Error message

  • Notice: Undefined variable: delimiter in rp_breadcrumbs_breadcrumb() (line 440 of /var/www/html/sites/all/modules/custom/rp_breadcrumbs/rp_breadcrumbs.module).
  • Notice: Undefined variable: delimiter in rp_breadcrumbs_breadcrumb() (line 440 of /var/www/html/sites/all/modules/custom/rp_breadcrumbs/rp_breadcrumbs.module).

You are here

קנאביס: פוטנציאל הארנונה החלומי של הרשויות המקומיות

הרשויות המקומיות עדיין מתבוננות מהצד על התחום הלוהט, והן צפויות לתבוע גם את חלקן בחגיגה באמצעות שינוי סיווגי הארנונה


דרור מרמור
- עורך התוכן במרכז הנדל"ן
13.10.19

קנאביס
שאטרסטוק
גידול קנאביס. מסחר ושירותים, תעשייה, רפואה, או חקלאות?

פריחת הקנאביס בישראל (תרתי משמע), צפויה להעסיק בקרוב גם את הרשויות המקומיות, שיצטרכו להחליט כיצד מסווגים את הקנאביס לצרוך תשלום הארנונה. להערכת נאור אליהו, מנכ"ל חברת ערך מיסוי עירוני, "לא רחוק היום שבו הרשויות יעוטו גם על תחום הקנאביס שנמצא כרגע בחיתוליו, אך פוטנציאל הצמיחה שלו עצום. הדילמה שיכולה לעמוד בפניהם היא כיצד לסווג את הפעילות הזו - כתחום מסחר ושירותים? תעשייה? תחום הרפואה, או תחום החקלאות? בנוסף, הרשויות יצטרכו להחליט האם לקבוע תעריף מיוחד לפעילות חדשה זו, או 'להסתפק' בתעריפי הארנונה הקיימים".

הרשויות המקומיות בישראל מנצלות לא פעם את הלהיט התורן בשוק העיסקי גם להגדלת הקופה הציבורית, באמצעות מהלכים יצירתיים יותר או פחות בתחום המס העירוני. המתח ברור: מצד אחד, הגדלת התעריף עשויה להגדיל משמעותית את ההכנסות של אותה רשות מהתחום הפופולארי. מצד שני, היא עלולה לשלוח את העסקים לרשות מקומית אחרת, שם הארנונה זולה יותר.

חברת קנאביס המחזיקה בשטח של כ-5 דונם שטחי גידול ו-5 דונם שטחי ייצור ואחסנה, יכולה למצוא את עצמה עם הוצאות ארנונה של כמיליון שקל מידי שנה, במקום רבע מיליון שקל לשנה בתעריפים הקיימים

עו"ד אלדד וקחי, ממשרד עורכי הדין גל-ורד, מביא כדוגמא את תחום הסלולר, שם החליטו בעבר הרשויות המקומיות להטיל חיוב ארנונה על כל האנטנות הפרוסות בתחום השיפוט לפי תעריפי מסחר רגילים, "מהלך שהניב לרשויות המקומיות הכנסות ארנונה ניכרות, אותן היא גבתה מחברות הסלולר".

דוגמא אחרת היא בתחום האנרגיה הסולארית: "בעקבות לאקונה בחוק, רשויות רבות החליטו להשית חיובי ארנונה על שדות סולאריים לפי תעריפי תעשיה, על בסיס הנימוק שהפאנלים הסולאריים משמשים לייצור חשמל, ולא לפי תעריפי קרקע, שהרי הפאנלים מוצבים על הקרקע ולא בתוך מבנים", מציין וקחי, "המשמעות הייתה העלאת התעריפים על בעלי השדות הסולאריים פי שלושה ויותר". בסופו של דבר, לאחר שהיזמים הפעילו לובי מול חברי הכנסת בטענה שהתחום הפך, הלכה למעשה, להפסדי, קבעה הכנסת בתקנות תעריפים אחידים וכמעט סימליים למתקנים פוטו-וולטאיים.

אליהו מדגיש כי מדובר בהחלטה קריטית גם עבור חברות הקנאביס. במקום לשלם 2 שקלים למ"ר חקלאות כנהוג היום, תחייב הרשות המקומית ב-100 שקל למ"ר, כתעריף עסק/מסחר. במקום 50 שקל למ"ר על הייצר והאחסנה, התעריף הנהוג היום, תחייב הרשות המקומית ב-100 שקל בתעריף עסק/מסחר. חשוב לציין שעל פי רוב, תחום הרפואה הפרטית קרוב/זהה לתחום המסחר בתעריפי הארנונה שלו. מאחר ומדובר בחוות גידול קנאביס שקיימות/יוקמו במועצות איזוריות, שם בדרך כלל אין תעריף נפרד לתחום הרפואה, אז התעריף הרלוונטי ביותר הוא תעריף "מסחר".

כך לדוגמא, חברת קנאביס המחזיקה בשטח של כ-5 דונם שטחי גידול ו-5 דונם שטחי ייצור ואחסנה, יכולה למצוא את עצמה עם הוצאות ארנונה של כמיליון שקל מידי שנה, במקום רבע מיליון שקל לשנה בתעריפים הקיימים. לדבריו, "לא נופתע אם יהיו רשויות שיחשבו אחרת ויפעלו למקסום הכנסותיהן מתחום הקנאביס".

וקחי מציין כי כאשר רשות מקומית מנסה לשנות מדיניות חיוב חדשה לתחום קיים, או לקבוע מדיניות לתחום חדש, היא מוצאת לעצמה נימוקים והצדקות. כך לדוגמא, הרישיונות והפיקוח בתחום ניתנים ע"י משרד הבריאות (ולא משרד החקלאות). מאפיין דומה הביא חלק מהרשויות המקומיות להגדלה משמעותית של חיוב הארנונה לבתי אבות סיעודיים, מאחר והרשיון ממשרד הבריאות הפך אותם, אליבא אותן רשויות, לבתי חולים ולא לבתי מגורים לקשישים בערוב ימיהם.

וקחי: "מאפיין נוסף הוא שלאתרי הגידול והייצור קיימות דרישות אבטחה מחמירות (גדרות, תאורה, שמירה היקפית ממונעת וכיו"ב) שאינן חלות על אתרי גידול תוצרת חקלאית אחרת. שוני זה עשוי להוות נימוק מצד הרשות לערוך אבחנה בין חקלאות לצורכי קנאביס לכל חקלאות אחרת".

להערכתו, הניסיון מלמד כי דוגמאות אלה יחד עם הכסף הגדול שזורם לתחום בשנים האחרונות, "עלול להביא ליצירתיות רבה אצל הרשויות המקומיות בהשתת החיובים, והכל במטרה מסומנת מראש להגדילם. התוצאה של הנ"ל תהיה שהמדינה מצד אחד תפעל לעודד ולפתח את התחום משיקולים מאקרו-כלכליים, אך מנגד הרשויות המקומית עלולות להביא לאובדן ההיתכנות הכלכלית ליזמים בתחום וזאת מתוך אינטרסים תקציביים מקומיים".

נאור ווקחי תמימי דעים בנוגע לפתרון: "על זה נאמר, סוף מעשה במחשבה תחילה. הכנסת והממשלה צריכים למנוע מצב זה בחקיקה, שתבהיר לרשויות המקומיות כי תעריפי הארנונה לגידול קנאביס יהיו שווים לאלו של הגידולים החקלאיים האחרים".

עו"ד אלדד וקחי

אליהו נאור, מנכ"ל ערך

112 הרצאות, 80 דוברים, 3 אולמות ו-1,500 משתתפים. 100% פרקטיקה, 100% חומר מעשי.
שריינו כבר עכשיו מקום באירוע המקצועי של ענף הנדל"ן ב-7 בנובמבר - פסגת הנדל"ן 2019. להרשמה - https://bit.ly/2TKCUiA

 
אודות המחבר
דרור מרמור
עורך התוכן במרכז הנדל"ן. בעבר שימש עורך הנדל"ן של עיתון העסקים "גלובס" 

קורסים ואירועים קרובים


מכללת מרכז הנדל"ן - ב.ס.ר 1 קומה 23, רחוב בן גוריון 2 רמת גן
תאריך:
27.11.2019

מכללת מרכז הנדל"ן - ב.ס.ר 1 , קומה 23 , רחוב בן גוריון 2 , רמת גן
תאריך:
19.11.2019

מלון דיוויד אינטרקונטיננטל תל אביב
תאריך:
07.11.2019

נדל"ניוזלטר

מעוניינים לקבל עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן?

הכתבות הנצפות ביותר