"בפרשת ענבל אור בעלי הערת אזהרה קיבלו 70% מהכסף, מי שלא - קיבל פירורים"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

לצפייה: 

להאזנה: 

“אני לא רואה את ההתחלה, אני רואה את הפירוק”, אומר ארז. “כשקורה משהו - פתאום צ’קים חוזרים, פתאום בן אדם מתאבד, פתאום מישהו בורח מהארץ. מגיעים לנקודת קיצון”. ארז, שליווה מקרוב את פרשות ענבל אור, אלדד פרי, מייק בן ארי, ואלי רייפמן, מספר שהכניסה שלו לעולם הזה הייתה כמעט מקרית. “כמו כל דבר בחיים זה מזל. מזל זה ראשי תיבות: מקום, זמן, להיות. בגיל 31 וחצי נהייתי מפרק של חברת ענק של אברהם גינדי, והשאר היסטוריה”.

לדבריו, בשלב השיווק הכול תמיד נראה מושלם. "המשרדים של ענבל אור היו לבנים, עם אקווריום ודגים. בזמן השיווק הכול ורוד. אבל הדברים הרבה יותר מורכבים. צריך לבדוק כל דבר לעומק”.

אחד התחומים הבעייתיים ביותר, לדבריו, הוא עולם קבוצות הרכישה. “חייבים להגיד שיש מארגנים רציניים ומארגנים טובים, לא כולם לא טובים. אבל יש גם לא טובים”. הוא מציג מספרים קשים: "בעשר השנים האחרונות בישראל נפגעו מקבוצות רכישה שקרסו בין 400 ל-500 משפחות. רק אלדד פרי היה כמעט 300 משפחות”. ההבדל בין מי שנפגע קשות למי שניצל חלקית יכול להיות להיות טכני אך קריטי. “בפרשת ענבל אור מי שהיתה לו הערת אזהרה קיבל בין 70 ל־100 אחוז מהכסף. מי שלא - קיבל פירורים, חמישה אחוז”.

לדבריו, רבים מהעוקצים לא מתחילים כנוכלים. "מהניסיון שלי, אדם שמתחיל הוא בהתחלה הגון. כשמתחילים קשיים - הוא מתחיל להיות נוכל. כשהוא מסתבך בהלוואות ובריביות, הוא מתחיל לעקוץ. זה בדיוק מה שקרה לענבל אור, בסוף היא מכרה אוויר למאות משפחות".

הפרשה שמסעירה כיום את עולם ההשקעות היא סלייס גמל. “נעלמו שם בין 700 ל־900 מיליון שקל”, אומר ארז. “גייסו ארבעה מיליארד שקל מקופות גמל בניהול אישי. הבטיחו תשואות טובות, נתנו הלוואות, ובזמן הניוד העיפו את הכספים לחו״ל”. הנתון המטלטל ביותר, לדבריו, הוא חוסר המודעות. “יש שם 7,000 קורבנות. אנחנו מעריכים שרק אלפיים מהם בכלל יודעים שסלייס קרסה. אנשים מבוגרים, בפריפריה, מהמגזר הערבי - לא יודעים. הם מקבלים אס־אם־אס וחושבים שזו פרסומת”. לדבריו, האחריות מתחלקת בין רבים. “כולם פה אחראים - סוכני הביטוח שקיבלו עמלות של חמישה עד עשרה אחוזים, הבעלים של סלייס, והמדינה שהתרשלה קשות”.

על מייק בן ארי, שאותו הוא מכנה "המיידוף הישראלי", אומר ארז: "בן אדם עם כריזמה מתפרצת. אחרי חמש דקות הוא כבר חבר שלך. זה פונזי טהור - כסף, ריבית, כסף, ריבית". לדבריו, החוכמה היא לדחות פדיונות: "מי שיודע לדחות פדיונות מחזיק פונזי 15 שנה. מי שלא, נשרף אחרי שנתיים-ארבע”. ומה הסיכוי לראות כסף חזרה אחרי חשיפת העוקץ? "ברוב המקרים ההחזר ביחס להשקעה נמוך, אבל אסור לוותר. יש תיקים שאנשים קיבלו 30 אחוז חזרה - וזה הישג אדיר. ויש תיקים כמו מוני פנאן -   אפס".

איך מזהים נוכל בזמן אמת? ארז מציע סימני אזהרה ברורים: “הבטחת תשואה קבועה או גבוהה - לברוח מיד. יותר מדי נוצץ, יותר מדי יפה. ניים דרופינג: 'אני חבר של ראש העיר, של שר, של טראמפ’. לחץ זמן - 'זה עכשיו או לעולם לא'". אבל מעבר לסימנים, הוא מזהיר מהתמימות. "אין בישראל חינוך פיננסי. אנשים לא יודעים מה זה הערת אזהרה , לא יודעים על מה הם חותמים. קל מאוד לעקוץ".

הוא מסכם במשפט חד: “לא כל כריזמטי הוא נוכל, אבל כל נוכל הוא כריזמטי”. והמסר המרכזי? לא לפחד - אלא להבין. לבדוק. לעצור. ובעיקר לא להאמין שמישהו מציע כסף קל בלי סיכון.