שנת 2021 הייתה שנה של סימני שאלה. בין וריאנט לוריאנט, בין סגר לשחרור, ובין גל שלישי לחמישי אפף חוסר וודאות את המשק. ואולם, תובנה אחת נשארה ברורה ואף התגברה: הציבור הישראלי מאמין בנדל״ן, רעב לנדל״ן ומנצל את הריביות הנמוכות על המשכנתאות כדי להגשים את חלום הדירה הכל כך ישראלי.

זו הייתה שנה על עליות מחירים דו ספרתיות - ממוצע עליות מחירי הנדל״ן בארץ חצה השנה את רף ה-%10 ואף הגיע ליותר מ-%20 באיזורי הביקוש. דירות יד שניה בפריפריה נחטפות, מחירי המשרדים בתל אביב עלו בשיעור של קרוב ל-%30 ,ומיזמי בנייה חדשים נמכרים עוד בטרם יבשה הדיו על נייר התכנון.

את העניין הישראלי בנדל״ן אנחנו רואים גם באתר מדלן: האתר שובר מדי יום שיאי צפיות, חיפושים ולידים, עם עלייה ממוצעת של כ-%70 בצפייה בנכסים למכירה.

ביוני 21 הושבעה ממשלה חדשה עם מטרות ישנות: לבלום את עליית מחירי הנדל״ן. שר האוצר אביגדור ליברמן הצהיר שעלייה של ״רק״ %5 במחירי הנדל״ן ב-2022 תחשב בעיניו כהישג - הצהרה שהציבור הגיב עליה ברכישת דירות לפני שיעלו בעוד %5 .

על רקע הביקושים ההולכים וגדלים, השנה ביתר שאת, עומד כיום ענף שחשיבותו הולכת וגדלה - התחדשות עירונית. במרכזי הערים הוותיקות אין כמעט בנייה חדשה, והדרך שלהן להתחדש ולמשוך אוכלוסיות צעירות וחזקות עוברת לרוב במיזמי תמ"א 38או פינוי בינוי.

התחדשות עירונית היא לא רק קטר ליצירת היצע חדש של דירות באיזורי הביקוש - אסור להתעלם גם מהמטרה שלשמה נהגתה התוכנית: חיזוק מבנים והתחדשותם. השנה היינו עדים למספר מקרים של קריסת בניינים ישנים ולאיום הולך וגובר מפני רעידות אדמה. אלו חיזקו את ההכרה בחשיבות הטיפול בבניינים הוותיקים. על אף השלכות הקורונה והמחסור בכוח אדם, העיריות הגבירו את קצב מתן האישורים. 33 מתחמי פינוי בינוי אושרו השנה, מחציתם במרכז הארץ, בירושלים ובחיפה. אלו יוסיפו כבר בשנים הקרובות כ-4,000 דירות להיצע הקיים. בנוסף, התקבלו השנה 22 היתרי בניה למתחמי פינוי בינוי - עליה של %144 לעומת מספר ההיתרים שאושרו ב-2020 . אלו יניבו כ-500,4 יחידות דיור כבר בשנים הקרובות.

מספר היתרי הבנייה המשיך לעלות גם עבור תמ״א 38 :כ-520 פרוייקטים של תמ״א 38 קיבלו היתרי בניה השנה, עלייה של כ-%13 לעומת השנה הקודמת. עם זאת, חסרונות התוכנית והביקורת עליה הביאו לכך שישנה ירידה של %14 בבקשות לתמ״א, הנובעת מכך שמרכזי השלטון המקומי מעדיפים כיום טיפול כולל של התחדשות עירונית על פני פתרונות תמ״א נקודתיים.

באין עתודות קרקע, הפכה ההתחדשות העירונית להיות הדרך המרכזית להגדיל את היצע הדירות באיזורי הביקוש, והיא מקבלת רוח גבית מהעיריות שמבינות את חשיבותה בחידוש הערים והפיכתן לאטרקטיביות יותר עבור תושבים צעירים.

אנחנו רואים את זה במספרים: %25 מהדירות שקיבלו היתר בנייה ב-2021 הן דירות שייבנו במסגרת התחדשות עירונית. זוהי עלייה של כ-%20 לעומת שנת 2020 .אחת מכל ארבע דירות שייבנו בשנים הקרובות היא דירה שנבנית במסגרת התחדשות עירונית.

לא פלא, אם כך, שהתחדשות עירונית היא שחקן כה משמעותי בשוק: זהו ענף שמספק פתרונות שגם התושבים וגם המרחב העירוני כולו זקוקים להם. אלא שחרף מידת החשיבות והסיכון הכרוכים בהפקדת הנכס שנרכש במיטב כספכם בידי גורמים חיצוניים - שוק ההתחדשות העירונית בארץ אינו מוסדר, וקשה לדיירים לדעת כיצד לבחור את אנשי המקצוע שילוו אותם בתהליך.

זוהי השנה השישית שאנו מפרסמים את ״מדד ההתחדשות העירונית״ ביחד עם המרכז לנדל״ן. הספר שלפניכם הוא מדד שקוף ואובייקטיבי המסייע לדיירים בכל רחבי הארץ לבחור נכון את אנשי המקצוע שילוו את התחדשות הבניין שלהם. כדי להרכיב את המדד התבססנו על נתוני האמת של כל אחת מהחברות המופיעות כאן בסיוע אסמכתאות רשמיות, בדיקות שטח והערכות של אנשי מקצוע. המטרה שלנו, להפוך את שוק הנדל״ן הישראלי והעולמי לשקוף והגון יותר, מקבלת ביטוי גם בפרוייקט זה.

לעוד שנים של שיתוף פעולה ושקיפות,