בעקבות הפגיעה הקשה: טענות בערד לחסם בירוקרטי המונע הוספת ממ"דים

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

הפגיעות הישירות הלילה בערד ובדימונה מכוונות פעם נוספת את הזרקור אל בעיית המיגון הקשה בפריפריה, זאת כאשר בערד לבדה נרשמו במסגרת האירוע 115 פצועים, מהם תשעה במצב קשה, והרס רב נגרם למבנים. בעקבות זאת נשמעו הבוקר (א') לא מעט קריאות לממשלה, הן מצד גורמים פרטיים והן מצד אישי ציבור, לפעול במהירות להסרת חסמים ולעידוד מיגון ערי הפריפריה.

על רקע הפגישה הקשה הלילה בערד, שיגר היום עו"ד משה גשייד, מומחה לדיני תכנון ובנייה, פנייה דחופה לראש העירייה יאיר מעיין, להסרת בירוקרטיה בהקמת ממ"דים בעיר. במכתב, תחת הכותרת "הנחיה מיידית - מסלול מקוצר לממ"דים ומתן פתרון תכנוני לחסמי תרש"צ (תוכנית רישום שיכונים ציבוריים)", כתב גשייד כי היקף הפגיעה מחייב שינוי גישה מצד העירייה: " נדרשת פעולה מיידית, יזומה וברורה מצד הרשות המקומית".

עו"ד גשייד קורא לקדם מיידית את נושא המיגון בערד באמצעות שני צעדים אופרטיביים: קיצור הליכים והנחיה לוועדה המקומית לאשר במסלול מזורז בקשות הכוללות הוספת ממ"ד, גם כאשר הן כרוכות בתוספת זכויות בנייה; ולצד זאת, אימוץ פרשנות מקלה לתוכניות רישום שיכונים ציבוריים, שלדבריו משמשות כיום חסם ביורוקרטי לא מוצדק להוספת ממ"דים.

במכתבו הוא מציג כדוגמה מקרה ברחוב בן יאיר, המטופל על ידי משרדו, שבו בקשה להוספת מיגון נבלמת בשל פרשנות מחמירה לתרש"צ משנת 1978 והיעדר זכויות בנייה מוקנות. לטענתו, מדובר בטעות משפטית: "עמדתנו המשפטית הברורה היא כי אין בתרש"צ, בהיותה תכנית בעלת אופי רישומי-קנייני, כדי להוות חסם מהותי להוספת ממ"ד, ובוודאי שלא בנסיבות הביטחוניות הקיימות".

זירת הפגיעה בערד אמש (דוברות איחוד הצלה)

בחוות דעת משפטית שגיבש באוקטובר האחרון, לאחר פרוץ המלחמה, הוא מבהיר כי תרש"צ "אינה נועדה לשמש תכנית תכנונית המסדירה זכויות בנייה, אלא מהווה בראש ובראשונה מסמך רישומי-קנייני". עוד הוא נשען על סעיף 151(ג) לחוק התכנון והבנייה, שלפיו תוספת שטחי שירות לצורך מרחב מוגן "לא ייחשבו כסטייה מתכנית", ומדגיש כי המחוקק ביקש לאפשר הוספת מיגון גם כאשר התוכנית התקפה אינה מקנה זכויות בנייה נוספות.

לדבריו, הבעיה כיום אינה משפטית אלא יישומית: "הדין מעניק כלים ברורים לאישור ממ"דים גם במבנים ישנים. הפער כיום אינו משפטי - אלא בפרשנות וביישום בשטח". בענף מציינים כי להכרעה בסוגיה עשויה להיות משמעות רחבה, שכן היא נוגעת לאלפי נכסים ותיקים ברחבי הארץ ועשויה להשפיע על אופן בחינת בקשות לממ"דים בוועדות מקומיות נוספות.

מנכ"ל משרד השיכון לשעבר: יש לשפות יזמים בפריפריה

בתוך כך, קרא הבוקר חגי רזניק, מנכ"ל משרד השיכון והבינוי לשעבר וראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, לממשלת ישראל לפעול באופן מיידי ליצירת מנגנון שיפוי ייעודי שיאפשר התחדשות עירונית גם באזורים שבהם אין כדאיות כלכלית ליזמים.

במכתב דחוף למ"מ מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ולמנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית כתב : "יש לפעול לגיבוש והוצאה לפועל של הסכמי מסגרת ומתחמי שיפוי להתחדשות עירונית, שיאפשרו מתן שיפוי ליזמים ויגדילו את הכדאיות הכלכלית במקומות שבהם ערך הקרקע אינו מאפשר זאת - תוך חתירה לחידוש כולל של המרחב הפיזי, החברתי והקהילתי.

"מתווה זה יכול וצריך לשמש מודל לנגב כולו ואף לפריפריה הגיאוגרפית הרחבה של מדינת ישראל. בהקשר זה, מדובר בנקודת הכרעה המחייבת השלמה מיידית של עבודת המטה להקמת קרן ייעודית, שתמומן באמצעות הפרשה שנתית ממקורות הכנסות הקרקע של רשות מקרקעי ישראל , ותאפשר התחדשות וחיזוק דווקא באזורים שבהם ערך הקרקע אינו מייצר כדאיות כלכלית".