"האפקט האטמוספרי של עזריאלי מורגש עד פ"ת": כך הבנייה הופכת את הערים למלכודות חום

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

שינויי האקלים כבר אינם תרחיש עתידי, אלא מציאות שמשפיעה על המרחב העירוני ועל האופן שבו יש לתכנן אותו. גלי חום ממושכים, אירועי גשם קצרים ועוצמתיים וסופות קיצוניות מציבים אתגרים חדשים בפני הערים, ובמקביל הבנייה העירונית הצפופה, ובמיוחד ריבוי המגדלים, משפיעה בעצמה על הטמפרטורה, משטר הרוחות וצריכת האנרגיה.

כדי להבין כיצד המרחב העירוני ובניית מגדלים ורבי קומות משתלבים במערכת האקלימית, שוחחנו עם פרופ' יואב יאיר מבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן. לדבריו, התכנון בישראל עדיין אינו נותן מענה מספק לתנאי האקלים הקיצוניים הצפויים בעשורים הקרובים. עו"ד יפית מישורי סבג, יועצת סביבה ואקלים לרשויות מקומיות בחברת DHV MED, מסבירה מצדה כיצד תכנון עירוני יכול לצמצם את תופעת אי החום העירוני ומה כבר עושות הרשויות המקומיות בנושא.

פרופ' יאיר, האם המבנים הקיימים בערים שלנו, ובייחוד בניינים חדשים ומגדלים, ערוכים להתמודד עם שינויי האקלים והסופות הקיצוניות?
"לצערי, רוב הבניינים שנבנו בשנות השמונים והתשעים, ואפילו בניינים חדשים, אינם מותאמים בהכרח לעמוד בסופות ובטמפרטורות הקיצוניות שאנו חווים וצפויים לחוות. כיום ישנו תקן מחייב לרעידות אדמה, אך עדיין חסר תקן מוסדר וברור להיערכות לאקלים.

"אנחנו חייבים להתחיל לתכנן את הבנייה מתוך מחשבה על עמידה בתנאים קיצוניים, כמו גלי חום, היערכות אנרגטית מותאמת, משקעים חריגים, סופות חזקות וברקים. אם אנחנו לא מביאים בחשבון תחשיבים של מקרי קיצון בתכנון, אנו עלולים להגיע לאסונות כואבים, כמו האסון הטרגי שבו קיפח את חייו זוג צעיר שנלכד ב-2020 במעלית בשכונת התקווה עקב הצפה וכשלים בניקוז של הבניין".

" עלולים להגיע לאסונות כואבים". עו"ד יפית מישורי סבג (צילום עצמי)

כיצד משפיעים גלי החום והטמפרטורות העולות, כפי שחווינו בקיץ 2026 בארץ ובמיוחד באירופה, על המרחב העירוני הצפוף?
"הערים שלנו הופכות בהדרגה למלכודות חום קיצוניות עם גלי חום משתנים. במרחב העירוני הטמפרטורות צפויות לעלות ביום ובמיוחד בלילה. יש הבדל בהתנהגות העירונית ובצריכת האנרגיה כאשר בחוץ שוררת טמפרטורה של 34 מעלות לעומת כאשר הטמפרטורה היא 40 מעלות.

"שינוי האקלים הכללי מראה שגם ישראל כולה מתחממת במהירות. על פי מודל האקלים COSMO של השירות המטאורולוגי, הטמפרטורה הממוצעת בארץ בתקופה שבין השנים 2021 ל-2050, בהשוואה לממוצע של השנים 1961-1990, צפויה לעלות בעוד 1.5 מעלות צלזיוס לפי תרחיש הפליטות הבינוני, מעבר למה שכבר התחממנו, ולהגיע לעלייה של 1.8 מעלות צלזיוס לפי תרחיש הפליטות המחמיר

"הערים שלנו הופכות בהדרגה למלכודות חום קיצוניות", מזהיר פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן. לדבריו, המגדלים והבנייה הצפופה לא רק נדרשים להתמודד עם שינויי האקלים, אלא משפיעים בעצמם על הטמפרטורות, הרוחות וצריכת האנרגיה במרחב העירוני

כיצד מגדלים רבי קומות משנים את משטר האנרגיה והרוח בסביבתם?
"משטר האנרגיה ומשטר הרוחות מושפעים מאוד בסביבת מגדלים. קח למשל מגדל של 70 קומות: מערכות המיזוג שלו פולטות כמויות חום אדירות החוצה, ובנוסף, חומרים כמו אספלט ואזבסט מחממים את הבניין עצמו. לכן, אנו חייבים לתכנן בניינים עם הפחתה וחיסכון באנרגיה כדי למנוע השפעה סביבתית קיצונית.

"ההשפעה האטמוספרית של מגדלים היא עצומה. לדוגמה, האפקט של מגדלי עזריאלי משפיע על הסביבה האטמוספרית ומורגש עד פתח תקווה. המגדל מתפקד למעשה כמו 'הר קטן' שיוצר מערבולות רוח באטמוספרה. ערים גדולות שיש בהן מרכז עסקים צפוף ('סיטי') משפיעות על האקלים ברדיוס של עד 30 קילומטרים מחוץ לעיר, כלומר, העיר משפיעה גם על אזורים הרחוקים ממנה בהרבה".

הולכי הרגל מרגישים את השפעת המגדלים האלה?
"באופן מוחשי ומסוכן ביותר. בערים גדולות, בריכוזים של מגדלים הסמוכים זה לזה, נוצר אפקט של 'קניון אורבני'. אפקט זה גורם לכך שמהירות הרוח בין הבניינים גבוהה בהרבה מהרגיל, עד כדי כך שלעיתים מסוכן ללכת שם ברחוב. שמעתי עדויות אישיות על כמה בניינים שבהם הרוח כה חזקה שקשה לאנשים פיזית לפתוח את דלת הכניסה. כדי לפתור זאת, אחד הצעדים ההכרחיים הוא להגדיל את המרחק בין הבניינים עצמם".

"גם אם לא תהיה התחממות גלובלית, העיר תחמם את עצמה", אומרת עו"ד יפית מישורי סבג. לדבריה, בנייה צפופה, מזגנים, כלי רכב ואספלט יוצרים איי חום עירוניים, עם פערים של עד 4 מעלות בין השטחים הפתוחים לאזורים העירוניים בגוש דן

ומה לגבי המשקעים והסופות? אנו שומעים על שינוי באופי הגשמים בישראל. למה עלינו לצפות?
"הנתונים מראים מגמה כפולה ומורכבת. מצד אחד, יש הערכה מדאיגה שלפיה כמויות המשקעים הכלליות בישראל צפויות לרדת ולהיות מתחת לממוצע הרב-שנתי. מצד שני, כשהגשם כבר יורד, עוצמת הגשם לפרקי זמן קצרים צפויה להיות גבוהה ואף חריגה מאוד, מה שגורם להצפות ושיטפונות במקומות רבים".

פרופ' יואב יאיר (ניר סלקמן)

תופעה נוספת שאתה מקשר לבנייה לגובה היא הגברת הברקים. כיצד גובה המבנים משפיע על כך?
|"זהו נושא קריטי שאינו מקבל מספיק תשומת לב. ככל שמגביהים את הבניינים, ההסתברות לפגיעת ברקים בהם עולה משמעותית. אנו כבר רואים בשטח סימנים מוחשיים לסיכוני ברקים במגדלים. אם לא נתקין מערכות הגנה משוכללות, זו לא שאלה של האם זה יקרה, אלא מתי זה יקרה ואיך.

"כדוגמה לעוצמת התופעה, בנובמבר שעבר עברה על כל מדינת ישראל סופת ברקים לא נורמלית, שבה נמדדו למעלה מ-120,000 ברקים בפחות משש שעות. לשם השוואה, במצב רגיל אנו רגילים לברק פעם בכמה דקות. החשש הגדול שלנו במחקר האטמוספרי הוא שאירועים קיצוניים כאלו הולכים להפוך לשכיחים הרבה יותר, כאשר גם תופעות אקלימיות רחבות כמו אל-ניניו מגדירות ומגבירות את הסיכוי לכך".

מהי השורה התחתונה עבור מתכנני ערי העתיד בישראל?
"השורה התחתונה היא שתכנון של עיר עתידית, בייחוד כזו הכוללת מגדלים ורבי קומות, חייב להביא בחשבון את האקלים העתידי ואת האינטראקציות המורכבות שמתקיימות בין המרחב העירוני הבנוי לבין האטמוספרה הן בהווה והן, ובמיוחד, בעשורים הבאים".

"גם בלי התחממות גלובלית, העיר תחמם את עצמה"

עו"ד יפית מישורי סבג, היא יועצת סביבה ואקלים לרשויות מקומיות בחברת DHV MED מקבוצת אביב, המתמחה במתן פתרונות מתקדמים בתחומי התשתיות, המים, הסביבה והרגולציה עבור המגזר הציבורי, המגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ויזמים. היא מתייחסת למחקר שפורסם בחודשים האחרונים בכתב העת המדעי Urban Climate על ידי משה מנדלמילך, עמית גולדברג, יצחק עומר ועודד פוטכט, ובחן את מטרופולין גוש דן והשטחים הפתוחים סביבו.

"המחקר מתייחס למטרופולין גוש דן ובשטחים הפתוחים מסביבו. המחקר מצא כי יש אי חום עירוני, העיר מחממת את עצמה ללא קשר להתחממות הגלובלית, בגלל מזגנים, רכבים, אספלט והבנייה הצפופה. גם אם לא תהיה התחממות גלובלית העיר תחמם את עצמה. הם מצאו שיש פערים בין השטחים הפתוחים בגוש דן, לאזור עירוני של 4 מעלות צלזיוס ובחורף זה 2 מעלות. בקיץ בלילה יש פערים יותר גבוהים בגלל החום שנצבר ביום".

מה הרשויות המקומיות, שלהן את מייעצת, עושות בנדון?
"יש היום תקן ישראלי לבנייה ירוקה, כך שהמבנה עצמו ייבנה מחומרים ידידותיים ומחומרים שנכונים יותר אקלימית. זה לא מספיק. אתה לא בונה בניין לאי בודד, אתה בונה על אזור שבו כבר יש שטחים בנויים ואילוצים שבגללם אתה לא יכול לבנות כמו שאתה רוצה. יש בניית קומות על מבנים, וגם במבנים חדשים יש אילוצים.

מבחינת מישורי סבג, המשמעות ברורה: ההתמודדות עם החום, ההצפות ואירועי האקלים הקיצוניים כבר אינה יכולה להישאר מחוץ לשולחן התכנון. ככל שהערים מצטופפות והבנייה לגובה מתרחבת, האקלים הופך לעוד שיקול שחייב להיכנס לתכנון של כל שכונה ומתחם חדש

"הפתרון הוא הסתכלות אקלימית, למפות לא לפי שכונות אלא מרחב אקלימי, למשל אזור הים, או יותר מזרחה מרחב אקלימי אחר, והאקלים לא נגמר בבת ים או בחולון. אם אנחנו מתכננים באזור שמאוד חם וצפוף, בתוך התכנון החדש צריך עצים, הצללה, צמחייה, שטחים פתוחים, מעבר בין הבניינים. צריך את ההבנה שהאקלים צריך להיות חלק מהשיקולים התכנוניים.

"למשל המצב של הצל לא טוב. מבקר המדינה מצא (דוח מיולי 2025 - דנ"ק) ש-90% מהמרחבים בישראל לא מוצלים. הצל הוא פתרון שמקרר את העיר וגם בריא יותר לנפש ולגוף, זה גם פתרון לשיטפונות. היום כשמישהו בא לתכנן שכונה הוא לא יכול להתנער מנושאים אלו, לצד ניהול נגר".

התמונה שמשרטטת מישורי סבג היא של שינוי שכבר מתחיל לחלחל לתכנון המקומי, אך בקצב שונה בין הרשויות. מבחינתה, הצללה, צמחייה, ניהול נגר ומעברים בין בניינים אינם עוד תוספת לתכנון, אלא חלק מהאופן שבו ערים יצטרכו להתמודד עם האקלים המשתנה.

כמי שמייעצת לרשויות, התובנה הזאת כבר מופנמת?
"הרשויות הגדולות מבינות שכדי לתכנן חייבים להתחשב באקלים ובהצללה, ובפריפריה יש פחות התייחסות לזה, גם מבחינה תקציבית. במעל 100 רשויות מקומיות יש תוכנית להתמודדות עם שינויי האקלים. בחברה שלנו יודעים לתת תוכניות אסטרטגיות לשינוי אקלים, מחוברות לשטח. יש כבר פרקטיקה עם ניהול שיטפונות.

"אם יש אירוע אקלימי מלווה בהפסקת חשמל, הרשויות עם תוכנית יכולות לדעת אילו אוכלוסיות פגיעות ולפנות אליהן, למשל בתי אבות, דרי רחוב ולעזור להם בשעת חירום. הכול מתמקם על מפה אסטרטגית לשינויי אקלים. באירופה שסובלת מגלי חום יש יותר הצללות. בארץ גם יש קולות קוראים ומשרד להגנת הסביבה והאנרגיה מממנים".