"יש גידול משמעותי בפשעי השנאה, אבל עלייה לישראל צריכה לבוא מבחירה - לא מבריחה"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, היחסים בין ישראל ליהדות העולם נכנסים לשלב חדש. האנטישמיות גוברת, הקהילות מתמודדות עם לחצים פוליטיים, והדור הצעיר לעיתים מתרחק. במקביל, מתחדדת השאלה האם דווקא עכשיו נוצר חלון הזדמנויות כלכלי להשקעות של אוכלוסיה יהודית בישראל. מנכ"ל הסוכנות היהודית יהודה סטון טוען בריאיון לפודקאסט "רכבת ההשקעות" כי מדובר ברגע היסטורי שמחייב חשיבה מחדש על השקעות, עלייה והקשר בין ישראל לתפוצות.

לצפייה: 

להאזנה: 

כבר בפתח השיחה הגדיר סטון את תפקידה של הסוכנות היהודית באופן ברור: "הסוכנות היהודית היא הגוף שהקים את מדינת ישראל, שייך לעם היהודי ועושה שני דברים: עוזרת לחזק את ישראל ואת הערבות ההדדית הגלובלית. היא פרוסה ב-65 מדינות, עם השקעה אדירה בעם היהודי ובחברה הישראלית. אנחנו גאים להיות 'המלאך השומר' של העם היהודי ומדינת ישראל". לדבריו מדובר בארגון רחב היקף, עם כ-2,500 עובדים בישראל, כ-4,000 עובדים בעולם ופעילות במיליארדים.

אחד השינויים המרכזיים שעליהם הצביע סטון הוא המעבר מתלות בתרומות כלליות למודל פעולה עסקי יותר. "הסוכנות היהודית עברה טרנספורמציה מאוד גדולה. היום היא גוף מאוד עסקי בתפיסה שלו", אמר. במקום תרומות שאינן ייעודיות, הארגון פועל כיום על בסיס תרומות ממוקדות, מתן שירותים ושיתופי פעולה עם גופים ציבוריים ועסקיים.

כך למשל, במהלך המלחמה יזמה הסוכנות תוכנית הלוואות למילואימניקים. "חברנו לבנקים, הבאנו פילנתרופיה... ועל כל דולר הפילנתרופיה הביאה עוד 21 דולר שהבנקים השקיעו", סיפר סטון. המודל אפשר יצירת פרויקטים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, במקום תוכניות מצומצמות שאינן משנות מציאות.

הדיון עבר במהירות למצב יהדות העולם, ובעיקר לדור הצעיר. סטון תיאר מציאות מורכבת שבה הזהות היהודית כבר אינה מובנת מאליה: "כדי להחליט להיות יהודי היום אתה צריך להשקיע מאמץ הרבה יותר גדול בתפוצות". לדבריו, צעירים רבים נאלצים להתמודד עם לחץ חברתי, הפגנות אנטי-ישראליות וקיטוב פוליטי.

במקביל, נרשמה ירידה חדה בחיבור הישיר לישראל. "בחמש שנים האחרונות יש ירידה של 70% בהגעה לישראל בתוכניות חינוכיות", ציין. לצד זאת, האנטישמיות הגוברת יוצרת תגובת נגד מסוימת, כאשר יותר משפחות בוחרות במסגרות יהודיות. "54% מפשעי השנאה בניו יורק, היו נגד יהודים", הוסיף. לדבריו, הבעיה אינה רק הסברה אלא עומק הקשר: "האירוע הוא לא הסברה לדעתי... הסיפור הוא החיבור בינינו לבינם. גדל דור שלם של יהודים שלא מכיר ישראלים. החיבור האמיתי קורה רק בין אנשים".

"עלייה צריכה לבוא מבחירה. לא כי הם ברחו" 

לצד ההיבט הזהותי, השיחה עסקה גם בהיבט הכלכלי. יהודים רבים בעולם מביעים עניין בהשקעות בישראל, אך נתקלים באי-ודאות. "הרבה מאוד מהיהודים האלה שואלים אותנו באופן ישיר האם להשקיע", אמר סטון. לדבריו, המדינה צריכה לקחת תפקיד אקטיבי יותר בעידוד השקעות. "כדי לגרום להם להשקיע צריך לייצר איזושהי יציבות... אני חושב שהמדינה צריכה לצאת החוצה ולהוריד סיכונים". הוא השווה זאת למודל שהוביל את צמיחת ההייטק בישראל, שבו המדינה שיתפה פעולה עם משקיעים והפחיתה סיכונים. סטון אף הציג רעיונות למודלים חדשים של השקעות, כולל סיוע לרכישת דירות בפריפריה. "גם ציונות וגם רווח", הגדיר זאת, תוך הדגשה כי ניתן לשלב בין ערך כלכלי לתרומה חברתית.

המלחמה הובילה לפגיעה קשה בעסקים קטנים, והסוכנות היהודית הרחיבה את פעילותה בתחום. "מאז ה-7 באוקטובר תמכנו ביותר מ-27 אלף עסקים קטנים במדינת ישראל", אמר סטון. במקביל, לדבריו, כ-50 אלף עסקים נסגרו בשנה האחרונה. המודל שמובילה הסוכנות כולל שלושה שלבים: מענקים מיידים, ליווי עסקי ורק לאחר מכן הלוואות. "הלוואות צריך להחזיר... זה לא המענה הראשון שאני מציע לעסקים קטנים", הסביר.

שאלת העלייה לישראל נותרת פתוחה ומורכבת. מצד אחד, האנטישמיות בעולם מתגברת, ומצד שני המצב הביטחוני בישראל מרתיע. "עלייה למדינת ישראל צריכה לבוא מבחירה. לא כי הם ברחו בגלל מה שקרה", הדגיש סטון. הסוכנות מתמקדת כיום בצפון ובדרום, עם יעד להגדיל את היקף העלייה לאזורים אלה ב-40% בשלוש השנים הקרובות. בין הכלים המרכזיים נמצאים תוכניות תעסוקה, קליטה קבוצתית וסבסוד דיור.

בסיכום השיחה קבע סטון כי מדובר בתקופה מכריעה: "אנחנו נמצאים באירוע היסטורי". לדבריו, יהדות העולם היא מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי של ישראל, לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה ערכית ואסטרטגית. עם זאת, הוא הזהיר מפני התרחקות של הדור הצעיר והדגיש את הצורך בפעולה יזומה מצד ישראל. "יהדות העולם הוא מרכיב בחוסן הלאומי של מדינת ישראל", אמר, והוסיף כי חיזוק הקשר עם הקהילות מעבר לים הוא אינטרס אסטרטגי ראשון במעלה.