הבעלים המקורי של הקרקע העביר את מלוא זכויותיו במתנה לאימו, ו-3 שנים לאחר מכן מכר את הזכויות לרוכשת אחרת. מאוחר יותר האם העבירה חלק מזכויותיה במתנה לבעלה, שמצדו העביר אותן לבתו. ביהמ"ש המחוזי עשה סדר בבלגן
הוועדה המקומית "יישובי הברון" ערערה לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד ועדת הערר המחוזית חיפה, שקיבלה בחלקו ערר שהגישה רני צים לגבי פרויקט מגורים ומסחר בפרדיס. בית המשפט היה נחרץ בהחלטתו
חברה קבלנית התקשרה עם קבלן משנה במסגרת חוזה "פאושלי" - בו התשלום אינו לפי כמויות למדידה, ולאחר ביצוע העבודה גילתה כי עלויות הביצוע עמדו על 1.5 מלש"ח בעוד שהיא שילמה לו 11.5 מלש"ח. לטענת המזמינה הוסתרה ממנה שיטת הביצוע החסכונית ולכן הקבלן אינו זכאי למלוא התמורה. ביהמ"ש הכריע נחרצות
במסגרת העבודות להגדלת שטח דירתם, הניחו בעלי דירה בקומה הראשונה תשתית בקומת הקרקע של הבניין, כולל קירות מעטפת וממ"ד. כעבור מספר שנים, בעל הדירה בקומת הקרקע הרחיב אותה תוך סיפוח תוספת הבנייה שנבנתה ע"י השכנים, וסרב לדרישתם לתשלום. כך הכריע ביהמ"ש
חברה קבלנית שזכתה במכרז מחיר למשתכן ונדרשה לשלם אגרות בניה מלאות, דרשה החזר על מחציתן, בטענה כי מדובר בפרויקט של המדינה שמסייע לזוגות צעירים. מנהל התכנון התנגד וטען כי לא מדובר בפרויקט של המדינה וכי התביעה הוגשה בשיהוי רב. ביהמ"ש המחוזי פסק נחרצות
חוכרת קרקעות לגידול הדרים נדרשה על ידי רמ"י להשיב לה את הקרקע, לאחר שהשתנה ייעודה לשכונת מגורים. בין הצדדים נחתם הסכם השבה, שבמסגרתו קיבלה החקלאית פיצוי. אלא שאז הופתעה החוכרת לגלות כי רשות המסים רואה בכך אירוע מכירת מקרקעין שחייב במס שבח. בתגובה לערר שהגישה, היתה החלטת ועדת הערר חד משמעית
לאחר 4 שנים בהן הושכרה דירה לאותה השוכרת, החליט בעל הנכס למכור את זכויותיו בדירה בתחילת תקופת חוזה שכירות לשנה נוספת. בעלת הדירה החדשה פנתה לשוכרת, שסירבה לחתום על חוזה חדש ואף סירבה לשלם לה שכ"ד, בטענה כי החוזה כלל לא נחתם מולה. בעלת הדירה הגישה לבית המשפט תביעת פינוי וכך הוא פסק
הוועדה המקומית אישרה היתר להריסת בניין בן 4 קומות ובניית בניין חדש בן 7 קומות, באזור לגביו נקבע גובה מקסימלי של 4.5 קומות. העוררים טענו כי החלטת הוועדה אינה חוקית
הוועדה המקומית ת"א אישרה תמ"א 38 להריסת בניין בן 4 קומות והקמת בניין בן 7 קומות וקומת גג חלקית. זאת למרות שמסמך מדיניות שפרסמה הוועדה המקומית מגביל את גובה הבנייה במגרש המדובר ל-4 קומות בלבד וקומת גג חלקית. ועדת הערר פסקה בצורה נחרצת
חודשים ספורים לאחר שחתם על הסכם מתנה במסגרתו העניק לאשתו את בית המגורים, הודיע הבעל על ביטול ההסכם לעו"ד שערך את ההסכם - אך הסתיר זאת מאשתו, תוך רישום הערת אזהרה בטאבו על שם ילדיו מנישואיו הראשונים. כשנודע הדבר לאשה - תבעה את הבעל. כך פסק בית המשפט
ועדת הערר דנה בבקשת היתר שאושרה על ידי הוועדה המקומית, על אף שמגישי הבקשה חסרו תימוכין קנייניים, כלומר הוכחה ליידוע של כלל בעלי הנכסים בבניין, והסכמה של לפחות 75%. על אף שמדובר בסוגיה קניינית ולא תכנונית, קבעה הוועדה באופן נחרץ כי אין הוועדה המקומית רשאית לדון או לאשר בקשת היתר שמוגשת ללא ההסכמות הנדרשות
אם לשלושה בנים חתמה על הסכם מתנה, במסגרתו העבירה לאחד מבניה את זכויותיה בדירה ללא תמורה. לאחר יומיים היא התחרטה, לאחר שלטענתה לא הבינה את החוזה והופעל עליה לחץ. הבן טען כי האם חתמה מרצונה החופשי. בית המשפט לענייני משפחה הכריע באופן ברור
רוכשות דירה בפרויקט בר"ג חתמו עם חברת התחדשות על הסכם רכישה מותנה בקבלת היתר בנייה בתוך 8 חודשים מחתימת ההסכם. לאחר חלוף הזמן, ביטלה החברה את ההסכם, וכאשר הנפיקה היתר בשלב מאוחר יותר - נתבעה. המחוזי פסק כי יש לאכוף את ההסכם, והחברה הגישה לעליון בקשת רשות ערעור. כך הוא הכריע
ועדת הערר המחוזית מרכז דנה במקרה יוצא דופן, במסגרתו תוכנית שקודמה במשך שנים על ידי הוועדה המקומית הוד השרון, ואף אושרה להפקדה על ידי ועדת המשנה לתכנון ובניה, נדחתה לבסוף בדיון חוזר. הכרעתה היתה חדה וברורה
בעלי זכויות במתחם שדה דב בצפון מערב ת"א, עתרו בבקשה להורות לוועדה המקומית להעביר מהם את הטיפול בתוכניות, משום שחלפו 6 שנים מאז שהופקדו, והאישור לא נראה באופק. הם הסתמכו בין היתר על סעיף בחוק התכנון והבנייה. העירייה טענה כי התוכניות מורכבות וההתערבות בסמכות היא נדירה. כך הכריע ביהמ"ש
דירה בבית משותף שמוגדר כמלון דירות הוצפה במים ונגרמו לה נזקי רטיבות. הדיירים תבעו את המלון וחברת הניהול שבבעלותו, וטענו כי מקור הליקויים בחדר המכונות המהווה רכוש משותף ועליהם האחריות לתיקונים. במלון טענו כי הליקויים תוקנו והם משוחררים מאחריות. כך הכריע המפקח על רישום המקרקעין
המוכרת החליטה למכור את דירתה, נפגשה עם הקונה ואביו ואף נחתם זכרון דברים וניתן לה צ'ק דחוי על סך 5,000 שקל. אך המוכרת התחרטה וטענה כי חתמה תוך שהרוכש ואביו מנצלים את חולשתה וחוסר הבנתה. הרוכש מצידו טען כי התנהלה בחוסר תום לב. ביהמ"ש המחוזי הכריע בצורה נחרצת
נציגות בית משותף תבעה בעלי דירה שסירבו להשתתף בעלויות השיפוץ עליו החליטה האספה הכללית בבניין. הנתבעים טענו כי לא ניתן לחייבם בהוצאה וכי נדרשה הסכמה גורפת של כלל הדיירים לעבודות משום שמדובר בהשבחה ולא בתחזוקה. ביהמ"ש המחוזי הכריע באופן חד משמעי
בני זוג ביקשו לרכוש נכס מגורים, ובתום מו"מ אינטנסיבי הגיעו לנוסח מוסכם. אלא שבמעמד החתימה המוכרת חזרה בה, לטענתה כיוון שגילתה להפתעתה כי לא קיים לה פטור במס שבח. הרוכשים דרשו פיצוי בגין הפרת ההסכם. ביהמ"ש פסק בצורה נחרצת
בשכונת בתים פרטיים בשרון, חלה התנגשות בין זכויות: זכות חניה במקרקעין פרטיים של הנתבעים, לבין זיקת הנאה למעבר המוקנית לתובעים. בית המשפט היה נחרץ בפסק דינו
בין שוכרת ובעלת דירה נחתם הסכם הקובע תקופת שכירות של 8 שנים, ואופציה להארכתה ב-5 שנים נוספות, שאחריה תינתן לשוכרת אפשרות לרכוש את הנכס. יורשי הדירה טענו כי ההסכם כולל סעיפים לא חוקיים ובית המשפט קיבל טענה זו, אך האם המשמעות היא ביטול ההסכם בהכרח?
אם תבעה לפנות את בתה שהתגוררה עם בני משפחתה ביחידת דיור בביתה, מכיוון שלטענתה לא עמדה בחוזה השכירות וסרבה לשלם שכ"ד. הבת טענה כי מדובר בסכסוך משפחתי ולכן המקום לדון בו הוא ביהמ"ש לענייני משפחה. כך הכריע בית המשפט
שבוע לאחר מתן פסק דין נגדו, מכרו החייב ואשתו את דירתם לצד שלישי. לאור חשד בנוגע לאמינות הסכם המכר, הגישו הנושים בקשה לביטולו בטענה כי נחתם למראית עין במטרה "להבריח את הנכס". כך הכריע בית המשפט
שוכר של שטח אחסון קיבל אותו באיחור, שיפץ אותו בעלות של 435 אלש"ח על מנת להכשירו, ולאחר מכן קיזז העלויות משכר הדירה. המשכירה בתגובה תבעה אותו. כך הכריע המחוזי
שלוש חברות יזמיות שזכו במכרז מחיר למשתכן בהרצליה פעלו לקבלת הקלות שאפשרו את הגדלת מספר הדירות, והופתעו לגלות שכי הוועדה המקומית דורשת היטל השבחה מלא, תוך התעלמות מכך שמדובר בדירות מוזלות. לאחר שוועדת הערר פסקה לטובת היזמים, ערערה העירייה למחוזי. כך הוא הכריע
דיירים בבית משותף בבני ברק אחסנו את עגלות ילדיהם בכניסה לבניין ואף הציבו שם מצלמות. נציגות הבניין טענה מנגד כי הדבר מהווה מפגע בטיחותי וכי המצלמות פוגעות בפרטיות הדיירים. כך הכריע בית המשפט המחוזי
התובעים רכשו ב-2018 בית צמוד קרקע עם קיר וחצר משותפים לבית נוסף, וגילו רק לאחר מכן כי החצר מחולקת באופן לא שוויוני. השכנים מצידם טענו כי החלוקה מבוססת על הסכמה בת למעלה מ-50 שנה. זו ההכרעה שניתנה
כחלק מהמאמצים למכירת דירתה שבתל אביב, חתמה בעליה על הבנות מול אדם ששימש סוכן, כדי שיסייע לה. הוא רשם לטובתו הערת אזהרה בדבר הימנעות מעשיית עסקה, אך לאחר שגילתה שלא עשה את מה שהתחייב, ביקשה למחוק את ההערה. הוא מצדו הסכים לעשות זאת רק בתנאי שתשלם את "חובה" כלפיו. בית המשפט העליון הכריע
שתי חברות יזמיות בפרויקט התחדשות טענו שהוצאות בגין שכר טרחת ב"כ בעלי הדירות מהוות חלק אינטגרלי משירותי הבנייה ודרשו לנכות מס תשומות. רשות המסים סירבה. ביהמ"ש המחוזי פסק בצורה חד משמעית
לאחר הסכם למכירת קרקע חקלאית ב-222 אלש"ח, העריכה רשות המסים את שווי העסקה בכ-2.14 מיליון ש"ח, בשל הליכים מתקדמים להפשרה למגורים. רק שנתיים לאחר החתימה, ביקש המוכר לבטל את העסקה בטענה שהוטעה. ביהמ"ש המחוזי הכריע
הוועדה המחוזית אישרה את התוכנית של חמדת הגליל תוך קביעת מועד של 5 שנים לביצועה. 9 שנים לאחר מכן, הוועדה המחוזית האריכה תוקפה ב-3 שנים נוספות. המחוזי ביטל את ההארכה והיזמית ערערה לעליון
בית המשפט העליון הכריע בשאלה מהו המתווה הדיוני הראוי לתביעה כספית להשבת היטלי פיתוח בטענה בדבר פגם בחוק העזר, לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית
בית המשפט העליון הכריע בשאלת הזכאות לפיצויים עבור בעלי זכויות שרכשו קרקע בידיעה שהיא מיועדת להפקעה, והפך בפסיקתו את הכרעת המחוזי. מה ניתן ללמוד מפסק הדין?
בעלי דירה בבית משותף בן 4 קומות תבעו את שכניהם אשר התקינו את עמדת הטעינה בגין פגיעה ברכוש המשותף, וטענו כי נדרשת הסכמה של כלל בעלי הדירות. הכרעתה של המפקחת על רישום המקרקעין היתה חד משמעית
בית המשפט העליון דן בפרשה שמתגלגלת כבר מ-1983, ושהוגדרה על ידו כ"תאונה משפטית קשה", והכריע בשאלה האם במקרה שרוכש מסתמך על אישור של רשות מנהלית, במקום על מרשם המקרקעין, תעמוד לו הגנת "תקנת השוק" שנועדה למקרה של מרמה
לראשונה נדרש העליון למשמעות המונח "בית מגורים" בחוק התכנון והבניה, בסעיף המאפשר לרשות להוציא צו מנהלי להפסקת שימוש אסור. הרכב השופטים הפך את החלטת המחוזי וקבע כי יש לפרש את המונח בהתאם לשימוש בפועל ולא לפי הייעוד
בתביעה שהגישו, טענו נכדיה של בעלת נחלה חקלאית במושב, כי למעשה רק החזיקה בנאמנות את הנחלה של אביהם שהלך לעולמו, שעיבד אותה ונהג בה מנהג בעלים במשך קרוב ל-60 שנה. כך קבע בית המשפט
למרות טענות ארוכות שנים מצד השכנה על פלישה לשטחה, בעלי הדירה הצהירו בחוזה המכירה כי בנכס "אין כל פגם או מום נסתר". לאחר החתימה וכאשר החלו הרוכשים לשפץ את הנכס לצרכיהם, הופתעו לגלות כי הוגש נגדם צו מניעה. בתביעה שהגישו נגד המוכרים טענו כי הסכסוך הוסתר מהם ודרשו פיצויים על ההוצאות ועוגמת הנפש
"הלכת עקריש" שהופיעה לפני למעלה מ-60 שנה אמללה מתדיינים שנאלצו לפצל את הליכיהם לשתי ערכאות שונות - בגין אותה עילת תביעה. לאחרונה סרב ביהמ"ש המחוזי לבקשת רוכש דירה, שביקש לאכוף את הסכם המכר על המוכרת, לדון גם בתביעה הכספית אשר נמצאת בתחומו של ביהמ"ש השלום. ערעור על החלטה זו של המחוזי הוביל לפס"ד תקדימי
בעלי קרקע בנתניה מכרו מגרש לחברה יזמית, כדי שזו תקים עליו בניין וסיכמו כי גם אם התב"ע תשתנה, הבעלים לא יקבלו תמורה נוספת. אך זו שונתה באופן קיצוני ואפשרה בניית 110 יח"ד במקום 58. הבעלים דרשו תוספץ, ולאחר שנדחו - תבעו. פסק הדין של המחוזי היה חד משמעי
שני זוגות רכשו זכויות במקרקעין בשנות ה-70 מחברת נדל"ן, אך למרות זאת החברה נותרה רשומה בטאבו כבעלת הזכויות. הרוכשים לא איתרו את הסכם המכר אך הציגו אישורים אחרים המעידים על קיומה של מכירה. בחברה טענו מנגד לשיהוי כבד וכי לא נרשמה הערת אזהרה. ביהמ"ש המחוזי פסק בצורה נחרצת
בעל נכס הגיש לוועדה המקומית ולוועדת הערר בקשה לשינוי מהיתר בנייה שניתן לו, כולל בנייה על הרכוש המשותף שאינו צמוד לדירתו, ונדחה בטענה שיש להסדיר קודם את הזכויות הקנייניות ברכוש המשותף. מבקש ההיתר ערער לעליון - שהכריע בצורה חד משמעית
התובע שילם תשלום ראשון ועבר להתגורר בדירה של קרוב משפחתו, שמכר את הדירה לאחרים והעליון קבע שהם בעלי הזכויות הקנייניות בה. התובע עתר לפיצוי בגובה שווי הדירה וטען כי קרוב משפחתו הפר את אמונו. האחרון טען כי התובע התגורר בדירה 7 שנים בלי לשלם שכירות. ביהמ"ש המחוזי פסק באופן נחרץ
לאחר שנכרת הסכם מכר בין הרוכשים למוכרים, במסגרתו העבירו הרוכשים כרבע מהתמורה, נמלכו המוכרים בדעתם לאור גילם המופלג ומצבם הרפואי. הקונים טענו כי הסיבה שהמוכרים חזרו בהם טמונה ברצון ילדיהם שהתנגדו בתוקף לעסקה. ביהמ"ש המחוזי פסק בצורה נחרצת
כאשר אנו מוכרים דירת מגורים שבה זכויות בנייה לא מנוצלות, עורכת רשות המיסים הפרדה רעיונית בין הסכום ששולם עבור דירת המגורים הנחשבת "דירה מזכה" ובין זכויות הבנייה שעבורן נגבה מס שבח מלא של עד 47%. מוכרי בית מגורים על מגרש ב-4 מיליון שקלים גילו כי רק 2 מיליון שקלים מהעסקה מוכרים כדירה ועררו. הכרעת הוועדה הייתה חד משמעית
בעלת דירה בבית משותף בת"א חתמה מול הקבלן על נספח שבו הוסכם שלדירתה יוצמדו כל זכויות הבנייה העתידיות על שטח גג הבניין שמעל הדירה, גם ללא הסכמת שאר בעלי הדירות, ופנתה לקבלת פס"ד הצהרתי לפיו היא בעלת הזכויות הבלעדית בשטח. שכניה טענו מנגד כי הגג הוא חלק מהרכוש המשותף. ביהמ"ש הכריע באופן נחרץ
האם עסקת מתנה יכולה להתממש ללא הוכחות ממשיות לקיומה? כלה טענה כי הדירה שרשומה על שם אבי בעלה לשעבר, בה המשיכה להתגורר גם אחרי גירושיה, ניתנה לה ולגרוש שלה במתנה ונרשמה על שם חמה משיקולי מס. החם טען כי אין לה הסכם שכירות ודרש לפנותה. בית הדין לענייני משפחה פסק באופן נחרץ
חברה יזמית שהקימה בניין בבית שמש, התקשרה עם בעל עניין למכירת מספר דירות להן הוצמדו מרבית המחסנים שבבניין. כעבור שנתיים הרוכש מכר 11 מהמחסנים לצד ג', שתבע שייקבע שהוא בעל זכויות החכירה במחסנים שרכש. בית המשפט המחוזי דחה אותו והוא ערער לעליון - שפסק באופן חד משמעי
אדם מכר לחברה לזכויות חכירה במקרקעין תמורת כ-300 אלף דולר, וכעבור עשור טען כי התמורה האמיתית הייתה אחרת, אך פוצלה לשני הסכמים משיקולי מס, ודרש לבטל את שני ההסכמים - הגלוי והנסתר. בית המשפט קיבל את בקשתו: "לא ניתן להכשיר את אי החוקיות החמורה בה נגועה ההתקשרות כולה"
בערר שהוגש נגד ועדת המשנה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בת ים, טענו בין היתר בעלי זכויות בפרויקט כי ההחלטה לאשר את הבנייה נקבעה בניגוד לעמדת מהנדסת העיר ותוך פגיעה בקניינם. החלטת ועדת הערר המחוזית הייתה נוקבת וחד משמעית
