מעבדות לחירות: משקי הבית שהשתחררו מעול המשכנתה מספרים על החופש החדש

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

אחת הדוגמאות הבולטות להשתעבדות בעידן המודרני היא הלוואת המשכנתה. אנשים שכל רצונם הוא קורת גג סבירה מוצאים עצמם מחויבים במשך עשרות שנים לבנק, עם אלפי שקלים שנגרעים מדי חודש מהחשבון. 650 מיליארדי שקלים היה היקף הלוואות המשכנתה הכולל בסוף שנת 2025, סכום שרק הולך ותופח עם השנים. 

החדשות הטובות הן שבניגוד לאבותינו במצרים, היציאה לחירות לא מצריכה התערבות אלוהית, אלא רק את סיום התשלום. אותו רגע מתוק שבו אתם והבנק נפרדים - וההכנסה הפנויה מזנקת.

לרגל חג החירות, שוחחנו עם מספר לווים לשעבר שהשתחררו מעיל המשכנתה, על החיים שאחרי, והאם במבט לאחרו היו חוזרים על הצעד או שמא עדיף היה להסתפק בשכירת דירה.

"אחרי שסיימנו את המשכנתה שלנו היינו צריכים לעזור לילדים"

א', אשת תקשורת מאיזור השרון, רכשה יחד עם בעלה דירה לפני למעלה מ-30 שנה תמורת 800 אלף שקלים – מחיר שנשמע חלומי במונחים של היום, אך אז נחשב לגבוה למדי. לפני כשנתיים, לאחר מספר מחזורים לאורך השנים, העבירו השניים לבנק את התשלום האחרון. "נטילת המשכנתה היתה מפחידה, והריביות היו אז גבוהות מאוד, לכיוון ה-10% ומעלה", היא מספרת, "זה הפחיד כי ידענו שהמשפחה עומדת להתרחב".

ואיך הסתדרתם?
"אם החזר המשכנתה לא עובר את ה-30% מההכנסה ופועלים בשיקול דעת, אפשר לחיות עם זה. אם ההשתכרות יציבה ואתה מתקדם בחיים, זה נכנס לשגרת ההוצאות כמו חוגים, בתי ספר או ביטוחים. בהמשך קנינו דירות נוספות ומחזרנו את המשכנתה לטובת נכסים אחרים, ובאחד המקרים לקחנו 'גרייס' והלוואה מהמשפחה בלי ריבית".

אצל שלומי, אברך מאור יהודה הנשוי לסייעת חינוך מיוחד, תשלום המשכנתה נעשה במציאות שבה משק הבית נאבק כדי לשרוד. "המצב היה כזה שאתה יוצא עם עגלת קניות ורועד מהמחשבות מה להכניס לתוכה. היה קשה מול הבנק, נעזרנו בקהילה, אבל בשורה התחתונה מעולם לא חזר לי חיוב ותמיד שילמתי את המשכנתה בזמן"

ואיך החיים אחרי השחרור? 
"אחרי שסיימנו את המשכנתה שלנו היינו צריכים לעזור לילדים. זה לא שאורח החיים הפך לראוותני יותר. אבל אנחנו לא מסכנים".

במבט לאחור זו הייתה החלטה משתלמת?
"בהחלט. אם הייתי גרה בשכירות כל השנים האלה, הייתי מצטערת על כך. אבל יש מחירים שמשלמים, כמו ויתור על חופשות ספונטניות".

מאז שאתם לקחתם משכנתה השוק השתנה מאד ומחירי הדירות זינקו. היית עושה זאת גם היום?
"היום כששומעים על משכנתה של 2.5 מיליון ש"ח ל-30 שנה זה נראה מפחיד ומאיים, אבל כל עוד מצליחים לשמור את ההחזר מתחת ל-30% מההכנסה אפשר להסתדר וצריך לזכור שתמיד יש אופציה למכור את הדירה ולחזור לשכירות.

"מה שלא השתנה ב-30 שנה האחרונות הוא שאז וגם היום מי שרכש דירה, בהנחה שהוא אינו הייטקיסט, נאלץ לעשות פשרות בגודל הדירה או במיקומה. היום יש פתרון, כי יש יותר רוכשים שקונים דירה זולה להשקעה וממשיכים לגור בשכירות באזור המרכז. בעבר זה היה נדיר, כמעט כל מי שקנה אז עשה זאת למגורים. היום הדבר הראשון שאנשים עושים בנכסים שהם לא רוצים לגור בהם, הוא  להשכיר ולשכור במקום אחר.

"גם הגיל והסטטוס החברתי השתנו. כיום גם בני 27 גרים אצל ההורים, מה שפעם היה פחות מקובל, וזה מקל על כיסוי המשכנתה. הרציונל של ההורים והילדים הוא שערך הדירה יעלה".

"חיינו רק כדי לשרוד"

בעוד ש-א' משתייכת למעמד הביניים המבוסס, שאמנם משלם מחירים בגין המשכנתה אך לרוב נמנע ממצוקה כלכלית ממשית, אצל שלומי – אברך מאור יהודה הנשוי לסייעת בחינוך מיוחד, הסיפור היה שונה. אצל השניים, הורים לארבעה, תשלום המשכנתה נעשה במציאות שבה משק הבית נאבק כדי לשרוד. "המצב היה כזה שאתה יוצא עם עגלת קניות ורועד מהמחשבות מה להכניס לתוכה. היה קשה מול הבנק, נעזרנו בקהילה, אבל בשורה התחתונה מעולם לא חזר לי חיוב ותמיד שילמתי את המשכנתה בזמן".

לפני 17 שנה רכשו השניים את דירתם - דירת 7 חדרים שעלתה קצת יותר מ-700 אלף שקל, עם הון העצמי היה 220 אלף ש"ח וקצת יותר. לאורך חיי המשכנתה ביצע שלומי שני מחזורים, שלדבריו סייעו להם לחסוך לא מעט כסף: "במחזור הראשון חסכנו 70 אלף ש"ח, ובשני 120 אלף שקלים".

א', אשת תקשורת מאיזור השרון, רכשה יחד עם בעלה דירה לפני למעלה מ-30 שנה תמורת 800 אלף שקלים. "נטילת המשכנתה היתה מפחידה, והריביות היו אז גבוהות מאוד, לכיוון ה-10% ומעלה. אבל בשורה התחתונה - אם החזר המשכנתה לא עובר את ה-30% מההכנסה ופועלים בשיקול דעת, אפשר לחיות עם זה. אם ההשתכרות יציבה ואתה מתקדם בחיים, זה נכנס לשגרת ההוצאות כמו חוגים, בתי ספר או ביטוחים"

אולם דווקא לקראת סיום תשלום ההלוואה, גל עליות הריבית איתגר אותם: "לפני שנה וחצי המצב היה מפחיד", הוא משחזר, "היו לנו 5,000 שקלים בחשבון והחזר חודשי עלה ל-6,000 שקלים. בקושי הצלחנו להחזיר את הכספים וחיינו רק כדי לשרוד".

ואיך החיים אחרי שהשתחררתם מעול המשכנתה?
"כיום 5,000 ש"ח מההכנסה משמשים לצריכה".

יש כוונה לרכוש דירה נוספת, לכם או לילדים?
"מרבה נכסים מרבה דאגה. היום זה בלתי אפשרי. עם המחירים של היום לא הייתי קונה דירה, שכן גם אז זה היה קשה, בטח מבחינת ההון העצמי".

ובשורה התחתונה - ההחלטה הייתה משתלמת?
"בטח. במחירים של אז, היה שווה לקנות".

"לא נתקלתי במשכנתה ששולמה 30 שנה"

לדברי אבי יוסופוב, סגן יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, אין מה להשוות בין המשכנתאות הניטלות כיום לעומת אלו של פעם: "קיים פער דורות. כיום משכנתה ממוצעת נעה סביב מיליון שקל, בעוד שלפני 15 שנה היא הגיעה עד חצי מיליון שקל. שנת 2014 הייתה 'תור הזהב' של המשכנתאות בריביות נמוכות, מה שאפשר לקצר את תקופת ההלוואה ל-10 שנים ולסיים את התשלומים בזמן קצר.

אבי יוסופוב (בתאל אמויאל)

"כיום המשכנתה הממוצעת גבוהה כבר ממיליון ש"ח, ואנו נתקלים בלקוחות שמתקשים לקבל אישור, אך מי שלקח משכנתה בשנים האחרונות יכול להסתמך על פירעון באמצעות קרנות השתלמות. כיום אנשים מפרישים יותר לקרן השתלמות, כך שגם אלו שבמינוס חוסכים, וככל שהריבית תרד נוכל לסיים את המשכנתא מהר יותר".

אבל צריך לשלם עמלת פירעון מוקדם.
"ככל שעמלת הפירעון המוקדם גבוהה יותר, הדבר מעיד על כך שהתנאים המקוריים היו פחות טובים ביחס לריבית של היום. היה לי לקוח ששילם קנס פירעון מוקדם בסך 55 אלף שקל, אך עקב שינוי הריבית והמסלולים הוא חסך למעלה מ-360 אלף ש"ח. אני ממליץ לבדוק את המשכנתה אחת לשנה ולנצל את הריביות הנהוגות בשוק. אני אישית לא נתקלתי במשכנתה שבאמת שולמה במשך שלושים שנה".