ביהמ"ש: יזמית תמ"א הפעילה "איש קש" שתבע דיירים שסרבו לחתום עמה על הסכם

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

חברת "מנור נדל"ן" בבעלות יוסי מימון השתמשה ב"איש קש" מטעמה על מנת לתבוע דיירים שסרבו לחתום עמה על הסכם לקידום פרויקט התחדשות עירונית – וכך הפעילה עליהם לחץ. כך עולה מפסק דין שניתן לפני כשבוע על ידי בית משפט השלום בתל אביב. בפסק דינה דחתה השופטת עדי ניר בנימיני את תביעתה של "רונן בר אחזקות בע"מ" נגד ארבעה בעלי דירות בשכונת רמת החייל בתל אביב, וחייבה אותה בהוצאות משפט מוגדלות בסך של 295 אלף ש"ח בשל שימוש לרעה בהליכי משפט.

"במהלך חקירתו הנגדית של נציג התובעת, מר רונן בר, עלה באופן מובהק, חריג וחד משמעי, כי התובענה לא נועדה לשרת את עילותיה המוצהרות, כי לנציג התובעת אין כל עניין בעילות התביעה, אין לו ידיעה אישית על עובדות התביעה ועובדות תצהירו, ותכליתה אחת - הפעלת לחץ על הנתבעים לחתום על הסכם התמ"א עם יזם ספציפי, כאשר מי שיחתום על ההסכם - יוסר מההליך", נכתב בפסק הדין. "עוד בוסס באופן חד משמעי כי מי שעומד מאחורי התביעה הוא אותו יזם תמ"א, כי הוא זה שיזם את הגשת התביעה ו'גייס' את התובעת לצורך כך, הוא זה שמשלם את שכר טרחת בא כוח התובעת, והתובעת משמשת כ'כלי' להגשת תביעה שתכליתה הפעלת לחץ לקידום אינטרס אחר".

לפסק הדין של בימ"ש השלום 

פסק הדין ניתן בתביעה שהגישה חברת רונן בר אחזקות בע"מ נגד שישה דיירים המחזיקים יחד ב-4 דירות בבית משותף שבו מקודם פרויקט תמ"א 38 ברחוב עולי הגרדום בשכונת רמת החייל בתל אביב. במהלך ההליך התברר כי התביעה הוגשה רק נגד דיירים שסירבו לחתום על הסכם תמ"א 38 עם יזם ספציפי, אשר מימן בפועל את ניהול התביעה התובעת.

מתוך פסק הדין: "במהלך חקירתו הנגדית של נציג התובעת, מר רונן בר, עלה באופן מובהק, חריג וחד משמעי, כי התובענה לא נועדה לשרת את עילותיה המוצהרות... ותכליתה אחת - הפעלת לחץ על הנתבעים לחתום על הסכם התמ"א עם יזם ספציפי, כאשר מי שיחתום על ההסכם - יוסר מההליך. עוד בוסס באופן חד משמעי כי מי שעומד מאחורי התביעה הוא אותו יזם תמ"א, כי הוא זה שיזם את הגשת התביעה ו'גייס' את התובעת לצורך כך, הוא זה שמשלם את שכר טרחת בא כוח התובעת, והתובעת משמשת כ'כלי' להגשת תביעה שתכליתה הפעלת לחץ לקידום אינטרס אחר".

התובעת רונן בר אחזקות החזיקה ביחידה מסחרית ריקה בקומת הקרקע בבית משותף ברחוב. בתביעתה דרשה החברה להוציא צווי הריסה בטענה לחריגות בנייה ושימוש ברכוש משותף ללא הסכמה, ולחלופין - לפסיקת דמי איזון ופיצוי כספי. אולם הטענות בכתב התביעה על שימוש חורג ללא היתר והשתלטות על רכוש מצד הנתבעים, התבררו כמנופחות ואף שגויות. למרבית הפעולות שנטענו כלא חוקיות קיימים היתרים תקפים שניתנו כדין, כאשר גם הטענה לשימוש בזכויות בנייה ששייכות לכלל הדיירים התבררה כלא נכונה. כך למעשה הטענות שנותרו הן בעיקר ביחס לחריגות קטנות בשטח כמו חלל גלריה פתוח.

כמו כן התברר כי התביעה הוגשה באופן סלקטיבי, אך ורק נגד בעלי הדירות שלא חתמו על הסכם התמ"א עם מנור נדל"ן, זאת על אף שדיירים רבים נוספים, שלא נתבעו, ביצעו הרחבות ושימושים דומים בבית המשותף. למשל, תביעה כנגד אחת הנתבעות נמחקה לאחר שהגיעה להסכמות עם היזם, והתביעה נגד נתבעת נוספת נדחתה במהלך המשפט לאחר שחתמה על הסכם התמ"א.

התובע לא הכיר את סעיפי התביעה

מפסק הדין עולה כי במהלך החקירה הנגדית, הבהיר רונן בר, מנכ"ל החברה התובעת, כי הבנייה שבוצעה על ידי הנתבעים כלל לא מפריעה לו. יתרה מכך, כשנשאל אילו עבירות בנייה ביצעו הנתבעים, הוא אף לא ידע להשיב על כך. כשנשאל האם יש לו ידיעה אישית שאחת המשפחות הנתבעות עושה שימוש ייחודי בחצר - ענה בשלילה ואישר שלא בדק מול השכנים את העניין. כשנשאל מדוע מפריעה לו הגלריה הפנימית שבנתה אחת הנתבעות בתוך הדירה שלה השיב: "אני לא מכיר את זה. איזה גלריה?".

השופטת: "כאשר נשאל בר מה הוא רוצה מהנתבעים השיב פעם אחר פעם, שהוא רוצה שיחתמו על הסכם התמ"א ואישר כי אילולי פרויקט התמ"א לא הייתה מוגשת התביעה. עדות זו, כשלעצמה, מצביעה על כך שההליך אינו נובע מסכסוך אמיתי בין הצדדים בקשר לטענות הקנייניות והתכנונית שעומדות בבסיס התביעה, אלא מניסיון לכפות על הנתבעים פעולה מסחרית"

בנימיני קובעת כי מחקירתו הנגדית של בר עלה כי הוא משמש כ"איש קש" שנבחר על ידי היזם לצורך הגשת התביעה: "...מה שקרה, שהיזם פנה אלי יחד עם העו"ד. נתנו לי לקרוא את הסעיפים של על מה אני הולך לחתום. קראתי את זה, קראתי את מה שכתב השמאי, שיש באמת חריגות בנייה שזה מה שמפריע, ובשביל זה חתמתי". בר אישר כי עורך דינו כתב את התצהיר אך לא בדק את פרטיו.

"כשנשאל האם הוא משלם לבא כוחו בהליך השיב בשלילה, ואישר כי את שכר הטרחה משלם יזם התמ"א מר יוסי מימון. תשתית עובדתית זו, עליה חזר בר מספר פעמים, במופעים ובהקשרים שונים, מבססת את המסקנה שהוא משמש כ'איש קש' עבור היזם, שהוא זה שעומד באמת מאחורי ההליך.

בית משפט קבע כי התנהלות החברה במקרה הנדון היא חמורה ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. לדברי השופטת עצם קיום התביעה מהווה פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט ובטוהר ההליך. פסיקת הוצאות מוגדלות במקרה זה נועדה לייצר תמריץ שלילי חזק, ולהרתיע את התובעת ואחרים מלפעול באופן דומה בעתיד" 

עוד קבעה השופטת כי "התכלית היחידה של התביעה היא הפעלת לחץ על בעלי הדירות לחתום על ההסכם עם היזם הספציפי. כך, כאשר נשאל בר מה הוא רוצה מהנתבעים השיב פעם אחר פעם, שהוא רוצה שיחתמו על הסכם התמ"א ואישר כי אילולי פרויקט התמ"א לא הייתה מוגשת התביעה. עדות זו, כשלעצמה, מצביעה על כך שההליך אינו נובע מסכסוך אמיתי בין הצדדים בקשר לטענות הקנייניות והתכנונית שעומדות בבסיס התביעה, אלא מניסיון לכפות על הנתבעים פעולה מסחרית".

בית משפט השלום קבע כי התנהלות החברה במקרה הנדון, היא חמורה ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. לדברי בנימיני, עצם קיום התביעה מהווה פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט ובטוהר ההליך. בתום ההליך נקבע כי התובעת תישא בהוצאות הנתבעים שהתביעה נגדם נדחתה בפסק הדין המנומק, כולל שכר טרחה, בסך של 75,000 ש"ח לכל אחד מהנתבעים, פרט לאחת מהן, לה תשלם 70,000 שקל, ובסך הכל נפסקו לחובת התובעת 295 אלף שקל.

השופטת הבהירה כי "פסיקת הוצאות מוגדלות במקרה זה נועדה לייצר תמריץ שלילי חזק, ולהרתיע את התובעת ואחרים מלפעול באופן דומה בעתיד. היא משמשת סנקציה אפקטיבית, הנוטלת את העוקץ מהתמריץ לשימוש לרעה בהליכים".

מטעם מנור נדל"ן ורונן בר טרם נמסרה תגובה, וזו תובא לכשתתקבל.