למרות התנגדות הכבאות: המועצה הארצית ביטלה את החיוב ל-2 חדרי מדרגות עד 13 קומות

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות הרב נתן אלנתן, המליצה אתמול (רביעי), ברוב קולות, לשר הפנים לאשר את התיקון לשינוי התקנות להגדרת בניין גבוה, המבקש לבטל את הדרישה לחדר מדרגות נוסף בבניינים של עד 42 מ' (12-13 קומות) בלבד. זאת, לפי המועצה, כדי לאפשר בין השאר כדאיות כלכלית וקידום פרויקטים גם באזורים שבהם עד כה לא הייתה לכך היתכנות כלכלית, ולסייע לקידום ההתחדשות העירונית, בדגש על אזורי הפריפריה בהם קיימים מבנים רבים ללא מיגון תקני. 

"המציאות הביטחונית בתקופה האחרונה חידדה עד כמה יש צורך בקידום התחדשות עירונית שתאפשר הקמת ממ"דים וחיזוק המבנים בפני רעידות אדמה במיוחד בפריפריה, שם ראינו את הפגיעות הקשות במבנים ישנים וחסרי מיגון", נמסר מהמועצה.

עוד לפי המועצה, "בישראל כמעט ולא נבנים מבנים בני 11-14 קומות בשל דרישות רגולטוריות מחמירות של בטיחות אש. לעומת זאת, הצורך בהתחדשות עירונית הולך וגובר ונדרש מענה שיאפשר התמודדות עם אחד החסמים המרכזיים להתחדשות עירונית בישראל בכלל ובפריפריה הכלכלית בפרט - עלויות בנייה גבוהות הנובעות מדרישות רגולטוריות שאינן מותאמות תמיד לרמת הסיכון בפועל".

בנוסף נטען כי "התקנות מבוססות על ניסיון בינלאומי רחב בנושא. הבחינה המקצועית מראה כי במדינות רבות בעולם מתאפשרת בנייה לגובה משמעותי עם חדר מדרגות אחד בלבד, תוך הסתמכות על מערכות בטיחות מתקדמות כגון ספרינקלרים, מערכות גילוי וכיבוי, הפרדות אש וניהול עשן, ולא על ריבוי רכיבים מבניים שאינם תורמים באופן מהותי להפחתת הסיכון".

מנתוני המועצה עולה כי הדרישה לחדר מדרגות נוסף מביאה להכפלה כמעט מלאה של שטחי הגרעין בקומה טיפוסית - מכ-40 מ"ר לכ-76 מ"ר, שטחים שאינם מיועדים למגורים אך נבנים בעלות מלאה - דבר שגורם לפרויקטים להיות לא כלכליים, כל נטען. בהתאם לכך, צמצום דרישה זו צפוי להוביל לחיסכון של עשרות אלפי שקלים לכל דירה, ולעיתים אף יותר, ולשפר באופן משמעותי את היכולת להוציא לפועל פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה.

עימות מתוקשר בין אלנתן לנתיב הכבאות כספי 

כזכור, העימות המתוקשר סביב רב טפסר אייל כספי ויו"ר מטה התכנון הלאומי, נתן אלנתן, סביב הסוגיה הסלים השבוע פעם נוספת לאחר שיממה לפני הדיון, הוציא כספי מכתב חריף בו הוא קרא להתנגד לתיקון המוצע, והאשים את מטה התכנון ב"הימור מסוכן ומיותר על חיי אדם", ובאטימות, משום שסרבו לדחיית הדיון על אף העומס בו מצויים כוחות ההצלה.

מנגד, הדגיש אלנתן במהלך הדיון כי הסיכון המרכזי אינו בהקלה הרגולטורית, אלא בהיעדר התחדשות. לדבריו, לא ידוע על מקרים בעשורים האחרונים שבהם שריפה בבניין מגורים חדש התפשטה מעבר לדירה וגרמה להרוגים, בעוד שעיקר הפגיעות מתרחשות דווקא במבנים ישנים וחסרי אמצעי בטיחות מתקדמים. בהתאם לכך, עיכוב התחדשות עירונית משאיר אוכלוסיות שלמות במבנים פגיעים יותר ומהווה סיכון ממשי לחיי אדם.

עוד ציין כי הדרישות המחמירות, ובראשן החובה לחדר מדרגות נוסף כבר מגובה של כ-10 קומות, יוצרות חסם כלכלי משמעותי שמונע בנייה חדשה בפריפריה. הסרת חסמים אלו צפויה לאפשר הקמה של מבנים חדשים, בטוחים וממוגנים יותר, הכוללים ממ"דים ועמידה בתקני בטיחות מתקדמים - ובכך להפחית בפועל את הסיכון לחיי אדם.

מנכ"ל מינהל התכנון , רפי אלמליח, ציין בנוסף כי "ההתחדשות העירונית היא צו השעה, ובפעם הראשונה נוצר כאן מהלך שמאפשר להכניס למעגל ההתחדשות גם אזורים שלא נמצאים במרכז הארץ. האיום מרעידות אדמה ומירי טילים אינו פחות משמעותי, ולעיתים אף חמור יותר, בעוד שסיכון השריפה הצטמצם משמעותית בזכות הסטנדרטים המחמירים בבנייה החדשה ומערכות בטיחות האש המתקדמות. לכן, המהלך הזה מייצר איזון נכון שיאפשר גם קידום בנייה וגם שמירה על בטיחות הציבור".

"התקנות צפויות להאיץ את קצב ההתחדשות העירונית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולשפר את איכות החיים והבטיחות של התושבים, תוך שמירה על רמת תכנון גבוהה והתאמה לצרכים המקומיים. מדובר במהלך בעל חשיבות לאומית, המספק לראשונה מענה ישים לאלפי יחידות דיור ישנות וחסרות מיגון ברחבי הארץ".