"מס רכוש ראה בניינים שנפל להם אגף שלם ואומר 'נשאיר אותם ככה'. זה פשוט לא הגיוני"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

מתן דיל, ראש עיריית רחובות, הגיע לפודקאסט החזית העירונית של מרכז הנדל"ן , ושוחח עם עורך מרכז הנדל"ן נמרוד בוסו. על אף שהשיחה התקיימה לפני פרוץ "שאגת הארי", עסק חלק נרחב ממנה בהשלכות מבצע "עם כלביא" במהלכו ספגה העיר 3 פגיעות ישירות, ובסחבת של הליכי השיקום שמקודמים באיטיות רבה על ידי המדינה. עוד שוחחו על תוכנית המתאר הראשונה של העיר, על שכונת הענק "רובע קדם", על פרויקט הפינוי־בינוי הגדול במדינה בקריית משה, על מהפכת התחבורה שכוללת מטרו ו־BRT - וגם על ההתמודדות עם פגיעת הטילים בעיר והמאבק הביורוקרטי לשיקום מהיר. 

לצפייה: 

להאזנה: 

על אף שכאמור השיחה התקיימה מספר ימים לפני פרוץ "שאגת הארי", דבריו של דיל לגבי הפגיעות שספגה העיר הן, למרבה הצער, רלוונטיות מאד גם בימים אלה שבהם ממשיך העורף הישראלי לספוג פגיעות ואלפי תביעות נזק מוגשות לקרן הפיצויים של מס רכוש.

לדבר דיל, "אנחנו פינינו 150 דיירים לאחר ש-800 דירות ניזוקו. זה אירוע דרמטי. הגעתי לזירה והסתכלתי על ההרס מסביב. כולנו ראינו את זה בתמונות בטלוויזיה, אבל כשאתה רואה את זה במציאות, איזה הרס היקפי טיל אחד מייצר, זה פשוט משהו שהעין לא מסוגלת להכיל ולהבין. מרכז העיר ספג פגיעה אחת ועוד שניים במכון ויצמן.

לדברי דיל, כלל גורמי ההצלה תפקדו באותו יום באופן יוצא מהכלל: "גם הגופים העירוניים, גם פיקוד העורף והמשטרה וכל מי שהיה לצידנו. האירוע נוהל בצורה מדהימה. לצערנו היו גם אבדות בנפש. הכל התנהל בצורה מאוד מאוד מקצועית, מאוד אחראית, מאוד מאוד נכונה בגלל התרגול שעברנו. אני גם הייתי ראש העיר שפינה הכי מהר לבתי מלון. לקחתי אחריות ואמרתי העוגן המרכזי שלך כתושב זו אותה כרית בלילה. אם איבדת את הבית שלך בערב מאוד מאוד קשה, אז קודם כל שתהיה לך כרית לישון ושתהיה לך קורת גג כמו שצריך".

עם זאת, כאשר עבר דיל לדבר על מהלכי שיקום ההרס בעקבות אותה פגיעה, הפך הטון כלפי רשויות המדינה להרבה יותר ביקורתי. לדבריו, "הייתה הזדמנות פז ברחובות. היות ולא אישרנו עדיין את ותמ"ל 2048 למרכז העיר, אז הרחבתי את הוותמ"ל גם לחלק של המתחם של ההרס ואמרתי להם 'תראו הזדמנות נפלאה, בואו נעשה פה ותמ"ל מהיר, נשקם את כל האזור ונבנה אותו מחדש'. ביקשתי ממס רכוש שיסתכלו על הדירות שניזוקו, שאי אפשר לשקם אותן. אמרתי להם 'תכניסו את היד לכיס, בואו נכניס כסף לתוך הפרויקט הזה בשווי של הדירות שנהרסו, ואז נוכל לייצר באמת היקף דירות שהוא לא חסר פרופורציה לאותו מתחם'".

אלא שלדברי דיל, זה לא קרה: "מס הרכוש מתווכח איתנו על כל דירה ודירה. דירות שאי אפשר לשקם אותן. אתה רואה בניינים שירד להם אגף שלם ואומר נשאיר אותם בצורה כזאת. זה פשוט לא הגיוני".

"העיר לא הייתה מתוכננת"

דיל, בן 43, הגיע ללשכת ראש העיר לאחר קריירה ארוכה בתוך העירייה עצמה. לדבריו, כמעט כל חייו המקצועיים עברו במערכת המוניציפלית. "אני כבר 17-18 שנים בעיריית רחובות. נכנסתי בגיל 26 אחרי שסיימתי לימודי משפטים והתמודדתי למועצת העיר. למעשה כל החיים המקצועיים שלי הם בעירייה", הוא מספר.

לדבריו, אחת המסקנות המרכזיות שאליהן הגיע לפני כניסתו לתפקיד היא שהעיר פעלה במשך שנים רבות ללא תכנון מסודר. "הדבר המרכזי שאיתו באתי זה תכנון. בתפיסה שלי עיריית רחובות לא הייתה מתוכננת. הרבה פעולות נעשו 'מהבטן' ולא מתוך תהליך מקצועי. היום אנחנו מכניסים את העיר למסלולים של תכנון".  הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא קידום תוכנית המתאר הראשונה בתולדות העיר. "פתאום מסתכלים על התמונה המלאה - לאן העיר צועדת ולאן אנחנו רוצים להוביל אותה", הוא אומר. לדבריו, היעד השאפתני הוא לאשר את התוכנית בתוך כשנתיים.

אחד הפרויקטים המשמעותיים שעליהם מצביע דיל הוא רובע קדם - שכונה חדשה במזרח העיר שתכלול כ-8,400 יחידות דיור וכ-500 אלף מ"ר של מסחר ותעסוקה. "זה פרויקט מאוד שאפתני", הוא אומר. "אנחנו יודעים שהיום הולכים לכיוון של עירוב שימושים , ולכן כבר בתכנון שילבנו מסחר ותעסוקה לצד מגורים". לדבריו, העירייה מבקשת גם להפוך את השכונה למובילה בתחום הקיימות. אחד המהלכים הבולטים הוא מערכת אשפה פנאומטית שתעביר את הפסולת בצנרת תת-קרקעית אל מחוץ לשכונה. "החלטנו שהרובע יהיה ירוק באמת, לא רק כסיסמה. מערכת האשפה תהיה פנאומטית, יהיו פתרונות אנרגיה ודרישות סביבתיות גם מהיזמים הפרטיים", הוא מסביר. מרבית הקרקע בשכונה נמצאת בבעלות פרטית, דבר שלדבריו עשוי דווקא להאיץ את הבנייה. "אנחנו כבר רואים ביקושים. ברגע שנתחיל במגרשים הראשונים, השכונה הזאת תתממש בצורה יחסית מהירה". 

אך הפרויקט המשמעותי ביותר בעיר הוא ללא ספק ההתחדשות העירונית בשכונת קריית משה - תוכנית פינוי-בינוי שמגדילה את מספר הדירות מכ-1,400 לכ-10,000. "זה פרויקט לאומי", אומר דיל. "למיטב ידיעתי זאת תוכנית הפינוי-בינוי הגדולה בישראל". לדבריו, הדרך לאישור התוכנית הייתה ארוכה ומורכבת, בעיקר בגלל חוסר אמון של התושבים. "לקח הרבה זמן עד שהיא התקדמה. היו הרבה הבטחות בעבר, וזה יצר תסכול אצל התושבים", הוא אומר.

כדי לשנות את המצב, החל דיל להגיע לשכונה באופן קבוע. "בתחילת הקדנציה החלטתי להגיע לשכונה כל חודש, להיפגש עם הנציגויות, עם התושבים ועם היזמים, ולפתור בעיות. גם כדי לחזק את האמון וגם כדי לשחרר צווארי בקבוק". לדבריו, התהליך כבר החל בפועל: "נהרסו שני בניינים ויש עוד כ-20 שנמצאים בהליכי הריסה ובנייה". 

לצד ההיבטים הפיזיים, דיל מדגיש את האתגר החברתי הגדול בשכונה, שנחשבה במשך שנים לאחת החלשות בעיר. " התחדשות עירונית היא קודם כל קהילה. קל לדבר על מספר היתרי בנייה, אבל צריך לדבר קודם על האנשים", הוא אומר. לדבריו, העירייה פועלת יחד עם התושבים באמצעות מנהלת קהילתית. "זה תהליך חברתי. כשעושים אותו יד ביד עם התושבים ומספרים להם את הסיפור בתמונה מלאה - הדברים עוברים הרבה יותר נכון". עם זאת, הוא מודה כי מדובר בתהליך ארוך. "אני תמיד אומר לתושבים: אנחנו יוצאים לפרויקט של עשר שנים. השכונה תהיה אתר בנייה תקופה ארוכה". 

תחום נוסף שבו צפויה העיר לעבור שינוי דרמטי הוא התחבורה. לדברי דיל, ברחובות מתוכננות ארבע תחנות מטרו לאורך רחוב הרצל, הציר המרכזי של העיר. "זה גיים-צ'יינג'ר עירוני", הוא אומר. בנוסף, מתקדמות עבודות הקו הכחול של מערכת BRT שתחבר בין רחובות לתל אביב. "משרד התחבורה מתחייב שהאוטובוסים ייסעו ביוני 2028", הוא מציין. במקביל, העירייה כבר מתאימה את מדיניות החניה למציאות החדשה. "אנחנו מורידים את תקני החניה. אי אפשר לבנות בצפיפות גבוהה ולשפר תחבורה ציבורית ולהשאיר את התקנים הישנים. יש מקומות שבהם נרד אפילו לפחות מחניה אחת לדירה". 

לסיום, דיל מבקש להעביר מסר ליזמים ולחברות שמחפשות מקום להקים בו פעילות חדשה. "בסוף מנכ"ל שבוחר איפה להקים משרד מסתכל איפה העובדים שלו ירצו לגור", הוא אומר. "רחובות היא קודם כל בית. עיר עם אוכלוסייה מגוונת ואיכות חיים גבוהה".