50 ק"מ של הגבלות בנייה: תוכנית "צינור אברהם" להעברת מים לירדן מתקדמת

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

מוסדות התכנון מקדמים בימים אלה תוכנית לתשתית שתאפשר העברת מים מישראל לממלכת ירדן, בהתאם להסכמים בין המדינות. ואולם קידומה של תוכנית זו צפוי להביא כבר כעת להגבלות בנייה משמעותיות בשטחים נרחבים בצפון הארץ, כך נודע ל" מרכז הנדל"ן ". התוכנית - תת"ל 143 א', קובעת את התוואי להנחתו של "צינור אברהם", אשר נפרש מהמוביל הארצי באזור כפר יהושע ועד לגבול הירדני, באזור בקעת בית שאן. בין היתר חוף הצינור דרך אזור עפולה ובית שאן ומגיע עד לנהר הירדן. עד להשלמת התכנון נודע כי יוטלו מגבלות על היתרי בנייה ועבודות בתחום התוואי.

מצגת של רשות המים על "צינור אברהם"

מדובר במהלך בעל משמעות כאשר התוכנית חולקה למספר מקטעים. בין היתר מדובר במקטע שבין אזור כפר יהושע לעפולה, מקטע באזור העיר עפולה, המשך מעפולה לכיוון בית שאן ומקטע נוסף מבית שאן מזרחה לעבר נהר הירדן. מטרת החלוקה היא לאפשר את קידום התשתית לאורך תוואי ארוך, החוצה אזורים בעלי מאפיינים שונים, כשטחים פתוחים וחקלאיים לצד אזורים עירוניים ותשתיות קיימות.

במסגרת התוכנית המקודמת, המועצה הארצית פרסמה ביולי האחרון מגבלות מכוח סעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבנייה. המשמעות היא שבתחום שעליו חלה ההודעה לא ניתן יהיה לקדם באופן חופשי היתרי בנייה, שימושים ועבודות העלולים לסכל את הקמת התשתית המתוכננת. מדובר בכלי תכנוני המאפשר למדינה למעשה "לשמור" את התוואי בזמן הכנת התוכנית, ולמנוע מצב שיאושרו בו מבנים או עבודות שיקשו בעתיד על הנחת התשתית.

ממסמכי התוכנית עולה כי קידום צינור אברהם צפוי להטיל מגבלות בנייה לאורך רצועה תכנונית ברוחב של עד 100 מטר ובאורך של כ־50 ק"מ, מהחיבור למוביל הארצי באזור כפר יהושע ועד גשר שייח' חוסיין (כ-10 ק"מ מזרחית לבית שאן, סמוך לקיבוץ מעוז חיים). התוואי עובר ברובו בשטחים חקלאיים: מדרום למסילת העמק בין כפר יהושע לעפולה, מדרום לעפולה, מצפון לכביש 71 בדרך לבית שאן, מצפון לבית שאן ומשם לאורך כביש 71 עד הגבול עם ירדן.

בתחום הרצועה לא ניתן יהיה לקבל כלל היתרי בנייה או לבצע עבודות ללא אישור מתכננת הוות"ל. עם זאת, במקומות שבהם קיימות זכויות בנייה נעשה ניסיון לצמצם את הקו הכחול. כמו כן נקבעו מספר חריגים, ובהם שימושים כגון עבודות תחזוקה ושדרוג של תשתיות ודרכים קיימות וכן עבודות נוספות שלא פוגעות באפשרות לממש בעתיד את תוכנית המים.

לפי רשות המים, כבר כיום ישראל מספקת מים לממלכה בהתאם להסכם השלום, והמערכת החדשה נועדה לאפשר בעתיד הגדלה משמעותית של הכמויות, לפני שיווצר קושי להקים תשתית ארצית כזו – בין היתר בהתחשב בכך שאזורי הבנייה והפיתוח הולכים ומתרחבים. מכאן שהתכנון המקודם נועד בין היתר לשמור על "מסדרון תכנוני" -שאמור למנוע מצב שבו בעוד שנים לא ניתן יהיה להעביר בו קווי מים חדשים.

המים - רכיב משמעותי ביחסי ישראל וירדן

ירדן היא אחת המדינות העניות בעולם במים, ואספקת מים מישראל מהווה במשך שנים רכיב משמעותי ביחסים בין המדינות, כך שמאחורי הדיונים התכנוניים עומדת סוגיה רחבה בהרבה: מערכת היחסים בין ישראל לירדן בתחום המים.

יוצא אם כך שבישראל מקודמים שני פרויקטי מים גדולים, שאמורים להתחבר למערכת אחת שתאפשר הגדלה משמעותית של אספקת המים מישראל לירדן. הראשון הוא מתקן ההתפלה בעמק חפר - שנועד לחבר את מתקן ההתפלה החדש למערכת המים הארצית, למתקן כבר פורסם מכרז להקמה. השני, הוא מערכת הולכת מים הנקראת "צינור אברהם" – שנועד להוביל את המים מזרחה לכיוון עמק יזרעאל, בית שאן והגבול עם ירדן.

הצורך ב"צינור אברהם" נובע בין היתר, מהגדלת מתקן ההתפלה המתוכנן בעמק חפר. המתקן, תוכנן בתחילה לכושר ייצור של כ־200 מיליון מ"ק בשנה, אך צפוי להגיע בפועל לכושר של כ־400 מיליון מ"ק בשנה (זאת בתמורה ל־600 מגה־ואט חשמל סולארי מירדן), לצורך כך, לא די בהקמת המתקן עצמו ונדרשת גם מערכת צינורות בעלת קיבולת גבוהה שתקלוט את כמויות המים ותאפשר להזרים אותן למערכת הארצית וליעדים נוספים.

למרות שברשות המים מסבירים שהפרויקט לא מיועד רק לאספקת מים לירדן, ונועד גם לאפשר גמישות רבה יותר בהעברת מים בין אזורים שונים בארץ, הרי שאספקת המים לירדן היא אחד היעדים המרכזיים שמערכת ההולכה אמורה לאפשר.

במסגרת העבודה המקדמית לפרויקט נבחנו שלוש חלופות עיקריות להולכת המים מהמערכת הארצית לירדן. החלופה הראשונה התבססה על הכנרת - ממנה מספקת ישראל מים לירדן גם כיום. החלופה השנייה היא "ציר העמקים" – צינור אברהם, שיוליך את המים דרך עמק יזרעאל ועמק חרוד עד לנקודת המסירה בגשר שייח' חוסיין. החלופה השלישית משלבת בין השתיים, כך שאספקת המים לירדן תחולק בין ציר העמקים לבין הכנרת. ברשות המים בחנו את החלופות לפי שורה של שיקולים, ובהם עלויות ההקמה, תוך קביעה שהפרויקט לא יושת על הצרכן הישראלי ולא יביא להעלאת תעריף המים. כמו-כן בטוחות פיננסיות, מורכבות התכנון והביצוע, שליטה וניהול של אספקת המים והשלכות על היחסים האזוריים. במישור הסביבתי נבחנו בין היתר צריכת האנרגיה בכל אחת מהחלופות, השלכותיה על זיהום האוויר והשפעת החלופות על מאזן המים בכנרת.

מאיפה יישאבו המים?

השאלה הגדולה שעולה בתכנון היא לאן יגיעו המים המותפלים ומהיכן הירדנים ישאבו את המים? המהלך שמקודם מעלה סוגיה גדולה יותר הנוגעת למשק המים הישראלי, שכן הרחבת אספקת המים לירדן מחייבת את ישראל להבטיח לאורך זמן גם מקורות מים בהיקף שיאפשר לספק את צורכי המשק בישראל.

מכאן שהסוגיה התכנונית עשויה לעורר שאלה בעלת משמעות לאומית ואזורית: כמה מים תצטרך ישראל לייצר בשנים הקרובות, וכמה מהם מיועדים לא רק לצריכה בישראל – אלא גם להתחייבויותיה כלפי שכנותיה.