Error message

  • Notice: Undefined variable: delimiter in rp_breadcrumbs_breadcrumb() (line 440 of /var/www/html/sites/all/modules/custom/rp_breadcrumbs/rp_breadcrumbs.module).
  • Notice: Undefined variable: delimiter in rp_breadcrumbs_breadcrumb() (line 440 of /var/www/html/sites/all/modules/custom/rp_breadcrumbs/rp_breadcrumbs.module).

You are here

למרות הכל, השר כץ אינו האשם העיקרי במחדל התחבורה

שר התחבורה, כבודו במקומו ואחריותו במקומה, איננו אשם יחיד, ואפילו לא אשם ראשון, בקטסטרופה התחבורתית שרק תלך ותגבר. דוח מבקר המדינה העדיף לא לנשוך את מינהל התכנון, משרד הפנים והרשויות המקומיות

דרור מרמור
- עורך התוכן במרכז הנדל"ן
13.03.19

ישראל כץ
צילום: מתוך הפייסבוק האישי
שר התחבורה ישראל כץ. לא כל האחריות על כתפיו

מבקר המדינה מוצא היום אשם אחד ברור ומוחלט ב"דוח המיוחד על כשלי התחבורה הציבורית", דוח שמפתיע גם באורכו, גם בחריפותו, וגם בכותרתו, שמבהיר מיד לאיזה מסקנה הוא מגיע בסוף 600 העמודים. וכפי שציין היום המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, "הכשלים והליקויים בתחום התחבורה הציבורית הם משמעותיים ביותר, ומצב זה רובץ לפתחו של משרד התחבורה, שבראשו עומד השר ישראל כץ, שמכהן בתפקיד ממרץ 2009".

אבל שר התחבורה, כבודו במקומו ואחריותו במקומה, איננו אשם יחיד, ואפילו לא אשם ראשון, באותה קטסטרופה תחבורתית של מדינת ישראל, שלדברי המבקר צפויה רק ללכת ולגבור בשנים הקרובות. סביב שולחן הממשלה ישנם עוד כמה אשמים במחדל, שאמור היה להפוך כבר מזמן ל"אם כל חטאת" – כזה שיכול גם להסביר חלק גדול ממחדל הדיור ועוד.

הפרק הרביעי בדוח המיוחד עוסק בהיבטי התכנון של התחבורה הציבורית. על פניו, מדובר בבשורה. סוף סוף מבינים קובעי המדיניות ומבקריה, שתכנון נכון פותר רבות מהבעיות שנוצרות בדיעבד, ללא מחשבה תחילה. דוגמאות לא חסרות: מיקום התחנות ואמצעי תחבורה ציבורית קרוב לשכונות ולא בפאתי הערים, ציפוף ערים כך שכמה שיותר אנשים יגורו בקירבת מרכזי תעסוקה ומסחר, קישוריות נכונה של כל אמצעי התחבורה הציבורית והשיתופית, סלילת שבילי הליכה ושבילי אופניים בין שכונה לשכונה ובין עיר ועיר (ולא רק בין כל עיר לתל אביב, למשל) ועוד. אבל במקום זה, אפילו הסובסדיה של התחבורה הציבורית בישראל, בסכום של יותר מ-6 מיליארד שקל בכל שנה מהקופה הציבורית של כולנו, מתבזבזת על סבסוד נסיעות "לא כלכליות" בין שכונות וישובים שכוחי אל. הרכבת של דימונה, למשל, שנמצאת בפאתי היישוב ונוסעים בה בממוצע רק 7 נוסעים בכל נסיעה לבאר שבע (ברכבת הכוללת 167 מושבים לפחות), עולה לנו מיליוני שקלים בכל שנה – רק בגלל תכנון לא נכון, והרצון המוכר כל כך לנופף ב"חיבור הפריפריה לרכבת" (בפועל, נסיעה באוטובוס מדימונה לבאר שבע זולה יותר ומהירה יותר).

מינהל התכנון, הגוף האמון על מדיניות התכנון של מדינת ישראל, נמצא ב-4 השנים האחרונות תחת משרד האוצר, לאחר שקודם לכן הוא ישב תחת משרד הפנים. בנוסף, בכל הנוגע לתכנון הערים והיישובים, יש אחריות עצומה להחלטות שמתקבלות ברשויות המקומיות עצמן ובמשרד הפנים הממונה עליהן

אבל מי אחראי לכל אלה? ממש לא רק משרד התחבורה. מינהל התכנון, הגוף האמון על מדיניות התכנון של מדינת ישראל, נמצא ב-4 השנים האחרונות תחת משרד האוצר, לאחר שקודם לכן הוא ישב תחת משרד הפנים. בנוסף, בכל הנוגע לתכנון הערים והיישובים, יש אחריות עצומה להחלטות שמתקבלות ברשויות המקומיות עצמן (ובמשרד הפנים הממונה עליהן), ודאי באשר לחשיבות הסנכרון בניהן והקמת שיתופי פעולה מטרופולינים.

אי לכך, לפני שמתגוללים על השר כץ, על הצפיפות ברכבות ובאוטובוסים, על המחסור בקרונות ובנהגים, על ההתמקדות ברכב הפרטי במקום בעידוד התחבורה הציבורית ועוד, מוכרחים לנער את מינהל התכנון ואת משרד הפנים. גם אם נציגי משרד התחבורה לא מגיעים מספיק לישיבות התכנון והבנייה בוועדות השונות, מותר וצריך לנזוף באנשי התכנון וברשויות המקומיות על כך שהם מקימים לנו שכונות וישובי שינה, ללא מחשבה על הדרך שבה אנשים יכנסו וייצאו לעיר ולשכונה. בשביל זה לא צריך את אנשי משרד התחבורה כנציגים בוועדה. 

לא בכדי, אולי כדי להקדים תרופה למכה, פירסמו במינהל התכנון לפני פחות מחודש "מסמך עקרונות יסוד" שכלל 12 עקרונות לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה על אופניים. המסמך שניסחו אנשי המִנהל איגד 12 עקרונות יסוד, "אשר מיועדים לסייע למתכננים וללשכות התכנון המחוזיות והמקומיות, בבחינת שיפור המדדים התחבורתיים של תוכניות המוגשות אליהן לאישור, בדגש על העלאת פוטנציאל השימוש העירוני בתחבורה ציבורית". מעט מדי ומאוחר מדי. 

אבל אנשי מינהל התכנון ומשרד הפנים יוצאים נקיים מדי מדוח המבקר (פה ושם הוא רק מעיר להם בעדינות לאורך הדוח).

נדמה שאנשי המבקר כבר מבינים שתכנון לפני הכל, אבל משום מה מתנפלים רק על משרד התחבורה. לא בכדי, גם במשרד התחבורה הגיבו לדוח גם בטענה כי "החוק בישראל אינו מחייב נוכחות של משרד התחבורה בכל ועדות התכנון והבנייה, ואין למשרד זכות וטו בוועדות אלה. לעתים קרובות מוסדות התכנון מעדיפים לצערנו הקמת יחידות דיור על פני הסדרת תשתיות של התחבורה הציבורית, והרשויות המקומיות דוחות קידום של תחבורה ציבורית בשטחן". במשרד גם הדגישו, כי הם רואים חשיבות גדולה בקידום הנת"צים - רשת נתיבי תחבורה ציבורית, "אולם לצערנו, ישנן רשויות מקומיות המתנגדות לקידום תחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי, אשר היוו גורם מעכב בביצוע נת"צים בתחומן, ומנעו את הוצאתם לפועל בלוחות הזמנים שנקבעו".

ההתמקדות רק במשרד התחבורה היא ללא ספק פספוס. מבקר המדינה מאשים במחדל התחבורה רק את אנשי המשרד, "שנציגיו אינם שותפים בתהליכים הראשוניים של אישור תוכניות הבנייה בחלק ממוסדות התכנון, ועל כן יכולת ההשפעה שלהם על התוכניות קטנה, ולעיתים עמדתם מקבלת משקל נמוך בתהליך התכנון". 

בשורה התחתונה, האחריות של משרד התחבורה אכן ענקית,  אבל כדאי היה להפנות חלק מהחיצים, אפילו הראשונים שבהם, לעבר אחראים נוספים למחדל.

אודות המחבר
דרור מרמור
עורך התוכן במרכז הנדל"ן. בעבר שימש עורך הנדל"ן של עיתון העסקים "גלובס" 

קורסים ואירועים קרובים


מלון דיוויד אינטרקונטיננטל תל אביב
תאריך:
07.11.2019

ב.ס.ר 1 , קומה 23 , רחוב בן גוריון 2 , רמת גן
תאריך:
23.09.2019

ב.ס.ר 1 , קומה 23 , רחוב בן גוריון 2 , רמת גן
תאריך:
22.09.2019

נדל"ניוזלטר

מעוניינים לקבל עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן?

f
המרכז בפייסבוק