You are here

"מדינת ישראל ומדינת השלטון המקומי"


דרור מרמור
- עורך התוכן במרכז הנדל"ן
04.04.19

הסכם הגג בלוד
עיריית לוד
הסכם הגג בלוד. מי באמת שולט במדינה?

כל הפוליטיקאים מבטיחים לנו שבכנסת הבאה זה כמובן יהיה אחרת, גם בכל הנוגע לטיפול במצוקת הדיור. הפעם באמת נגדיל היצע, נבנה יותר דירות קטנות, נציף את הארץ בדירות להשכרה, נעשה רפורמה בארנונה ועוד ועוד. 

הבעיה המרכזית היא שכמובן שוב אנחנו מדברים על הסימפטומים ולא על המחלה - סימפטומים של משבר הנדל"ן שכל כולו נובע מהאנומליה ביחסים בין הממשלה לשלטון המקומי. מי שאמר את זה השבוע בפירוש היה לא אחר משר האוצרמשה כחלון  עצמו, האיש שנטל את כל "ארגז הכלים הנדל"ני" לפני 4 שנים כדי לשנות את שוק הנדל"ן, וגילה בתום כהונתו ש"יש מדינת ממשלת ישראל ויש מדינת השלטון המקומי". זה לא אני, זה היא.

וזה לא צפוי להשתנות. השבוע פרסם בנק ישראל את דוח הבנק לשנת 2018, שכלל עמוד אחד על הסכמי הגג, אותם הסכמים חגיגיים ומרשימים (ראש הממשלה נתניהו הקפיד להגיע לרובם ככולם) שהבטיחו סוף סוף לסנכרן בין השלטון הארצי והממשלתי. המדינה תתן את הכסף מראש, מיליארדים של שקלים לטובת פיתוח תשתיות וכו', וראשי הערים יתנו היתרי בנייה למאות אלפי דירות בכמויות ובמהירות.

אם זה לא היה עצוב זה אולי היה מצחיק. לפי הנתונים שהציג בנק ישראל, הפורסים את 28 ההסכמים שנחתמו עד כה, עד סוף 2018 תוכננו לצאת לשיווק 163,167 דירות. בפועל, שווקו 68,173 – 42% בלבד. בחיפה, המורדת הגדולה, סוכם על שיווק של 2,000 דירות עד סוף 2018, אבל בפועל שווקו 53 דירות בלבד. רק שזה לגמרי לא מפתיע. לראשי הערים לא לקח הרבה זמן עד שהתברר שהתקציבים האדירים של האוצר לא מסייעים לבעיית הגירעון השוטף שמביאה עימה כל משפחה, והתפכחנו כבר מאשליות על מתחמי ענק של תעסוקה ומסחר שיכניסו מיליונים בתמורה. 

במספרים יבשים, סך ההוצאות של 255 הרשויות המקומיות בישראל הסתכם בשנת 2017 (הנתונים הכי מעודכנים) ב-82 מיליארד שקל. הוצאות התקציב הרגיל של אותן רשויות עמדו על 65 מיליארד שקל. בחישוב של הוצאה לנפש, רק לפי התקציב הרגיל, מדובר על הוצאה של 7,406 שקל לכל תושב, בממוצע. 

רק שמנגד, ההכנסות מארנונה למגורים לאותן 255 רשויות עמדו על 10 מיליארד שקל. ההכנסות מארנונה שלא למגורים תרמו להן עוד 14 מיליארד שקל. ובמילים אחרות: יש לנו ציפיות גדולות ומוצדקות מהשלטון המקומי, אבל עדיין לא הצלחנו לייצר מנגנון נורמלי שיסביר למה כדאי להם לבנות עוד דירה אחת. כל תושב מכניס משהו כמו 1,000-2,000 שקל בשנה, ומקבל פי 7. 

מה עושים? 

כל הפתרונות מסובכים: סל ארנונה אחד, ממנו יחולק הכסף בחישוב פר תושב; העלאת מסי הארנונה, כך שתשקף את העלות של כל תושב (ומנגד הקלה במיסים אחרים כמובן); יצירת אשכולות אמיתיים והוגנים של חלוקת הכנסות והוצאות בין הרשויות המקומיות ועוד. מדובר במנגנונים מורכבים ומסובכים, שבהכרח ידרכו ויפגעו בהרבה מאוד מקורבים ואינטרסנטיים, אבל פשוט אין ברירה והגיע הזמן לקורלציה כלשהי שתאזן את קופת הרשויות המקומיות. 

הסיכויים שזה יקרה כמובן קלושים. קובעי המדיניות בירושלים – וממש לא חשוב מי יבחר ביום שלישי הקרוב – ימשיכו להציג סיסמאות חדשות וישנות, וימשיכו לפחד לערבב מחדש את הקלפים. ובנתיים, הבנייה ואישורי הבנייה ימשיכו לזרום לאט לאט, ויזכירו לנו שמה שבאמת חשוב אלה ההחלטות של מדינת השלטון המקומי. 

 

לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את  אפליקציית מרכז הנדל"ן
אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה

אודות המחבר
דרור מרמור
עורך התוכן במרכז הנדל"ן. בעבר שימש עורך הנדל"ן של עיתון העסקים "גלובס" 

קורסים ואירועים קרובים


מלון דיוויד אינטרקונטיננטל תל אביב
תאריך:
14.04.2019

מרכז רבין, חיים לבנון 8 תל אביב
תאריך:
30.04.2019

מרכז רבין, חיים לבנון 8 תל אביב
תאריך:
30.04.2019

נדל"ניוזלטר

מעוניינים לקבל עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן?

f
המרכז בפייסבוק