You are here

איך להפחית תוך שנה 50% מההרוגים באתרי בנייה


- בעל חברת Just Manage. לשעבר מנכ"ל תדהר בניה
17.10.18

איחוד והצלה
איחוד והצלה

בעיית הבטיחות בענף הבניין היא בעיה כואבת המאחדת את כולם. באופן חריג, אין ניגודי אינטרסים בין הגורמים השונים ברצון לפותרה.

למרות זאת, לא הצלחנו עדיין במשימה. כל פעם מופנה הזרקור לאשם התורן - רשלנות בהדרכות בגובה, היעדר אכיפה, ניהול רשלני של מנופים או מנופאים ועוד. פעם מאשימים את הקבלנים, פעם את מנהלי הפרויקטים, פעם את הפועלים עצמם ותמיד את הממשלה וגורמי הפיקוח.

נראה שכולם צודקים, כי לכולם יש חלק בבעיה ובטח יכול להיות להם חלק בפתרון.

כדי לפתור בעיה, צריך להבין את שורשה ובהתאם לפעול.

בשורה התחתונה, באמצעות תוכנית נכונה ניתן לחתוך את מספר ההרוגים באתרי הבנייה ב-50% לפחות! ניתן להוריד דרמטית את כמות ההרוגים והפצועים. יותר מכך, תוך תקופה מעט ארוכה יותר ניתן יהיה גם לשנות את תרבות הבטיחות בענף.

פשוט? לא. אנו עוסקים בהתנהגויות אנושיות וזה אף פעם לא פשוט. אנו עוסקים בתרבות וזה לוקח הרבה זמן לבנות.

אפשרי? כן. אנחנו יכולים להשפיע על התנהגויות אנושיות. רק צריך להחליט ולהיות מחויבים לכך.

דוגמא  מקבילה מעולם תוכן אחר תסביר היטב את הבעיה- סכנת הדיבור וההסתמסות בסלולרי בעת נהיגה.

יש דמיון גדול מאוד בין הסכנה הזו לסכנה על הפיגומים:

  • בשני המקרים אלו התנהגויות אנושיות
  • בשני המקרים אנו מודעים היטב לסיכון בהתנהגות זו
  • בשני המקרים אנו מסכנים קודם כל את עצמנו, ולעיתים גם אחרים
  • בשני המקרים אנו לא מצליחים לחולל שינוי מזה תקופה ארוכה

 מדוע זה קורה לנו? בשני המקרים, הרצון המיידי לדבר או לקדם את העבודה עולה על כל שיקול אחר. באותו רגע - כל ההדרכות שנתנו, המודעות או הפרסומות שלפני רגע נשמעו - נמוגות. כך, ברגע של חוסר רציונליות ואי יכולת דחיית סיפוקים, נעשית פעולה מסוכנת - בבניין או ברכב.

כדי לחולל שינוי בהתנהגות שורשית זו, נדרש שינוי של תרבות. תרבות היא למעשה אוסף של התנהגויות מקובלות. יצירת תרבות של התנהגות בטוחה היא עניין של שנים. בדיוק כמו שחונכנו להתנהגות הנמנעת מקטיף פרחי בר, או חגירת חגורות בטיחות.

ניתן להיות אופטימיים שבתהליך של הדרכה וחינוך משמעותיים ונכונים, השינוי המבורך יגיע. בינתיים, נדרש לשלב בין שיטות ארוכות טווח וקצרות טווח שייושמו במקביל על הגורמים המשפיעים על רמת הבטיחות באתר.

  • יעד טווח ארוך - בניית תרבות של בטיחות
  • יעד טווח בינוני – בניית  סביבה בטוחה
  • יעד טווח קצר – פעולות שיגרמו לאנשים לשנות התנהגות

הניסיון מלמד, שאנו צריכים לאכוף התנהגויות בטוחות דרך ההרתעה - עד שאלו הופכות לנורמה ולתרבות של התנהגויות בטוחות של אנשים.

יצירת הרגולציה והאמצעים לסביבה בטוחה יאפשרו לצמצם את רמת הסיכון באתר לצד כל אלו, מסגרות תומכות של הכשרה, ומניעה ייצרו בסוף את הסביבה הבטוחה.

דוגמאות לפעולות קונקרטיות:

הטווח הקצר – שינוי התנהגות

עקרון הפעולה המרכזי - העצמת האכיפה.

אפשר להניע אנשים לפעולה בטוב (הבנה הנוצרת בתהליך ארוך) או ברע (הרתעה המתאפשרת גם בתהליך קצר). בטווח הקצר, מהלך עוצמתי לאיתור פערי בטיחות באתרים והטלת עיצומים כספיים תעשה השפעה מהירה על השוק ותחדיר מודעות לבטיחות. התחיל מהלך כזה בעבר, יש לטייבו ולהמשיך בו בעוצמה.

נושא הקנסות רגיש ומורכב. ישנו שיח מי צריך לשאת בקנס - הקבלן הראשי? קבלן המשנה? הפועל? לכל החלטה יש צד לחיוב וצד לשלילה. ראוי לשתף את התאחדות הקבלנים שיציעו את המנגנון להחלטה וכמובן לייצר את הרגולציה שתאפשר לממש את ההחלטה כמו מתן קנס לעובד.

ישנן פעולות מיידיות נוספות, כמו השלמת הרגולציה להגדרת האחריות בתחום וכן בניית דירוג בטיחות לחברות. דרוג כזה יעודד חברות לשפר את מצבן. ניתן לפתח מנגנון חכם לקביעת דרוג זה והדרוג יוכל להתממש בטווח קצר.

הטווח הבינוני- סטנדרטיזציה לסביבה בטוחה

הכלי המרכזי יגיע דרך רגולציה שתשפיע על ההתנהגות ותיצור סביבה בטוחה. המהלך מתחיל בנושא הסדרת האחריות כפי שצוין וממשיך בהגדרות טכניות לפעולות ליצירת סביבת עבודה פיזית בטוחה יותר.

המיקוד יהיה בגורמי הכשל המרכזיים הקושרים לנפילה מגובה ותנועת חפץ נע- כמו אימוץ תקן הפיגומים האירופאי ו/או יצירת עיגונים מראש לקשירה בתכנון הקונסטרוקציה ואחרים.

רובד שלישי יהיה ארגון מחדש של הגורמים לניהול הבטיחות לתוכנית אחת עם וקטורים אחודים - משלוב גופים ממשלתיים כמו משרד העבודה, משטרה, ביטוח לאומי, המוסד לבטיחות וגהות וכוחות השוק- ארגוני הקבלנים, הקבלנים וכדומה.

יש להוסיף שני דגשים חשובים: 

טיפול בקבלן הקטן. המציאות והמחקרים מלמדים שאתרים קטנים לא אחת מסוכנים הרבה יותר מאתרים גדולים, מאותן הסיבות של היעדר תרבות, היעדר רגולציה וכו'. ביצירת הפתרונות להגברת הבטיחות, אסור לשכוח את הקבלן הקטן ומצוקותיו האמיתיות - היעדר ידע, היעדר משאבים, היעדר מודעות. הפתרון לקבלן הקטן דורש יצירתיות רבה כדי שאלה יוכלו לעמוד באותן ההחלטות.

דגש שני, שלא כמקובל במחוזותינו, הוא חשיבות העקביות והיציבות. שכשמגיע שר/מנהל חדש, אנחנו נוטים לבטל את כל ההחלטות הישנות ונותנים תוקף מיידי להחלטות חדשות. הנוהג הזה יוצר נזק עצום לסביבה העסקית וזה שם המשחק.

הטווח הארוך- בניית תרבות

אתרים לא בטוחים = התנהגויות לא בטוחות = קפיצה ממרפסת, אי הנחת מעקה, אי ריתום רתמה, הרמת ציוד בצורה לא בטוחה ועוד.

האתגר הינו יצירת "הרגלי התנהגות בטוחה" = "תרבות של בטיחות". כאשר תהיה תרבות והרגלים, אלו יניעו את עצמם גם ללא אכיפה חיצונית, כי זו תהא הנורמה.

לדוגמא, אם נגיע לאתר שכולם חובשים בו קסדות, לא נרצה להיות החריגים, על כן, נחבוש קסדה כמו כולם.

פעולות הטווח הקצר, הבינוני לצד מהלכים הסברתיים, שילוב לימודי בטיחות בבתי ספר ותוכניות לימוד ישלימו את המהלך.

בשורה התחתונה, ניתן למנוע עוד מאות הרוגים בעשור הקרוב אם נדע ליישם תוכנית כדוגמת זו המשלבת פעולות בטווח המיידי, הבינוני והארוך.

העובדה שמדברים הרבה ויש הד תקשורתי, לא מבטיחה לחולל שינוי. אינטרסים שונים מצליחים למנוע מהלכים והכל בחזקת "הכלבים נובחים, והשיירה עוברת".

המסר החשוב - אפשר לבנות תרבות של בטיחות!

שתי החלטות חשובות צריכות להתקבל כתנאי לכך - החלטה לפיתוח מהלך משולב לבניית תרבות של בטיחות במדינה, תוך הקצאת משאבים לכך; יצירת תוכנית יציבה לאורך זמן, ללא תלות בהחלפת ממשלה או בעל תפקיד כזה או אחר.
זיגזוג וחוסר יציבות הם המפתח לכישלון של כל תוכנית.

עם תוכנית "בינונית", אבל יציבה לאורך זמן, נשיג תוצאות טובות יותר מתוכנית נהדרת אך קצרה ומזגזגת.

תרבויות אינן נוצרות סתם, אלא כי מנהיגים החליטו לייצרן. כולנו המנהיגים של השינוי הזה.

מסמך זה נרשם כחלק מרצוני לקדם סוגיה כואבת וחשובה בענף. מקווה שחלק מהמחשבות יוכלו לעזור בכך, ואשמח לכל שאלה, עצה או עזרה.

אודות המחבר
הכותב בעלים של חברת הסטארט-אפ Just Manage. בעבר כיהן כמנכ"ל תדהר בניה

קורסים ואירועים קרובים


מרכז רבין, חיים לבנון 8 תל אביב
תאריך:
13.11.2018

מרכז רבין, חיים לבנון 8 תל אביב
תאריך:
13.11.2018

LAGO ראשל"צ
תאריך:
11.11.2018

נדל"ניוזלטר

מעוניינים לקבל עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן?

f
המרכז בפייסבוק