search

תקנות הארנונה לעסקים בזמן משבר הקורונה: לא מדובר בהכרח בפטור גורף לכל עסק

ההחלטה על מתן הפטור העלתה שאלות רבות בקרב בעלי העסקים, ומחייבת הבהרה: הפטור לא יכלול את כל העסקים, ולא בהכרח יזכה אותם בפטור מלא על שלושת החודשים המדוברים בתקנות

×ש××× ×ת ×רנ×× ×. ×פ××ר ××× × ××רף - ××× ×××× ×©×××× ××× (ש××רס××ק)

שר הפנים חתם לאחרונה על התקנות המאפשרות מתן פטור חלקי מארנונה לעסקים, זאת על רקע משבר הקורונה. הכוונה טובה, אך בחינת התקנות מלמדת שלא מדובר בפטור גורף מתשלומי ארנונה לתקופה של שלושה חודשים, שלא מדובר בפטור שיחול על כל הנכסים ושלרשויות המקומיות ניתנה הסמכות להחליט על אופן יישום הפטור. נעשה כאן סדר בדברים, כדי לאפשר לכל בעל עסק להבין אם הוא זכאי לפטור וכיצד יקבל אותו.

המתווה העיקרי שנקבע כולל פטור גורף מארנונה לתקופה של שלושה חודשים, ממרץ עד מאי, למרבית הסקטורים במשק. מנגד תעביר הממשלה לרשויות המקומיות מענק, ובסייג שרשויות איתנות יזכו להחזר בשיעור של 92%

זעקותיהם של מחזיקי הנכסים ביחס לעול תשלומי הארנונה שעימו הם מתמודדים בתקופה זו נשמעות היטב במרכז השלטון המקומי, במשרד הפנים ובמשרד האוצר, שחברו יחדיו כדי לספק מענה ראוי. המתווה העיקרי שנקבע כולל פטור גורף מארנונה לתקופה של שלושה חודשים, ממרץ עד מאי, למרבית הסקטורים במשק. מנגד תעביר הממשלה לרשויות המקומיות מענק, ובסייג שרשויות איתנות יזכו להחזר בשיעור של 92%.

חלק מהרשויות המקומיות התקוממו כנגד הענקת הפטור לתקופה מרוכזת של שלושה חודשים, תוך חשש שלצד הירידה המיידית בהכנסות יתעכב המענק ממשרד האוצר, דבר שישפיע משמעותית על תפקודן. פטור מארנונה לתקופה של שלושה חודשים משקף 25% מהארנונה השנתית, וחלק מהרשויות הציעו שסכום הפטור יופחת באופן יחסי מיתרת החודשים שנותרו לתשלום בשנת 2020. 

בעלי העסקים זקוקים להנחה מלאה ומיידית כמו אוויר לנשימה

גם בקשות הרשויות נפלו על אוזניים קשובות בחלונות הגבוהים, כך מתברר – אך לא בטוח שלטובה, בנוגע לבעלי העסקים עצמם, לכל הפחות: ביום 21.4.2020 חתם שר הפנים על תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)(תיקון מס' 2), התש"ף – 2020, שאותן נכנֶה - תקנות ההנחה מארנונה לתקופת הקורונה. 

רשויות מקומיות יהיו רשאיות לקבוע שבמקום הענקת הנחה גורפת לתקופה של שלושה חודשים, תוענק הנחה של 25% מחיוב הארנונה השנתי. יישום שכזה פחות יעזור לעסקים

ראשית, התקנות קבעו את תקופת הפטור מארנונה בשיעור של 100%, למי שמחזיק בנכס מיום 1.3.2020 ועד ליום 31.5.2020. שנית, נקבע שבתוך עשרה ימים מיום פרסום התקנות, רשויות מקומיות יהיו רשאיות לקבוע שבמקום הענקת הנחה גורפת לתקופה של שלושה חודשים, תוענק הנחה של 25% מחיוב הארנונה השנתי, הנחה שתופחת מיתרת חיובי הארנונה לשנת 2020. יישום שכזה פחות יעזור לעסקים, שגם כך נקלעו למצב כלכלי קשה וזקוקים להנחה מלאה ומיידית לתקופת התארגנות, ממש כמו אוויר לנשימה. 

נזכיר כי בתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג - 1993 נקבע כי לרשויות המקומיות יש זכות להחליט אם להעניק פטור מארנונה ל"נכס ריק" לתקופה של 6 עד 36 חודשים. רשויות מקומיות רבות הסתפקו בהענקת הפטור לשישה חודשים בלבד, ויש רשויות שהחליטו שלא להעניק כלל את הפטור. מטעם זה ניתן לצפות שגם כעת חלק מהרשויות המקומיות לא יעניקו פטור גורף לשלושה חודשים, כל אחת מטעמיה. 

עוד נציין כי בתקנות ההנחה מארנונה לתקופת הקורונה נקבע סייג נוסף למתן הפטור - לנכסים המוגדרים כ"נכסים אחרים", קרי אותם נכסים שאינם עונים על אף אחת מההגדרות שנקבעו בתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז – 2007. "נכסים אחרים" הם אותם נכסים שלא נעשה בהם אחד מהשימושים הבאים: מגורים, משרד שירותים ומסחר, בנקים וחברות ביטוח, תעשייה, בתי מלון, בית מלאכה, אדמה חקלאית, קרקע תפוסה, חניונים, מבנה חקלאי ומערכת סולארית. 

לעניין "נכסים אחרים" נקבע בתקנות ההנחה מארנונה לתקופת הקורונה, שלא יינתן להם פטור אוטומטי מארנונה, אלא רק לאחר שלגזבר הרשות המקומית תוגש חוות דעתו של היועץ המשפטי לרשות המקומית

חיוב ארנונה לפי סיווג של "נכסים אחרים" הוא חריג, וברוב צווי הארנונה התעריף של סיווג זה גבוה. לעניין "נכסים אחרים" נקבע בתקנות ההנחה מארנונה לתקופת הקורונה, שלא יינתן להם פטור אוטומטי מארנונה, אלא רק לאחר שלגזבר הרשות המקומית תוגש חוות דעתו של היועץ המשפטי לרשות המקומית, שימצא שהפעילות בנכס מנויה על השימושים שפורטו בתקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש – הגבלות פעילות), התש"ף  - 2020, ואשר לגביהם לא היה ניתן לפעול בנכס למשך תקופה העולה על 21 ימים. 

המסקנה ברורה: הפטור מארנונה אינו גורף ולא יוענק לכל שימוש

אם כן, בתקנות החדשות נקבעו הסייגים ביחס לנכסים שבגין השימוש שנעשה בהם לא יוענק הפטור מארנונה. הנכסים הללו הם מבני מגורים, אדמה חקלאית ומבנה חקלאי, בנקים וחברות ביטוח, מערכות סולאריות הממוקמות על גג הנכס וקרקע תפוסה המשמשת מערכות סולאריות, מקום למכירת מזון, בית מרקחת, חנות אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה הוא מכירת מוצרי היגיינה וכן מעבדות לתיקון מוצרי תקשורת ומחשבים. 

כמו כן, הוחרגו נכסים המוחזקים על ידי המדינה, על ידי גוף מתוקצב או על ידי תאגיד בריאות, חברה ממשלתית, תאגיד מים וביוב, על ידי תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, על ידי נכס שקיבל פטור לפי פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פיטורין), 1938, על ידי אגודה או מוסד שמטרתם לספק עזרה רפואית ולהחזיק בית חולים, וכן על ידי בית הבראה, מרפאות, קליניקות או מוסדות להשכלה גבוהה הנהנים מפטור מארנונה. בפקודה הנ"ל נכללים גם בניין שנהרס או שניזק במידה שאינו ראוי לשימוש ואין משתמשים בו, וכן נכס ריק. 

הרציונל שלא להעניק את הפטור מארנונה לנכסים ו/או השימושים הנ"ל נעוץ בהנאה שהמחזיקים בהם הפיקו או יכלו להפיק מהשימוש בנכסים, למרות או מגבלות תקנות החירום ו/או העובדה שגם כך הם זכאים לפטור/להנחות מכוח הדין.

שר הפנים הוסיף וקבע שאין צורך להגיש בקשה כדי לקבל את ההנחה. כמו כן, נקבע שאין לראות בפטור שנקבע מכוח תקנות ההנחה לתקופת הקורונה כהנחה שיש בה כדי לבוא במקום ו/או לבטל הנחות ו/או פטורים אחרים שגם כך מגיעים מכוח הדין. בכלל זה, גם לא תחול המגבלה שההנחה חלה רק ביחס לנכס אחד בלבד לנישום, קרי לא יחול הסייג למתן ההנחה למספר נכסים, סניפים של נישום, אם הוא עומד בשאר תנאי התקנות. 

התקנות מלמדות שהפטור חל גם על שימוש משרדי, ללא צורך לעמוד במבחני משנה, ובכלל זה מבחן פתיחת שערי העסק. כמו כן, בעל עסק שיש לו כמה נכסים (סניפים) יהא זכאי להנחה בגין כל נכס שבחזקתו

גם לסוגיית הפטור מארנונה לשימוש משרדי נידָרש כאן: התקנות מלמדות שהפטור חל גם על שימוש משרדי, ובכלל זה משרדי עו"ד, רואי חשבון, אדריכלים וכו'. כל אלה זכאים לפטור מארנונה וללא צורך שיעמדו במבחני משנה, ובכלל זה מבחן פתיחת שערי העסק. כמו כן, בעל עסק שיש לו כמה נכסים (סניפים) יהא זכאי להנחה בגין כל נכס שבחזקתו וללא הגבלה לנכס אחד בלבד. 

לסיכום, המשק נמצא בתקופה קשה, כזו שלא הייתה כמוה כמעט 100 שנה, ואשר יש לקוות שהסתיימה ולא תחזור. בתקופה שכזו ראוי שכולם יתגייסו לסייע כדי להחזיר את המשק לשגשוג כלכלי, תחת דקדוקי עניות במניעת האפשרות מעסק כזה או אחר "ליהנות" מההקלות שהדין מאפשר. משק חזק יאפשר להחזיר את מקומות הפרנסה לאזרחים, יאפשר יציבות לעסקים ויבטיח הכנסות ראויות לרשויות המקומיות. 

הכותב הינו שותף וראש מחלקת מיסוי מוניציפאלי במשרד נתן מאיר ושות'.

רוצים לדעת יותר על מרכיב המס בעסקאות מקרקעין - שהולך ונעשה משמעותי יותר ויותר בשנים האחרונות? רוצים להתעדכן בשינויים החשובים בתחום? הצטרפו עכשיו לקורס מיסוי נדל"ן של מרכז הנדל"ן - קורס Online עם אנשי המקצוע המובילים בתחום! להרשמה לחצו כאן

  • © כל הזכויות שמורות