רוכשת דירה שהתקשרה עם מתווכים רכשה לבסוף את הנכס ישירות מהמוכרים, לאחר שתקופת הבלעדיות הסתיימה, וחויבה בדמי תיווך של 2% בתוספת מע"מ. המתווכים דרשו ממנה גם פיצוי נוסף של 3% ממחיר העסקה, בהתאם להסכם שעליו חתמה. בית המשפט נדרש להכריע האם הסעיף מחייב, או שמדובר בדרישה החורגת מהסביר
בעל דירה ביקש למכור אותה ב-17 מיליון שקל והתקשר עם מתווכות, אך נמנע מלחתום מולן על הסכם וטען כי אינו חייב בתשלום דמי תיווך. המתווכות טענו כי הסתיר מפניהן את מועד חתימת הסכם המכר, וכי מדובר במקרה חריג המחייב ויתור על דרישת הכתב. ביהמ"ש הכריע באופן חד משמעי
מתווך דרש מבעל נכס לשלם לו דמי תיווך בסך למעלה מ-200 אלף ש"ח לאחר שמכר אותה שלא באמצעותו ביותר מ-6 מיליון שקלים, למרות שאחיו הוא זה שחתם על ההסכם שהעניק לו בלעדיות. לאחר פסיקה ראשונה לטובת המתווך, הגיע התיק לבית המשפט העליון שפסק בצורה חד משמעית
בית המשפט קבע: משלא נחתם הסכם מכר עם אותו רוכש, הסכם התיווך הגיע לסיומו • בהתאם לחוק המתווכים – על כל מתווך להחתים את הלקוח על הסכם הזמנת שירותי תיווך
