"בקרנות הפרטיות יש פער גדול מאוד בין הקרנות, ולכן בחירת הקרן היא קריטית לתשואה"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

הכסף הגדול זורם בשנים האחרונות לעולם ההשקעות האלטרנטיביות - פרייבט אקוויטי, חוב פרטי, נדל"ן ותשתיות - אך עבור רוב המשקיעים הפרטיים מדובר עדיין בתחום מורכב ולא שקוף. בפרק חדש של פודקאסט "רכבת ההשקעות" של מרכז הנדל"ן ניסו המנכ"לים המשותפים של iFunds, לימור אופז רצון ודני צוקרמן, להסביר איך התעשייה הזו באמת פועלת, ומה חשוב לדעת לפני שנכנסים אליה.

לצפייה: 

להאזנה:

לדבריהם, נקודת המפנה הייתה משבר 2008. עד אז זה היה העולם של המוסדיים, הסבירה לימור, "ואחרי 2008 חל שינוי וציבור המשקיעים הפרטיים פתאום התחיל להתעניין בעולם הזה". לדבריה, הסיבה הייתה כפולה: הקרנות הפרטיות הוכיחו עמידות יחסית במשבר, ובמקביל סביבת הריבית האפסית הקשתה על השגת תשואות בשוק הסחיר.

אלא שהמעבר הזה לא היה פשוט. הקרנות לא היו ערוכות לעבוד מול משקיעים קטנים, והמשקיעים עצמם - כמו גם היועצים -  לא הכירו את המוצרים. כאן נכנסה לתמונה iCapital, פלטפורמה בינלאומית שמטרתה לחבר בין הקרנות, היועצים והמשקיעים. “איי קפיטל קמה כדי להיות Marketplace ולעשות חיבור בין שלושת הסוגים האלה”, הסבירה לימור.

לדברי דני, הפעילות של iCapital ושל iFunds בישראל מבוססת על שלושה רכיבים מרכזיים: טכנולוגיה, תפעול ומחקר. "היועץ או היועצת יושבים מול מערכות מחשב של היי קפיטל. זה שולחן העבודה שלהם לכל נושא הקרנות הפרטיות", אמר . בנוסף, הפלטפורמה מנהלת את כל התהליך המורכב של הנגשת הקרנות למשקיעים פרטיים, כולל תהליכים רגולטוריים ותפעוליים.

הרכיב השלישי, ואולי הקריטי ביותר, הוא המחקר. iCapital בוחנת מאות קרנות ובוחרת מתוכן מספר מצומצם. "היי קפיטל מכסים בצורה כזו או אחרת קרוב ל-150 קרנות... מתוכן בסוף בתפריט יכולים להיכלל בין 20 ל-30 קרנות", אמר דני . הקריטריונים קשיחים: ותק של לפחות חמש שנים, היסטוריה מוכחת וניהול סכומים משמעותיים. “לא תלך על קרן שאין לה ותק ארוך”, הדגישה לימור, “כי נורא חשוב לראות איך היא התנהלה לאורך שנים ואיך עברה משברים". 

אחת השאלות המרכזיות שעלתה בשיחה הייתה מדוע משקיעים צריכים בכלל לפנות לשוק הפרטי. לימור דחתה את התפיסה שמדובר באלטרנטיבה: "העולם האלטרנטיבי הוא לא חלופי לעולם הסחיר, הוא השלמה לעולם הסחיר... הוא מייצר רווחיות מסוג אחר". לדבריה, הסיבה המרכזית היא היקף ההזדמנויות: "יותר מתשעים אחוז מהחברות הן חברות פרטיות. העולם הסחיר לא נמצא שם בכלל" . בנוסף, חלק גדול מהרווח נוצר עוד לפני ההנפקה, כך שהשוק הציבורי מציע פחות פוטנציאל מבעבר.

מעבר לכך, הקרנות הפרטיות מציעות לרוב תנודתיות נמוכה יותר וקורלציה נמוכה לשוק הסחיר. "התנודתיות הרבה הרבה יותר נמוכה ובעיקר חשוב שהוא מתנהג שונה מהשוק הסחיר", אמרה לימור. 

אחת המגמות הבולטות בשנים האחרונות היא מעבר מקרנות סגורות לקרנות Evergreen - קרנות שמאפשרות כניסה ויציאה גמישה יותר. דני הסביר כי בקרנות סגורות "התהליך יכול להימשך גם חמש-שש שנים... ואורך החיים הכללי של הקרן יכול להגיע לעשר שנים או יותר” , מודל שמרתיע רבים מהמשקיעים הפרטיים. קרנות Evergreen מנסות לפתור את הבעיה הזו. "אני משקיע את כל הכסף בבת אחת... וכל רבעון אפשר לבקש את הכסף חזרה, אבל במגבלה", הסביר . המגבלה, לרוב, היא פדיון של עד 5% מנכסי הקרן בכל רבעון.

עם זאת, לימור הדגישה כי מדובר בנזילות חלקית בלבד: “הקרנות האלה נקראות גם קרנות סמי ליקוויד... זה לא שאתה יוצא היום ומחר הכסף אצלך". 

אחת הסוגיות שעלו בשיחה היא פדיונות רחבים שנרשמו לאחרונה בקרנות חוב פרטי. לדברי דני, לא מדובר במשבר עמוק אלא בשילוב של חששות ואי-הבנה. "המשקיעים לא הבינו טוב את המנגנון של מגבלת פדיון ולכן חשבו שיכול להיות מצב של ריצה אל הבנק", הסביר. לדבריו, בפועל אין "ריצה על הבנק" במבנה הזה, שכן הקרן מוגבלת מראש בכמות הפדיונות שהיא מאפשרת. גם לימור הדגישה כי חשוב להבין את המנגנון מראש: "זה מתסכל אולי למשקיע, אבל הקרן ממשיכה לצבור תשואה... לא קרה שום דבר בקרן". 

למרות הצמיחה המהירה, שני המרואיינים מדגישים כי מדובר בתחום שלא מתאים לכל משקיע. "אני לא רואה מקרה שמישהו יחזיק 100% מההשקעות שלו בתיק אלטרנטיבי”, אמרה לימור . גם דני הוסיף כי המורכבות מחייבת ליווי מקצועי: "אני לא הייתי קונה מוצר אלטרנטיבי בלי לדבר עם מישהו שאני סומך עליו בצורה כזו או אחרת". 

המסר המרכזי מהשיחה ברור: עולם ההשקעות הפרטיות ממשיך להתרחב ולהיפתח למשקיעים פרטיים, אך דורש הבנה עמוקה, סבלנות ובחירה מדויקת של מנהלים. מי שלא מבין את המנגנון -  עלול לגלות שהנזילות המובטחת היא, בפועל, מוגבלת מאוד.