment.message }}
    {{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
    {{ reply.message }}
    {{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
    הראה עוד
    תגיות:רכבת ההשקעותרשות המסיםעו"ד שי אהרונוביץ'שי אהרונוביץ'